מנהל האתר
09.12.10 / 15:15
להאזנה לתוכן:
לכל אהובינו וחביבנו, הקב"ה ישפיע אור גדול ונזכה כולנו לגאולה שלמה בקרוב.
כשאדם מגיע למעלה הרמה ביותר, יזהר וישמר ששם תחילת הירידה וכשהאדם מגיע לתחתית, יאמין וידע, שמשם תחילת העלייה.
וכך מסופר, על אחד הצדיקים הגדולים שחי בדורות הקודמים במצרים והמלך אהבו אהבה מרובה ביותר וכל יום שעבר, מעלתו גדלה ועלתה לפני השרים ולפני כל טובי העם, עד שבאחד הימים, המלך הכין סעודה גדולה ומפוארת, בעיצומה של הסעודה, לקח המלך את טבעתו ונתנה, כאות אמון ואות הוקרה, בידי אותו צדיק; כשקיבל הצדיק את הטבעת וראה את הכבוד העצום שקיבל מן המלך, אמר אותו צדיק הגעתי למעלה, אשר אין גדולה ממנה ומפה רק תחל הירידה; מיד רץ לביתו, השאיר את הטבעת על השולחן, סידר בחופזה מזוודה קטנה עם בגדיו האישיים, רץ לנמל, עלה על אוניה הראשונה המפליגה מחוץ למצרים וברח והשאיר אחריו את כל רכושו את כל כבודו ואת כל עברו.
ובאמת כך היה אותו לילה אחרי הסעודה, ישבו בני משפחת המלך, יחד עם חבריו, יועציו ושריו ואמרו דברים קשים וחמורים עד שלב המלך, מאוהב גדול, נהפך לשונא גדול, שלח מיד את השומרים והחיילים לתפוס את אותו צדיק לכובשו ולהוציאו להריגה.
כשפרצו החיילים לבית הצדיק, מצאו שאינו נמצא שם וטבעת המלך מונחת על השולחן. אותו צדיק הלך מדחי לדחי, הרעב, המחסור ועוני, היה מנת חלקו ומה שאחז בו בימים קשים, האמונה והביטחון בהקב"ה.
כך עברו שבועות, חודשים אשר מאיגרא רמה, ירד לבירא עמיקתא והיה עובד עבודת כפיים מזדמנת, בכדי להשיג, בדוחק, את מאכלו.
באחד הימים, הכיר אלמנה עניה, אשר הסכימה לעשות עימו הכנסת אורחים ושישן בביתה ולא ילון בבתי כנסיות וברחובות וביקשה ממנו שהיא תשתדל להביא לו את מאכלו, אפילו שהוא דל, אבל יתחייב לה, שישב כל היום וילמד תורה לע"נ בעלה.
וכך, בעוני, בצער, בדוחק, חלפו הימים; היו ימים אשר היה נשאר רעב, היו ימים אשר האלמנה השיגה לחם יבש, אך הצדיק, בשמחה מרובה, היה מודה לה' על אשר גמלהו ועל אשר זוכה לשבת וללמוד תורה. באחד הימים, אשר היו ימי חורף קשים וכבר ימים מרובים, פת לא באה לפיו והקור והרעב היה מנת חלקו, הכינה האלמנה מרק דל ונתנה לו לשתות, בתוך שהוא שותה ומשתדל להחיות את נפשו, רואה בתוך המרק לטאה מתה, באותו רגע קם אותו צדיק והתחיל לשמוח ולשיר ואמר, זו השיפלות הגדולה ביותר וכרגע, אין יותר שיפלות מזו ומפה, בוודאי עליה גדולה תהיה!
אסף את בגדיו המועטים, הלך לנמל, עלה לאוניה הראשונה הנוסעת למצרים וחזר למצרים. כשהגיע למצרים, ראוהו כולם וכיבדוהו כבוד גדול וסיפרו לו: המלך רצה להורגך, משום ששמע לשון הרע ודברים קשים וחמורים עליך, אלא שאחרי זמן, נודע לו שאותם אנשים אשר דיברו סרה עליך, זממו להרוג את המלך ומאותו יום, ליבו של המלך שבור ואינו מוצא מזור לנפשו ומחפש ודורש אחריך.
הלך הצדיק לפני המלך, כשראהו המלך, התפרץ בבכי והחזירו למעלתו הרמה, אך שאלו המלך: איך באותו לילה, ידעת שסכנה מרחפת על ראשך וברחת?! ענה ואמר למלך: כשמגיעים לראש הגדולה, משם הנפילה באה, כשמגיעים לסוף הנפילה, משם העליה מתחילה!
