ערב שבת קודש "פרשת ואתחנן", משה רבינו מתפלל להקב"ה כמניין ואתחנן 515 תפילות לזכות להיכנס לארץ הקודש.
אך תפילותיו אינן נענות והקב"ה מצווה אותו "רב לך אל תוסף לדבר אליי בדבר הזה".

שנים רבות הייתה בדעתנו המחשבה: משה רבינו התפלל היכן התפילות ? הרי תפילה זה לא דבר ריק, תפילה זה מציאות של דבר קיים וכל תפילה, יש לה משמעות מרובה ובוודאי תפילתו של משה, יש לה משמעות חזקה וגדולה ביותר.
היכן התפילות האלה? 515 תפילות שמשה היכן נמצאות הן?התורה הקדושה אשר הוריד לנו משה, נצחית, כל מעשיו של משה נצחיים היכן ה-515 תפילות של משה?  וודאי כוחן חזק והן נצחיות, היכן הם?!
מרים אחות משה, שחלתה, משה רבינו התפלל עליה" אל נא רפא נא לה" ונתרפאה מיד, היכן התפילות האלו? אלא, אפשר לפרש ולומר, כל תפילה שאדם מתפלל, גם אם רואה שאינו נענה, יתפלל בכח גדול, משום שגם אם התפילה היום לא עומדת איתו והבעיה נראית לו, שלא נפתרת פה, כח התפילה עדיין קיים ועומד בשמים.
ובאחד הימים, או באחד הזמנים, אותה תפילה אשר התפלל, תפתור בעיה אחרת, אשר נמצא בה וזה אשר נאמר במשנה: "יגעת ומצאת תאמין".
יגעת במקום אחד, בתפילה, לא חייב שתיפתר פה הבעיה, אשר עליה התפללת. במקום אחר אשר בו תהיה בצרה על אף שלא התפללת תמצא את הישועה, בזכות היגיעה של התפילה במקום אחר.  
ולכן" קווה אל ה' חזק ויאמץ ליבך וקווה אל ה'" - אין תפילה של האדם, שעולה ריקם
כל התפילות נאספות ונשמרות ועומדות לו בעיתים ובזמנים קשים לו ולבני ביתו, לכן כאשר אברהם אבינו שמע, שסדום עומדת להיחרב, עמד והתפלל. וצריך לשאול מה יצא מהתפילה הזו? למה אברהם אבינו עמד ואיבד את זמנו בתפילה על רשעים, אשר ודאי אחריתם עדי אובד? אלא, אמרו חז"ל בגמרא בברכות ו': "כל הקובע מקום לתפילתו אלוקי אברהם בעזרו".
אברהם קבע את התפילה לסדום לדורי דורות על עמ"י. שאף הרשע בעמ"י כאשר צריך ישועה איך יתפלל על עצמו הרי רשע הוא איך ישמע אותו הקב"ה? "טובל ושרץ בידו", אלא מכח תפילות אברהם אבינו, על רשעי סדום ורשעים בכל דור ודור, כשמתפללים מעוררים את תפילת אברהם על הרשעים ואף עליהם מתעורר רחמים בשמים.
ואולי אפשר לפרש ולומר, הגמרא בברכות דף לד' עמ' ב', אמרו עליו על ר' חנינה בן דוסא שהיה מתפלל על החולים והיה אומר זה יחיה וזה ימות. אמרו לו: מניין אתה יודע? אמר לו אם שגורה תפילתו בפי, יודע אני שהוא מקובל ואם לאו יודע אני שהוא מטורף .
ועל פי דברינו, אפשר לפרש ולומר: כאשר אדם חולה ומידת הדין שולטת עליו, קשה למתק עליו את הדין, משום שהמלאכים הרעים והמזיקים, שולטים חזק בעניינו וכך, כאשר אדם נמצא בצרה ובבעיה בפרנסה ובכל דבר קשה אחר, קשה שיפתור את עצמו ע"י תפילתו מן הבעיה,  משום שנמצא תחת הערפל והעלטה של המזיקים ולכן צריך הוא, או תפילת אחרים, או תפילה, אשר הוא התפלל בימי קדם ולא נענתה, אלא נשארה בשמים שרירה ברירה וקיימת ולכן אמרו חז"ל בגמרא במסכת שבת לב': "לעולם יבקש אדם רחמים שלא יחלה שאם יחלה אומרים לו הבא זכות ויפתר".
ועל פי זה יובן דברי חנינה בן דוסא, אם תפילה שגורה בפי שגור מלשון רגיל כבר נמצא יודע אני שיתרפא משום שתפילת הצדיק לעורר רחמים ולעורר את התפילות הקיימות בשמים. ואם לא, אין תפילות קודמות נהיה יותר קשה להיוושע מן הצרה או הבעיה אשר נמצא בה האדם.
ויובן על פי זה את 515 תפילות של משה רבינו אמרו חז"ל בגמרא במסכת בבא בתרא קטז' כול אשר יש לו חולה בביתו ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים והנה ידוע שמשה שפיר כאמר פירוש: שבכול תלמיד חכם יש חלק ממשה רבינו וזה "זיכרו תורת משה עבדי" תזכרו לכבד ולהתנהג בהגינות עם תלמידי חכמים, אשר תורת עבדי משה, נמצאת בהם
ואף חלק מכוחו של משה בהם.
ולכן יובן כל אשר יש חולה בתוך ביתו, ילך אצל חכם ויבקש עליו רחמים.  החכם מעורר את כוחם של 515 תפילות של ואתחנן אשר נמצאות בשמים מתפילותיו של משה שלא נענו ונשארו לדורי דורות, בכל דור, בכל עת ובכל זמן ליקח בשעת צרה מאותן תפילות.
ונקשה מדוע קוראים לתפילה תפילה: הרי מובא במדרש רבא פרשת ואתחנן 10 שמות יש לתפילה"שועה"," צעקה", "נאקה" וכו' אולי אפשר לפרש ולומר "תפלה" במספר 515 שבכל תפילה עוברים דרך 515 תפילות של משה לעורר את כוחם שיעמדו עימנו וישפיעו שפע רב לכל העולמות ובכול העניינים והדברים.

