לכל בני קהלות קודש שובה ישראל ולגולשי האתר אשדוד נט, מפי עליון תתברכו בכל הברכות כולם.

בפרשת משפטים ישנם דינים רבים הנוגעים להנהגות שבין אדם לחברו, דינים ומצוות אלו הם ההמשך למעמד קבלת התורה בהר סיני, וכמו שדרשו חז"ל, ואלה המשפטים, מה הראשונים מסיני אף אלו מסיני. דהיינו, כשם שבמעמד הר סיני היו כולם כאיש אחד בלב אחד באחדות גמורה, וזו הייתה המעלה הגדולה ביותר. כך בני ישראל צריכים להמשיך את האחווה והאחדות בניהם, וממילא לא יצטרכו לדינים אלו.

מצינו בחז"ל (ברכות כח'), בשעה שחלה רבי אליעזר, נכנסו תלמידיו לבקרו, אמרו לו: רבי, למדנו אורחות חיים ונזכה בהם לחיי העולם הבא. אמר להם: הזהרו בכבוד חבריכם, ומנעו בניכם מן ההגיון והושיבום בין ברכי תלמידי חכמים, וכשאתם מתפללים דעו לפני מי אתם עומדים, ובשביל כך תזכו לחיי העולם הבא.

מעשה מופלא זה צריך תלמוד, כיון שבגמרא בסנהדרין (סח') משמע, שאמירה זו של רבי אליעזר היתה סמוך ונראה לשעת פטירתו והסתלקותו מן העולם, בשעה שעמד להוריש צוואה רוחנית לתלמידיו ולבני דורו. וברגעי חייו האחרונים, בטרם נר ישראל יכבה, מנחיל רבי אליעזר את תמצית משנת השקפתו - "הזהרו בכבוד חבריכם". מצווה רבי אליעזר את תלמידיו על הזהירות בכבוד הזולת, קודם שהוא מצווה אותם על חינוך הבנים ועבודת התפילה. ואף על פי שחינוך הבנים עומד במעלה יותר מן הכל, וכן התפילה היא מהדברים שעומדים ברומו של עולם (ברכות ו'), עם כל זאת מקדים רבי אליעזר לצוות על הזהירות מפגיעה בכבוד הזולת. ללמדנו, עד כמה גדול ונשגב ערך כבוד כל אדם באשר הוא.

נאמר בתהלים "הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם. מונה מספר לכוכבים לכולם שמות יקרא". יש להבין,  מהו הקשר והשייכות בין שתי המעלות הללו שמשבח בהם דוד המלך את הקב"ה. "הרופא לשבורי לב" הוא שבח לה' שהוא רופא כל בשר ומפליא לעשות, ומאידך "מונה מספר לכוכבים" הוא שבח נוסף של ה' שהוא משגיח ומצוי בכל העולמות, ואפילו את הכוכבים והמזלות ה' מונה וקורא בשמותם. ולכאורה לשני השבחים הללו אין קשר וחיבור, ואם כן מדוע כלל וכרך דוד המלך את שתי השבחים הללו יחדיו.

ונראה לפרש, ידועה הקושיה שהקשה רבי שמעון בן פזי (חולין ס'), נאמר (בראשית א' טז) "ויעש אלקים את שני המאורות הגדולים", ומאידך נאמר "את המאור הגדול לממשלת היום ואת המאור הקטן לממשלת הלילה", הרי שבתחילה קרא הקב"ה לשני המאורות 'גדולים', ואילו לאחר מכן חילק ביניהם, ורק השמש נקראת גדולה ואילו הירח נקרא המאור הקטן. אלא מכן למדו חכמים, שאמרה הלבנה לפני הקב"ה, רבונו של עולם, אפשר ששני מלכים ישתמשו בכתר אחד? אמר לה הקב"ה לכי והמעיטי את עצמך. אמרה לפניו: רבונו של עולם, בשביל שאמרתי דבר הגון לפניך אמעיט את עצמי. אמר לה הקב"ה, לכי המעיטי את עצמך ותמשלי ביום ובלילה, ולא נחה דעתה. אמר לה, בך ימנו ישראל ימים ושנים, ולא נחה דעתה. אמר הקב"ה לישראל, הביאו כפרה עלי על שמיעטתי את הלבנה. ועוד אמרו חז"ל (בראשית רבה ו' ד'), שבשביל שמיעט הקב"ה את אור הלבנה, הרבה את צבאה כדי להפיס את דעתה, וזהו שנאמר "ואת הכוכבים". והואיל שמיעטה את עצמה להיות שולטת בלילה, אמר הקב"ה גוזר אני עליה, בשעה שהיא יוצאת יהיו כל הכוכבים יוצאים עמה, ובשעה שהיא נכנסת יהיו כל הכוכבים נכנסים עמה.

הרי לנו לימוד עצום ומחודש עד כמה חמורה הפגיעה בכבוד כל נברא, שהלא הקב"ה אשר במאמרו ברא שחקים, וברוח פיו כל צבא השמים, ובטובו מחדש בכל יום תמיד את כל הבריאה כולה, ואין קיום לכל דבר המצוי בעולם מבלעדי רצונו יתברך. ועם כל זאת מבקש הקב"ה שכביכול עם ישראל יביאו עליו כפרה על מה שמיעט את הירח, ולצורך כך גם ברא את כל הכוכבים על כל מסילותיהם וגלגליהם, כדי לרצות את הלבנה.

ובזה יובן מה שאמר דוד המלך "הרופא לשבורי לב ומחבש לעצבותם", דהיינו, כאשר הקב"ה רואה שאדם נמצא בצרה, מיד הקב"ה משתתף בצערו, ומרפא את שברונו וחובש ונותן רפואת למכת עצבונו. והראיה שהקב"ה נוהג כן, מכך ש"מונה מספר לכוכבים", וכל מטרת בריאת הכוכבים היתה כדי להפיס את צער הלבנה, ולחבש ולרפא את עצבונה ושבר לבה, על שגזר עליה הקב"ה להמעיט את אורה. לכן נכללו שתי השבחים הללו יחדיו, ואחד מוכיח על חבירו, על גודל חסדי ה' ומדת רוב טובו, לרחם ולהיטיב עם כל נברא.

בעזרת השם נתחזק במידה נפלאה זו, ונעלה על ליבנו את מעלת חברנו ולא חסרונו, ובזכות אהבת חינם נזכה לגאולה שלמה.