עברה להתגורר בעיר אשדוד עם משפחתה כשהייתה בת 6, למדה בבית הספר חופית ולאחר מכן במקיף ג' בכיתת המחוננים והגבירה פיזיקה כימיה 5 יחידות והייתה תלמידה מצטיינת.

היא חוקרת באוניברסיטת תל אביב וחלק מתוכנית "אלפא" של מכרז מדעני העתיד ומשרד החינוך המיועדת לתלמידים מחוננים מצטיינים. כבר כשהייתה בכיתה י' זכתה באולימפידת מדעי המוח במקום הראשון בישראל ובמקום השמיני בעולם וכן זכתה פעמיים במדליית ארד באולימפידת הכימיה של הטכניון בו למדה הרבה חומר אוניברסיטאי והשקיעה בהרבה למידה עצמית. בתחרות המדענים והמפתחים של ישראל זכתה במקום הראשון והייתה שותפה בכתיבת מאמר בכתב עת מוביל ושותפה כממציאת פטנט בינלאומי.

מה הביא אותך בדיוק מבין כל הדברים שעשית להתברג לרשימה המכובדת של 'פורבס'?
"אני לא בטוחה אם זה על דבר אחד שעשיתי או שילוב של דברים. הייתי חלק מתוכנית בשם 'אלפא' של מרכז מדעני העתיד שהתקיימה באוניברסיטת תל אביב בקבוצה של 50 אנשים, במחזור הראשון שלה, כשהייתה בין כיתה ט' ל-י' ומשם התוכנית התרחבה והתפתחה בעוד מוסדות אקדמיים".


מה מיוחד בתוכנית "אלפא"?
"בניגוד לשיטת הלימוד של משרד החינוך, בה לרוב תלמידים משננים חומר לימודי ועונים על שאלות שמישהו כבר פתר לפניהם, בתוכנית הזו לוקחים כל תלמיד, מבררים מהם תחומי העניין שלו ואז מצוותים לו ראש מעבדה. אני מבצעת עבודת מחקר במעבדה של פרופסור אהוד גזית בתחום שעניין אותי- הנדסת רקמות (ביוטכנולוגיה), תחת הנחייתה של ד"ר ליהי אדלר אברמוביץ', הייתה רכזת פרויקטים שפתחה מעבדה משלה מאחרונה שעוסקת ברפואת שיניים והרבה מעבר. במהלך המחקר, גילתה סבוסטיאנוב ממצאים היכולים לשמש לפיתוח מצע תלת ממדי בהנדסת רקמות וגידול תאים כאשר המטרה העיקרית היא לגדל רקמה בתנאי מעבדה וגם אם זה נשמע עדיין כמדע בדיוני, היום הרבה יותר ריאלי".

רוצים דוגמה לדברים מגניבים שרינה עושה? צפו בסרטון הבא:

מאין צץ הצורך הזה?
"יש לנו איברים עם רקמות שיודעים להשלים את עצמם במקרה והם נפגעים למשל בתאונת דרכים, מחלות ועוד כמו למשל הכבד או הריאות. לעומתם, הלב כדוגמה לא יכול לעבוד. במצב כזה יש אפשרות לקחת רקמות מאנשים חיים אולם יש בעיה שרוב האנשים לא תורמים ולכן יש רשימת השתלות איברים מאוד ארוכה...מכאן נוצרה מטרה לתפור את המצב באמצעות גידול רקמה בתנאי מעבדה כשהחלק הריאלי הוא לתת "פוש" לגוף כדי לגדל את הרקמות הללו".

מה השאיפה שלך?
"להיות רופאה מנתחת ולאחר מכן להתעסק במחקר רפואי או לעשות תואר בכימיה. הייתי בשתי האולימפיאדות הבינלאומיות האחרונות וזכיתי בשתי מדליות ארד".

זה בא מהבית?
יש לי אח אחד קטן שעושה עכשיו את מבחן המחוננים. אבא שלי מתכנת מחשבים ואמא שלי מורה עם שילוב והבנה של פסיכולוגיה. אין לנו טלוויזיה בבית למשל, מבחירה".

מתי הבנת שאת חכמה מרוב האנשים סביבך?
"אני חושבת שבכיתה ו' אחרי שעברתי בהצלחה את המבחן של מכון 'קרני' ומשם הגעתי לכיתת המחוננים במקיף ג' והכל התגלגל... היא לקחת חלק גם בפרויקט "מנחים אמיתיים" בה חקרה יצירת מצעים לגידול רקמות ותאי גזע אותם ניתן למיין לכל דבר... הן לקחו מולקולה חזקה מאוד שהחזיקה מעמד למשך זמן קצר, כשלושה ימים והמולקולה השנייה הייתה מאוד יציבה עם חוזק בינוני ובחיבור בין שניהם הן קיבלו סינגריה שהביאה על ידי ערבוב מולקולה חזקה ויציבה לאורך זמן. בהסתכלות על אנשים שלוקים באוסטופורוזיס, בריחת סידן ועוד. מדובר כמובן במחקר ראשוני יחסית ואיטי, תוצאות התחלתיות מקבלים יחסית מהר אבל תוצאות סופיות לוקחות הרבה זמן".