לכן ידע האדם, כשמתפלל משפיע שפע טוב על העולם כולו, כשקורא תהילים, כאשר מבקש על פרנסה, על בריאות וטוב, ממלא את כל העולמות בטוב, אף אם לא נהנה מזה מיד עשה טוב לעולם כולו ויבוא טוב ויקבל טוב מטוב לטוב.
נקפיד בתפילות, בכל רגע פנוי, ישתדל האדם לשבח ולהלל את הקב"ה ולבקש טוב בשביל כל העולם כולו.
ואפשר להוסיף לבאר ולומר " תפילה לעני כי יעטוף ולפני ה' ישפוך שיחו ה' שמע תפילתי ושעוותי אליך תבוא" אפשר לבאר ולומר: העני מתפלל לה' על צערו ועל עוונותיו, התפילה הזו עולה לשמים וגורמת טוב לעולם ואז כל אדם מישראל תפילתו יותר מקובלת וזה "ה' שמע תפילתי"  בכוחה של תפילתו של העני.  "ושוועתי אלייך תבוא" "אל תסתר פניך ממני ביום צר לי", ביום של הצער, תשפיע עליי מאותם תפילות השמורות והחבויות לזמנים קשים, אשר ערפילי מידת הדין, מאפילים את העולם, לכן "אל תסתר פניך ממני.

לכן, יקפיד האדם, בכל כוחו, למלא את חייו בתפילה ובבקשה לפניי הקב"ה וכח התפילה תעמוד לו, לזרעו ולכל ישראל ערבים זה לזה.