אם בנוסטלגיה עסקינן, אין ספק שאחד המקומות הוותיקים ומלאי ההשראה בעיר אשדוד הוא השוק המקורה ברובע ב'. רק בשנה האחרונה הפיקה החברה העירונית לתרבות הפנאי שתי תערוכות צילום ייחודיות בהן צלמו צלמים תושבי העיר אשדוד רגעים מרגשים בחנויות והדוכנים ברובע ב'. 

צפו בכתבה על התערוכה הראשונה (לחצו כאן) ועל התערוכה השנייה (לחצו כאן). את שתי התערוכות אצרה יעל ויזל.

יבגני סטדניק העלה את תמונתו שצולמה כחלק מהתערוכה לעמוד הנוסטלגיה שלנו ושאל: "מי זוכר אותו מתבליני דנינו בשוק מרכז ב'? מנחם דנינו נפטר ב 4.12.17. יהי זכרו ברוך".

זיהינו את תמונתו, שכן יצא לנו לבקר בפתיחת התערוכה, בה גם חולקו לוחות שנה עם הצילומים של בעלי הדוכנים השונים והוא זה שמופיע בעמוד הראשי... 

בתו ציפי סיפרה לנו על יום הצילומים: "לחצתי עליו אז להגיע ליום הצילומים. כבר אז הוא היה חולה (בשש השנים האחרונות לצערינו השתלט הסרטן על גופו), חיוור ותשוש... אח שלי נפטר לפני כחצי שנה מדום לב ומאז נדמה היה לנו שאבי הפסיק להילחם במחלה מרוב צער. זה שהוא הגיע והשתתף מאוד ריגש אותי".

בתגובות בפוסט שפורסם על מנחם דנינו ז"ל ניכר היה שרבים נתעצבו מהידיעה על פטירתו. כתבו עליו שהיה אדם טוב מאוד, נעים הליכות, מעולם לא דיבר רעה על אף אדם.

דנינו עלה לארץ בשנת 63' ממרוקו, לאחר זמן קצר בו התגורר בצפון הארץ עבר לעיר אשדוד. הייתה לו בהתחלה חנות ירקות ועבר לפיצוחים תבלינים, קטניות וכו'... בדוכן בתוך השוק. עם בואו לאשדוד הציעו לו משרות בנמל ובמקומות אחרים אך הוא סירב בנועם ולא וויתר על האווירה בשוק. 

היה מקפיד על סחורה איכותית, נהג להתעורר מידי בוקר בשעות מוקדמות וללכת לבית הכנסת- מעולם לא פספס תפילה, גם בימים הקשים בהם היה חולה מאוד, משם לעבודה עד הערב והיה חוזר לביתו. איש צנוע וענו, שיש אומרים שנדמה כאילו ריחפה מעליו 'הילה'. תתפלאו, אך הוא מעולם לא אכל בחוץ- אפילו לא מנת פלאפל. היה דואג למשפחתו ומפרנס את ביתו.

דנינו הלך לעולמו בגיל 76. הותיר אחריו אישה, חמישה ילדים (ועוד אחד שנפטר) ושישה נכדים. יהיה זכרו ברוך. 

צפו בתמונות נוספות שצילמה סנדרה רוזנבאום במסגרת הפרויקט: