אלימות במשפחה היא הגורם העיקרי לתמותה ולנכות בקרב נשים בין הגילאים 16-44 ברחבי העולם, יותר מאשר מחלת הסרטן או תאונות דרכים (נתוני ארגון הבריאות העולמי).

על פי אומדני המשטרה, 10 אחוז מהנשים סובלות מאלימות מצד בני זוגן. אומדנים אחרים מדברים על אחת מכל שבע נשים בישראל שנופלת קורבן לאלימות במשפחה. עם זאת, רק אחד מכל עשרה מקרים מדווח למשטרה. על אף הקשיים לאמוד את מימדי התופעה ההערכות הן כי  בישראל בממוצע כמעט כל זקן חמישי דיווח על כי נחשף  לסוג כלשהו של התעללות (כ-18.4%)- ע"פ סקר ארצי שנערך בשנת 2005 ע"י איזיקוביץ, לבנשטיין ווינטרשטיין. לגבי ילדים (ע"פ משרד הבריאות) ההערכה כי מדובר ב 600 אלף ילדים אשר חשופים לאלימות במשפחה.

לאלימות במשפחה פנים רבות: אלימות פיזית, פגיעה מינית, איומים והתעללות נפשית. רבים מהקורבנות סובלים גם משליטת האדם האלים על משאביהם הכלכליים ומחוסר עצמאות. רבים מהקורבנות לאלימות במשפחה סובלים מצורה אחת או יותר של אלימות, במשך זמן ממושך, לפני שהם פונים לעזרה כלשהי. רבים אינם יודעים, כי יש אפשרות לקבל עזרה מגורמי סיוע שונים.

נתונים על אירועי אלימות במשפחה מדווחים באשדוד

באשדוד, כמו בשאר חלקי הארץ, הנתונים על אלימות במשפחה לא מעודדים, זאת בלשון המעטה. על פי נתונים שמסר מפקד תחנת אשדוד בחודש יוני, לחברי ועדת הפנים של הכנסת – באשדוד, נכון לחודש יוני 2010, נפתחו מתחילת השנה כ- 303 תיקים בגין עבירות של אלימות במשפחה. מדובר בכ- 50 תיקים בממוצע שנפתחים בחודש בגין תלונות על עבירות של אלימות במשפחה.

על פי נתוני השנתון הסטטיסטי של עיריית אשדוד, בשנת 2009 טופלו ע" שירותי הרווחה 195 משפחות בעקבות אלימות במשפחה. בשנת 2008 טופלו 113 משפחות ובשנת 2007 טופלו 139 משפחות. בשנתון מציינים שבשנים האחרונות חלה עליה של 92% במספר המשפחות הצעירות שטופלו בידי שירותי הרווחה בגלל אלימות במשפחה.

בכל הארץ עמדו נתוני עבירות האלימות במשפחה על כ- 19,583 תיקים, כאשר מתוכם 9,019 היו עם אלימות גופנית ו – 10,564 תיקים של עבירות במשפחה אחרות (איומים, גרימת נזק וכו').

"נורות אדומות" המנבאות אלימות במערכת זוגית

(השאלות כתובות בלשון נקבה, אך מכוונות לשני המינים)

-          האם הוא כל פעם מצטער אחרי שהוא פוגע ?

-          האם הוא לא מעריך את דעותייך?

-          האם הוא מאשים אותך בכל דבר ?

-          האם הוא מגביל אותך ואוסר עלייך לעשות דברים שאת אוהבת ?

-          האם הוא מנסה לשנות אותך או לחנך אותך?

-          האם ההתנהגות שלו כפייתית ושתלטנית ?

-          האם ההתנהגות שלו מאופיינת במעברים קיצוניים וסוערים בין מצבי רוח ?

-          אם הוא מתפרץ וזועם בלי כל סיבה?

-          אם הוא אלים פיזית או מילולית ?

-          אם את מצייתת כל הזמן בלי יכולת לעצור ולחשוב רגע?

זיהוי מקרי אלימות במשפחה הוא מהאתגרים הגדולים ביותר של מוסד רפואי

בנוסף לקושי של הנפגעים לחשוף את האלימות/התעללות, קיימים קשיים הקשורים לצוותים המטפלים. למשל: העדר ידע  וחוסר ערנות של אנשי הצוות בנושא, העדר מיומנויות מתאימות (לעיתים פענוח מוטעה של סימנים מעידים), לעיתים ישנם מחסומים רגשיים כגון: חשש לפגוע בפרטיותן של הקורבנות, פערים תרבותיים וכד'.

מתוך הבנה והכרה בחשיבות הנושא, פועלת בבית החולים מזה  שנים וועדה מוסדית מרכזת-  שתפקידה לרכז את הטיפול בנושא אלימות במשפחה, ניצול מיני והזנחה של קטינים וחסרי ישע.( זאת ע"פ הוראת חוזר מנכ"ל משרד הבריאות -מס' 20/90)  במסגרת הועדה המרכזת  מונו תתי ועדות מקצועיות לנושא הטיפול בקטינים, נשים ,זקנים וחסרי ישע .בכל אחת מהוועדות חברים:  רופא, אחות, עובדת סוציאלית.

אחת המטרות המרכזיות של הוועדה: העלאת המודעות של הצוותים הרב מקצועיים לחשיבות הנושא  והצורך בזיהוי ואיתור של הנפגעים במתן טיפול מתאים, דיווח כנדרש ע"פ חוק והפנייה להמשך טיפול לגורמים בקהילה.

אסתר הלוי שריקי, מנהלת השירות הסוציאלי בבית החולים 'קפלן', אומרת כי לפני מספר שנים נבנה תרשים זרימה של זיהוי וטיפול בנפגעי אלימות במשפחה. "התרשים מתייחס למעורבות שיתופית של כל הצוותים בבית החולים, כגון: הצוות הרפואי, הסיעודי, החינוכי והסוציאלי. על פי המנגנון כל חבלה שאינה מוסברת או שמוסברת ומעוררת סימני שאלה, הצוות הרפואי מזמין עובד סוציאלי ובהתאם לנתונים נוצר קשר עם שירותי הרווחה בקהילה ושירותי הבריאות, וזאת כדי לשמור על רצף טיפולי. בזכות הערנות של העובדות הסוציאליים בקפלן ישנן, לצערנו, דוגמאות רבות של ילדים המגיעים במצבי הזנחה או אלימות, אשר בזכות האיתור והטיפול של העובדות הסוציאליות נכנסו המערכות בקהילה להתערבות וקבלת החלטות. בנוסף, השירות הסוציאלי מבצע מעקב גם לאחר שחרורו של המטופל, וזאת על מנת למנוע הישנות מקרי האלימות באותה משפחה".

מספר נפגעי אלימות במשפחה שאותרו בביה"ח, במהלך שנת 2010, שהנם תושבי אשדוד. אלה המספרים, במהלך השנה אותרו: 15 ילדים, 7 קשישים ו- 3 מבוגרים. אלה כאמור נתונים של מקרי אלימות קשים ביותר שהזדקקו לטיפול רפואי משמעותי.

מה אפשר לעשות במקרה של אלימות במשפחה?

המשטרה יכולה לסייע לאדם שהוא קורבן לאלימות במשפחה, בפתיחת תיק חקירה לשם הבאת החשוד לדין ובמעצר החשוד. במקביל, מפנה המשטרה את הקורבן למקלטים לנשים מוכות, למרכזים לסיוע לקורבנות עבירות מין, למרכזים למניעת אלימות במשפחה ולגורמי סיוע אחרים בקהילה.

קיימת גם אפשרות לפנות לבית המשפט להוצאת צו הגנה, על פי חוק למניעת אלימות במשפחה, התשנ"א - 1991 .

אפשר גם לפנות לגורמים מטפלים בקהילה:

-  המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות

-  פקידי סעד בטלפון 106

-  התחנות לבריאות הנפש של משרד הבריאות בקופות החולים

-  רופא המשפחה בקופות החולים

-  אחיות טיפת חלב

כפי שנמסר לנו על ידי המינהל לשירותים חברתיים, באשדוד פועל מקלט אחד לנשים נפגעות אלימות המופעל על ידי ויצו, משרד הרווחה והשירותים החברתיים.

הנשים מגיעות למקלט מופנות על ידי המרכזים למניעת אלימות במשפחה ברחבי המדינה (יש עשרות כאלה), על ידי עובדים סוציאליים מהמחלקות לשירותים חברתיים בכול הארץ, על ידי משטרת ישראל, על ידי קו החירום הארצי ועל ידי בתי חולים.

במשטרה לא מקלים ראש בדיווחים על אלימות במשפחה

משאבים רבים משקיעה המשטרה בחקירות תלונות על אלימות במשפחה. פקד קרן טולדנו, האחראית על יחידת האלמ"ב (אלימות במשפחה), מרכזת תחתיה 4 חוקרים ותיקים ומנוסים בתחום החקירות. "תלונה מקבלת טיפול מיידי. הבעל או האדם שנגדו הוגשה התלונה, מעוכב מיד לחקירה או מוזמן לחקירה, שמתנהלת במהירות וביעילות", מספרת לנו פקד טולדנו.

