יסוד זה, צריך האדם לדעת כל חייו שהרבה מהדברים שנראים קצרים והרווח וההנאה נראים בנקל, כלאחר יד, טמון בהם לקראת הסוף נזק וצער וקשיים גדולים ביותר. ודברים אשר נראים ארוכים, מתישים ומייגעים, הם הדרכים הקלות ביותר, אשר בנקל משיגים השגות גדולות.
וניקח למשל ולדוגמה, שני אנשים כעסו ורבו, ישנם שני דרכים, או שתגיב ותענה למי שפגע בך ותצעק ותריב, אולי ברגע ראשון תרגיש מנצח, הנה, השבת למי שציער אותך כגמולו, אך אחרי זמן, כשכל השטן וכל הדחפים הפנימיים שוקעים נשאר האדם עם עצמו, עם הכעס שלו, עם הפגיעות אשר פגע, ואז החרטה שזה דבר חמור וקשה נשארת עם האדם והכאב כואב מאוד.
וזו דרך קצרה, לכעוס, לצעוק, אך ארוכה היא בסופה.
צריך האדם לדעת שהלב הוא כמו עגלה, או מכונית ככל ששמים עליו יותר מזוודות וארגזים הלב נהיה כבד יותר, צריך להקל מעל הלב, כמה שפחות שנאות, כמה שפחות כעסים, כל שנאה וכל כעס משפיעים השפעה חמורה ורעה על לב האדם.

ישתדל האדם, בכל כוחו לקחת את אחת המצוות, אשר מרגיש קירבה אליה בליבו, ולקדש אותה בכל כח, שתהיה כתר ועטרה על ראשו וידוע מעשה על בעל הנועם אלימלך אשר היה איש כפרי פשוט, אשר היה עני מרוד, והיה מקפיד בכל כמה חודשים ליסוע לביתו ולהצתופף בצל קורתו של הנועם אלימלך, ובעיר הזאת היה בעל מסעדה יהודי, רחוק מדרך ה', חוטא, כל חייו היה צחוק וקלות ראש אך, בכל כח היה מקפיד במידת החסד ואף אותו כפרי יכל לבא לרבו, בזכות אותו בעל מסעדה, אשר חינם אין כסף מילא את כל צרכיו. באחד הפעמים, שהתארח הכפרי אצל בעל המסעדה, ראה בעל המסעדה שהכפרי עצוב עצב גדול, שאלו מדוע עצוב כל כך, ענה ואמר לו, יש לו בבית כמה בנות ואין לו כסף למצא להם שידוך ונדוניה ולהביאם לחופה. ענה בעל המסעדה אני מוכן לעשות איתך עיסקה, תימכור לי את עולם הבא שלך ותמורת העולם הבא אתן לך כל מחסורך בשפע לחתן את בנותיך. אמר היהודי הכפרי, אלך לשאול אל אישתי.
חזר את כל הדרך הרחוקה עד ביתו ופנה לאשתו בהצעת בעל המסעדה. אמרה לו אשתו, נסכים נחתן את בנותינו ומה' יבא הטוב. למחרת השכם בבוקר קם ושוב חזר לעירו של הנועם אלימלך, לבעל המסעדה ותקיעת כף עשו ביניהם על מכירת עולם הבא תמורת כל חתונות בנותיו.
כשהכפרי חזר לביתו מצא שאשתו חזרה בה ואינה מסכימה ועומדת בתוקף להפר את ההסכם ואינה מוכנה לוותר על העולם הבא. שוב חזר הכפרי דרך רחוקה לבעל המסעדה ועמד ואמר צריכים אנו להפר את ההסכם, אמר בעל המסעדה, הסכם זה הסכם ואיני מוכן להפר. התחיל דין ודברים ביניהם והתחיל להגיע לדין ומדון, החליטו לפנות לנועם אלימלך לדין תורה ומה שישית עליהם, שניהם קיבלו לקבל את הדברים. פנו לנועם אלימלך זה בטענתו וזה בטענתו, היהודי הכפרי טען שבעל המסעדה ידוע כאדם שאוהב לצחוק ולעשות קלות ראש מכל עניין ואף ההסכם היה צחוק וקלות ראש; ובעל המסעדה טען, צחוק וקלות ראש במקומם, אך עסק זה עסק ופה עשינו עסק עם תקיעת כף. אמר להם הנועם אלימלך: נחכה שאחי, רבי זושא יבוא וביחד נחשוב ונחליט ונפסוק. כשנכנס רבי זושא ביקשו משניהם לצאת החוצה, ישבו ודיברו בינהם, כשסיימו לדבר קראו שוב לשניהם להיכנס.
אמרו האחים הקדושים לבעל המסעדה, האם על העסק הזה אתה מוכן למסור נפש? אמר להם, בוודאי, על כל חסד אני מוכן למסור את נפשי. אמרו לו, בא ונלך לשדה, הדליקו שרפה גדולה, עצמו את עיניו, ואמרו לו, זה המבחן האם ברצינות גדולה אמרת את דבריך והאם מוכן אתה להכנס לאש ולהישרף. עצמו את עיניו בכיסוי עיניים והדריכו אותו ללכת בתוך האש. התחיל בעל המסעדה לצעוד בהליכה מהירה להיכנס ולהישרף בכבשן האש, כשהליכתו הייתה מהירה וכבר רגליו דרכה בתוך האש וכמעט נכנס הוא ונשרף, צעקו האחים הקדושים שיעצור ועמדו ואמרו לו, אתה מנוחלי העולם הבא.

הנה, כל אדם יראה לנפשו לקחת מצווה, אשר חשובה וקרובה היא לליבו ולהשקיע את כל כוחו ואת כל אשר לו לחזק ולרומם את אותה מצווה.
ובוודאי, בימים אלו צריכים אנו לחזק פרקליט מיוחד אשר יעמוד מליץ יושר בעדנו.
אברהם אבינו נתן את כל כוחו ומידתו היא מידת החסד, יצחק אבינו מידתו מידת תפילה, יעקב-לימוד תורה, כל אחד מאבות העולם לקח מידה ומצווה חוץ מכל המצוות והמעשים הטובים, אשר עשה, אף עמוד שידרה אחד חזק היה לכל אחד מהאבות הקדושים.
ואף אנו, נדע ליקח את הדרך, אף אם היא ארוכה, אך היא ישרה ובסופה היא קצרה.
נטיב את ליבנו, נחזק בנפשנו את אהבת ישראל, איש לרעהו יאמר חזק ולאחיו יעזורו, ואז נזכה לתקן עולם במלכות שד'י והרשעה כולה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ ותמלוך אתה הוא ה' לבדך.
ימלוך ה' לעולם אלוקיך ציון לדור ודור הללויה.

בית הרב.