כך בכל ענייני החיים, כשרואה אדם שמגיע לתכלית, מיד יקבל על עצמו דבר חדש שיתחיל מראשית, משום כשמסיימים דבר, שם מסתיים הכל.
כך מסופר על צדיק גדול, אשר מיימי צעירותו היה חולה במחלות קשות וכולם חשבו שלא יאריך ימים, בסוף האריך ימים ושנים ובסוף, שהיה זקן מופלג, באו תלמידיו ושאלוהו כל חייך סכנת חיים הייתה מרחפת על ראשך, איך הארכת ימים?! ענה ואמר להם כל פעם שסיימתי דבר גדול, פחדתי מן המוות ומיד התחלתי דבר חדש ובכח זה הלכתי והארכתי את חיי, מעניין לעניין.
וזה מה שאמרו חז"ל "ילכו מחיל אל חיל" האדם מחוייב ללכת ממצווה למצווה, ממעשה טוב אחד, למעשה טוב שני; אל לו לאדם לומר את שלי אני עושה וזה הרגלי, אלא ילך וימשיך ויקבל על עצמו "חדשים לבקרים רבה אמונתך" וגם הרשעים הגדולים, כשרואים שהשעה משחקת להם, כשמרגישים את שעתם והנפילה החלה, כך מצאנו אצל המן הרשע, אשר הלך אחרי אשתו המרשעת זרש, אשר הובילה אותו להרס של חייו ומות של בניו; כדמובא במדרשים: המן, עבד של מרדכי היה והלך בעורמה וברמאות והתקרב לאחשורוש וסיפורים רבים ידע לספר על מרדכי ועל היהודים מכל דבר ידע לפרש ולהסביר כמה רעים הם היהודים, דתם שונה, אינם משלמים מיסים למלך, לא נאמנים למלך ואחרי תקופה של חודשים מרובים, הצליח להביא את אחשורוש לשנאה עצומה על היהודים ויחד תיכננו לאבד להשמיד ולהרוג את כל היהודים ומי היה המתכנן של כל הרע? זרש! מקנאה אשר קנאה, רצתה להכחיד אומה שלמה ודחפה וגררה את בעלה המן, לכל רוע אפשרי! כשהגיע המן לגדולה הרמה ביותר, לבקש ללבוש את בגדי המלך ושאדונו מרדכי יחזיק את הסוס, כעבד ויצעק: ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו הכל נהפך וכל תוכניותיו, אשר תיכנן וחישב לעשות רע, נעשה לו ולבני ביתו; תלו אותו על העץ, תלו את עשרה בניו ואשתו המרשעת זרש, ירדה לדיראון עולם!
אף אצל הרשעים, כשמגיעים לרום המעלה, שם החלה נפילתם ורואים זה בימים ההם, בזמן הזה ומתבוננים איך "יושב בשמים ילעג למו" "רבות מחשבות בלב איש ועצת ה' היא תקום" "כאשר זמם לעשות כן יעשה לו" יש ימים אשר יהודי בוכה לה' "אלי אלי למה עזבתני" וכשמבין אדם את דרכי ה', צועק צעקה גדולה בלב האדם "הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו" "כל מאן דעביד רחמנא לטב עביד" וכל צער וכל כאב גם זו לטובה.
"ה' ה' קל רחום וחנון ארך אפיים ורב חסד ואמת נוצר חסד לאלפים נושא עון ופשע וחטאה ונקה".
בעז"ה, נשמח בליבנו שמחה מרובה, יום חמישי יום שכבר מרגישים בו את קדושת השבת בשיעור בישיבתנו הקדושה שובה ישראל מנהטן אשר אור גדול בה, בתוך כל האפלה של ניו יורק אורה זו תורה אור המנורה זכה וברה
מאות יהודים בכל יום ובכל שבת, מתפללים יושבים וקובעים עיתים לתורה, סועדים לכבוד ה' סעדני ה' ואוושע. נגדל ונחזק את ישיבתנו הקדושה.
"גדלו לה' איתי ונרוממה שמו יחדיו" ונזכה בזאת חנוכה, להאיר את אור המנורה בקדושה ובטהרה ויקויים בנו הפסוק "וטמאים ביד טהורים וזדים ביד עוסקי תורתך הקדושה".
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