לדבריה, ישנם מקרים שהמידע שמגיע הוא אנונימי, אז מגיעים חוקרי המשטרה אל האדם שנחשד שהוא עובר התעללות, מביאים לתחנה ושם מציעים לו או לה מגוון אפשריות הגנה מפני המתעלל. "נשים מפחדות להתלונן בעיקר בגלל המצב הכלכלי. לרוב מדובר בבן זוגן שמתעלל בהן והפחד להשאר ללא מקור פרנסה, כאשר המתעלל ייעצר, מונע מהן להתלונן או לשתף פעולה", מסבירה לנו פקד טולדנו.

"כיום החוק מאפשר לאדם שעובר התעללות או אלימות במשפחה, להגיע לבדו לבית המשפט ולהוציא צו הגנה או הרחקה לבן זוגו, ללא צורך בהגשת תלונה. המשטרה נכנסת לתמונה רק כאשר הצו מופר ע"י בן הזוג או האדם שנגדו הוא הוצא, אז יש לנו עילת מעצר. מדובר באפשרות מצוינת שמעניקה לנשים אפשרות נוספת לעצור את האלימות מבלי לערב את המשטרה".

פקד טולדנו מציינת לשבח את שיתוף הפעולה בין יחידת האלמ"ב ובין מינהל הרווחה של העירייה. "הכל נעשה בשיתוף פעולה מלא. כאשר מתקבל דיווח שכזה, ברווחה נכנסים מיד לתמונה, דואגים לאישה ולילדים אם יש, עד אשר היא נמצאת במקום מוגן".

עוד מציינת פקד טולדנו שבאשדוד קיימת מודעות גבוהה, ושנשים רבות מתלוננות ללא חשש, בעיקר לאחר מקרי אלימות קשה שנחשפים בתקשורת. "חשוב שאדם שעובר התעללות ידע שיש לו כתובת ויש לו הגנה. אין מדובר רק בנשים או ילדים. לעיתים מדובר גם בגברים שמגיעים להתלונן על אלימות מצד בנות זוגם. חשוב מאוד שאנשים לא ישלימו עם המצב".

אם אתם חושדים שמישהו שאתם מכירים נפגע מאלימות במשפחה, קחו אחריות!

חובת הדיווח איננה רק חובה חוקית, אלא גם חובה מצפונית ומוסרית, ופעמים רבות הדרך היחידה לשבור את קשר השתיקה ולהציל את הילד מהמשך פגיעה.

חוק העונשין קובע כי כל אדם שיש לו יסוד סביר לחשוב שנעברה עבירה בקטין או בחסר ישע על ידי האחראי עליו - עבירת מין, התעללות, הזנחה או תקיפה שגרמה חבלה- חייב לדווח על כך לפקיד סעד או למשטרה. בצד החובה לדווח, נקבע עונש של 3 חודשי מאסר למפר אותה.

עונש חמור יותר מוטל על אנשי מקצוע (מורים, רופאים, פסיכולוגים וכדומה) החושדים שנעברה עבירה בקטין או בחסר ישע, ואינם מדווחים על כך.

במסגרות החינוך השונות - קיימת חובת דיווח גם ביחס לפגיעה בקטין שלא על ידי האחראי (לדוגמה: פגיעה על ידי קטין אחר). חובת הדיווח אינה חלה על קטינים.

חשוב להדגיש, כי המדווח אינו נדרש להוכיח התעללות או לדעת עליה בוודאות. הדיווח הוא בעקבות חשד הוא אינו אלא הסבת תשומת הלב לאנשי המקצוע ובקשה לבדיקה מקצועית. כל אדם שמדווח בתום לב מוגן על פי החוק מפני כל תביעה פלילית או אזרחית כנגדו.

חשוב כי הדיווח לא יהיה אנונימי, אולם הדבר אפשרי. דיווח אנונימי עלול לפגוע באיכות הטיפול בפנייה במקרים בהם ההורה מכחיש והילד אינו מספר דבר בחקירת הילדים. אם אין עוד מישהו שיכול לספר מה ראה או מה שמע, ייסתם הגולל על בדיקת המקרה והפגיעה עלולה להמשיך.

ארגוני סיוע ומוקדי חירום: