ז'ק אוחיון (65), אב לשתי בנות, גרוש ובזוגיות הוא מורה לחינוך גופני משנת 77' ובאותה השנה עבר קורס מדריכים לריקודי עם ומאז מרקיד את העיר מידי שבת, מזה 40 שנה בהרקדה בחוף הקשתות. לעולם לא הייתה הפסקה בהרקדות הללו והן מתקיימות בכל שבת, מלבד אולי בתקופת מלחמות.

נולד במרוקו ועלה בגיל 11 לארץ בשנת 64' עם המשפחה. היו לו תשעה אחים, אחת מהן נשארה במרוקו והשאר עלו לארץ. הוא פרש לפני כמה שנים ממשרד החינוך, לאחר שהיה מורה לחינוך גופני בבתי הספר- אילנות, שיקמים, שז"ר וחופית וגם במשך שנה אחת במקיף ג'. דורות גדלו עליו ולמדו על הדרך ריקודי שורות.

בחורף ההרקדה מתקיימת בבקרים ובקיץ בערבים, החל מהשעה 18.00. יש את הריקודי עם הישראלים שנרקדים מאז ומתמיד ולאורך כל השנים תמיד מתעדכנים עם ריקודים חדשים. ההרקדות היום מחולקות לריקודי הנוסטלגיה, אמצע הדרך- שנות ה-90' והריקודים החדשים כשזה מתחלק לחצי שעה ראשונה- ריקודי שורות וחצי שנה נוסטלגיה ולאחר מכן הרקדה שנבנית לפי ריקודי מעגלים וזוגות.

בכל שבת משתתפים בהרקדות בין 200-500 איש. הרחבה, תאמינו או לא תמיד מלאה ואין מצב שאנשים לא מגיעים או מפספסים את הכיף הזה ומגיעים במיוחד גם מאשקלון, רחובות, ירושלים, באר שבע וכמובן מאשדוד.

הוא היה נשוי בעבר אולם התגרש וכיום יש לו בת זוג יפנית, בשם קיוקו והיא גם מדריכה לריקודי עם, השניים הכירו בריקודי העם ובאחת הפגישות שהיו לו עם אבי לוי (מנהל להקת 'אביבים' המצליחה מאשדוד ועוד) הם יצאו ליפן ללמד ריקודי עם, היא הייתה מתורגמנית. כן כן, גם היפנים רוקדים ריקודי עמים וגם את ריקודי העם הישראלים. מדובר בשיתוף פעולה ויוזמה של שלושתם, שהו שם כשלושה שבועות.

במשך שנים ארוכות היו שמועות שההרקדות ההלו הם מוקד ל'בגידות'...
"כל הזמן שואלים אותי לגבי זה (צוחק). כל אדם לוקח אחריות על מעשיו. יש שמגיעים לרקוד, להתפרק וליהנות, לקבל תשומת לב. הכל יכול להיות לחיוב ולשלילה. יש הרבה אנשים שהכירו בהרקדות התאהבו והתחתנו ויש את הצד השני, כאלו שרקדו אחד עם השנייה ונוצרה אינטרקציה שגרמה לדיבורים, שמועות על זה שזה הפך מוקד ל"בגידות".

זה ממש חלק ממך. עד כמה אתה באמת מחובר לזה אחרי כל כך הרבה שנים?
"אני נהנה מהחיוך של האנשים שבאים רוקדים ונהנים. כל שבת הולך לחוף וגם כשאני לא מעביר אני הולך לראות שהכל בסדר. חולם על זה שהדבר הזה ימשיך ויהיה נצחי. זה משהו תרבותי ויפה, מגיעים מכל הארץ. אין דברים כאלה ברחבי העולם, תיירים מגיעים לפעמים ונפעמים לראות את כל האנשים רוקדים יחדיו".

שורות הם למעשה הריקודים הלועזים ברובם וריקודי העם הם ישראליים לגמרי, יש הכל מהכל- שירי ארץ היפה, מוזיקה מזרחית ועוד.

אוחיון, היה החלוץ הראשון מכל הארץ יחד עם בחור בשם 'צידקי' שהיה יורד לים באזור חוף לידו- אורנים, עם טייפ קטן וקבוצה קטנה היכן שהיום ממוקם קפה 'קלמה', בשנת 79'. שם ברחבה היה מרקיד בין 15-20 חבר'ה. שבת אחת הציע ז'ק להגיע לשם עם הציוד, עשה להם את ההרקדה… ראה שבמקום 15 הגיעו 50 איש ושבת לאחר מכן באו כבר 200 איש.
משם, פנה זצ'בסקי מהעירייה לאוחיון, שהיה ראש המחלקה לספורט שימשיך את ההרקדה בחסות העירייה ומאז זה נמשך. לאחר מספר שנים, דידי דוש פנה לראש העיר דאז, מר אריה אזולאי להצטרף אליו ומאז היו ביחד עד שהלך לעולמו לפני מספר שנים. הייתה בין השניים (דידי וז'ק) תחרות סמויה לאורך השנים, אולם תמיד היו חברים, פרגנו האחד לשני ושיתפו ביניהם אהבה גדולה לריקודי העם.

בימינו אנו, מחליף את ז'ק אחת לחודש, בסוף כל חודש בחור צעיר בשם ערן ביטון וז'ק מקווה שהוא זה שיחליף אותו וימשיך את המסורת.

בכל קניון ותחנה מרכזית היה מרקיד ומושך עוד אנשים גם אל הקניון… הטרנד החדש הוא הרקדות בבקרים בבית יד לבנים קפה תיאטרון בימי שני ושלישי בשעה 09.30-11.30. אם כיום הטרנד הוא לרוב חדרי כושר, יש כאלו שבוחרים עדיין לרקוד- באים רוקדים שעתיים ונהנים כמו אחרי יופי של ספורט. רק ריקודי מעגל (מסובסד בעלות של 20 ש"ח בלבד).

קבלו הצצה למה שקורה בבית יד לבנים באשדוד:
בתור מי שגדל יחד עם העיר אשדוד, מה יש לך לומר עליה?
"כשאני הגעתי בגיל 11 ממרוקו אשדוד היתה אז  רק בית וחול. היום אני רואה אותה כאחת הערים היפות שיש, יודע מה היה פה ורואה כיצד היא גדלה  מאוד אוהב אותה, ים, עיר יפה ומפותחת, בניינים יפים. בכלל, אני לא יכול לומר מילה רעה על האשדודים- אנשים טובים. עם הגיל אני הופך להיות חיובי יותר ויותר. צריך להנות מהחיים וממה שנשאר, חיים פעם אחת".

רוצים להתחיל ללמוד לרקוד ריקודי עם? יש קבוצות של מתחילים במקומו שונים כמו במרכז הקהילתי ד' ובבית לברון ושווה להתעדכן. אתם כמובן מוזמנים ומיד לטבול במים העמוקים ולהשתלב בשבתות בחוף הקשתות. החל מהחודש הבא תהיה הרקדה גם בפארק אשדוד ים עם ז'ק בימי חמישי בין השעות 19.00-21.00 במסגרת אירועי "קיץ ישראלי".