יחסית ל'גיקים' או גאונים מחוננים שלרוב נתפסים כאנשים שלא ממש מעורבים חברתית, רינה יפהפייה ורואה בתפיסה הזו כהכללה מאוד בוטה. היא מודה שבבית הספר היסודי היה לילדים קשה יותר להתמודד עם החשיבה וההסתכלות המתקדמת שלה ומודה שעד היום החשיבה שלה יחסית שונה מהאנשים סביבה. היא אוהבת אנשים, ממש אוהבת לישון ומקפידה לישון בין 9-10 שעות בלילה ומנגד, יכולה להעביר שעות על גבי שעות במחקר ולמידה של נושא שמעניין אותה ואפילו לשכוח לאכול. בעבר הייתה שחיינית אמנותית, קוראת המון ספרים,  מאוד אוהבת אנשים ואפילו מתעניינת באנתרופולוגיה, כך למשל למדה בעצמה את השפה הקוריאנית והיום היא דוברת וקראת ארבעה שפות: עברית, אנגלית, רוסית וקוריאנית. היא מאוד אוהבת את אשדוד ולא הייתה מחליפה את המגורים בסמוך לים ורואה בעיר "רחוק מכל דבר אחר" ועל אף שהיא מאוד אוהבת את תל אביב מרגישה שיש באשדוד מקום להיות מי שרוצים ושאין פס ייצור גורף כמו באזור מרכז הארץ.

תכניות לעתיד?
"היה לי הרבה חו"ל בשנים האחרונות באולימפיאדות שונות בארה"ב, תאילנד, אוסטרליה, קזחסטן ועוד, כך שאני מניחה שאחרי הצבא אני אעבור מיד ללימודים אקדמאיים".

אמיר גולדנטל בן ה- 22 מאשדוד, פיזיקאי, אוניברסיטת בר- אילן

בגיל 16, כשחבריו של אמיר גולדנטל היו עסוקים בבחינות הבגרות, הוא כבר היה בסוף השנה הראשונה של התואר הראשון בפיזיקה — ובתחילת הדוקטורט.
בגיל 21, הרזומה של אמיר גולדנטל כבר כולל פרסום מאמרים בכתבי עת מדעיים בינלאומיים, הרצאות בפני מדענים בעלי שם, השתתפות בשני כנסים יוקרתיים של זוכי פרס נובל שהתקיימו ביפן ובגרמניה (באחד מהם הוא גם הציג מאמר), ופריצת דרך בהבנת מחלות נוירולוגיות בעבודת הדוקטורט שלו במחלקה לפיזיקה באוניברסיטת בר־אילן.

את לימודי התואר הראשון בפיזיקה הוא החל בבר־אילן במקביל ללימודיו בתיכון, ובמהלכו הוא גם השלים את הדרישות של התואר השני. בגיל 18 כבר תרגל קורס לדוקטורנטים והתקבל באופן תקדימי לגילו הצעיר למסלול ישיר לדוקטורט בבר- אילן בהנחיית פרופ' עדו קנטר.

המחקר של גולדנטל מתרכז בניסיון להבין תופעות של גופים רבים באינטראקציה באמצעות הכללים של הגופים עצמם. אפשר לדמות זאת למשחק שחמט שבו הדינמיקה המורכבת של המשחק בנויה מהכללים הפשוטים שמגדירים את אפשרויות התנועה של כל כלי. גולדנטל עושה שימוש בחישובים מתמטיים וסימולציות כדי לבחון איך תאי עצב שמרכיבים את מוח האדם צפויים להתנהג ולסייע בהבנת מחלות נוירולוגיות כמו אפילפסיה, אלצהיימר ופרקינסון.

מה המטרה?
"המטרה היא להגיע להבנה גדולה יותר של המוח ושל מחלות הקשורות למוח, ובשלב הבא ליישם את ממצאי המחקר במטופלים עם פגיעות מוחיות".

 בשלב שבו בני גילו עדיין לא יודעים מה הם ילמדו, לגולדנטל חשוב ליהנות מהדרך, להישאר דינמי ולהשאיר כמה שיותר דלתות פתוחות. לפי ההתקדמות המואצת עד כה, אפשר להניח שהוא יילך ויצבור מעמד בכיר בקהילה המדעית – גם בקנה מידה עולמי.