$(function(){ScheduleRotate([[function() {setImageBanner('5d04a37d-e336-4533-a103-7e31d2241eff','/dyncontent/2024/12/2/801195ab-1e3f-4e89-8ce0-eb96f2627393.jpg',18771,'משכן עונת המנויים ילדים אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('5d04a37d-e336-4533-a103-7e31d2241eff','/dyncontent/2024/9/8/9c8b4e81-c302-484f-8021-2228ff2f53ca.jpg',18400,'בלו אייס אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('5d04a37d-e336-4533-a103-7e31d2241eff','/dyncontent/2024/8/7/5067193b-26d8-471b-8cdb-027b2ddffd67.gif',17653,'די אוון אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('5d04a37d-e336-4533-a103-7e31d2241eff','/dyncontent/2024/8/21/6581fe1f-546c-4598-b8e6-86cd7af10d3f.jpg',18239,'עירייה אייטם ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('5d04a37d-e336-4533-a103-7e31d2241eff','/dyncontent/2024/6/9/cf98dfec-78a0-42f1-bab3-156d5c7da59e.jpg',18020,'שפע אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('5d04a37d-e336-4533-a103-7e31d2241eff','/dyncontent/2024/8/27/9d7f959a-bbf3-4870-ac1e-bb6b597a0e74.jpg',18332,'אלפרד טניס אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15],[function() {setImageBanner('5d04a37d-e336-4533-a103-7e31d2241eff','/dyncontent/2024/11/21/03f786a2-f591-443c-83c8-a3eb37622404.jpg',18504,'נטו חיסכון אייטם כתבה ',525,78,true,20608,'Image','');},15]]);})

יש בליבנו התרגשות מרובה בכל יום, אשר מתקרבים ליום הגדול, אשר בקהילתנו הקדושה "שובה ישראל", קידשו ליום עליה לקבר הצדיק, בעל הפלא יועץ.
כשבע שנים, שזכינו להתמיד בנסיעה קדושה זו, הנסיעה מסמנת לנו את התמרור האחרון, לפני יום הדין, יום ראש השנה, מרגישים אנו בנפשינו שנסיעה קדושה זו, כריכוך וכריצוי לשמים, למיתוק הדינים.
עוברים במשך השנה, דברים שונים ומשונים ובליבנו מרגישים, בכל עת וזמן, שישועת ה' כהרף עין וזכות רבי אליעזר פאפו, מעורר בשעות צרה רחמים וחינא וחיסדא לפני מלך יושב על כיסא דין.
ובשעות קשות, מרגישים את הבטחתו של בעל הפלא יועץ: ממי שאקבל טובה, אם אזכה לחזות בנועם ה' ולבקר בהיכלו, אחזיר טובה. יום יום, שעה שעה ובזמנים אשר אינם זמנים מן המיניין, מרגישים שברוך אומר ועושה, את אשר אמר והבטיח, מקיים ועושה.
ובמיוחד, בשנה קדושה זו, אשר מרגישים שראש השנה הבא עלינו, יהיה מראשי השנה המכריעים שהיו במאות שנים האחרונות, עם ישראל עומד לפני שנה של הכרעות גדולות, שנה שלא נתפלא אם תהיה שנת חרב ומלחמה, מהשנים אשר עת דודים הנה זה בא, שנה שבעז"ה "ותחזינה עינינו בשובך לציון במהרה".
ולכן, כל דרך לעורר רחמים על הכלל ועל הפרט ולמתק את הדינים, נקפיד בה בל כח ובזכות, אל כביר לא ימאס תפילת רבים, הרבים אשר זוכים להיות על קיברו הקדוש ולשפוך תחינה, ככלב בן יפונה במערת המכפלה, הקב"ה פלא יועץ לנו "ויעלזו חסידים בכבוד וירננו על משכבותם", ויחד כולנו, כאיש אחד בלב אחד ובאגודה אחת נקבל עלינו, עול ממלכות שמים ונתקרב קירבת אמת ליוצרנו, בוראנו, צורנו וגואלנו.

הנה, חשבנו בדעתנו יסוד גדול, הרבה פעמים הדרך לעבירה יותר קשה מהעבירה עצמה, וידוע מעשה על החוזה מלובלין, אשר היה אחד מחסידיו, אשר סרח את דרכו וקילקל את מעשיו עד שנהיה מומר לדבר עבירה והחוזה מלובלין נלחם בו, בכל כוחו וציווה את כל תלמידיו להתרחק ממנו ריחוק גדול וכל אחד מבני הישיבה, אשר דיבר עימו לשלום החוזה מלובלין, כעס עליו וגער בו באומרו אין שלום לרשעים אמר ה'.
והנה, באחד הימים בא אצל החוזה מלובלין אחד ממלכי ארץ פולין, גוי מהגויים החשובים בעולם החוזה מלובלין, קירבו כיבדו כבוד מלכים ונהג עימו במלכות גדולה, אותו יהודי מומר, אשר סרח את דרכו, בא לפני החוזה ושאלתו בפיו: זה השר גוי ודאי, אני רק מתקרב לגוים ואיני מתנהג כבני קהילתך, מדוע אותי שונאים ורודפים ומגדפים ואת הגוי מכבדים ומוקירים? ענה לו החוזה מלובלין ואמר: בפרשת כי תצא מובא דין בן סורר ומורה- הורגים אותו בסקילה. והנה, סקילה היא העונש הקשה ביותר, מארבע מיתות בית דין ורוצח שרצח נפש, הורגים אותו בסאיף שהיא מיתה פחות קשה. אם כך, מדוע בן סורר ומורה שעדיין לא עשה כלום, במיתה הקשה ביותר ורוצח שרצח, במיתה קלה יותר? ענה ואמר החוזה: רוצח קם והרג, אך בן סורר ומורה, הדרך ארוכה שמתדרדר, כל כך רעה היא וכל כך מושחתת היא, עד שמיתתו הקשה, היא על הדרך הרעה, יותר מהמעשה הרע.
דרך רעה, הרבה פעמים קשה יותר מהמעשה הרע, לכן צריך להיזהר מהדרך למטרה.

הרבה אנשים רוצים לעשות טוב, אך בדרך לטוב, עושים הרבה מאוד רע וזה מה שנאמר: "צדק צדק תרדוף" ונקשה מדוע כפל יאמר צדק תרדוף? אלא, התורה מזהירה אותנו, אל תראה רק את המטרה הסופית של הצדק, אלא גם כשאתה רוצה את המטרה של הצדק ואתה רודף למטרה, ברדיפה תיזהר, שגם היא תהיה בצדק, ולא מטרת צדק ובדרך עוול.

ישתדל האדם, בכל כוחו, לשים מול עיניו שתי דרכים; דרך אחת, גדולת הבורא ודרך שנייה שפלות ונחיתות עצמו. לפעמים, צריך להתנהל בחיים בכח גבורת הבורא בגדר ויגבה ליבו בדרכי ה' ולפעמים בשפלותו ובפחיתות ערכו. ועל זה אפשר לבאר ולאמר, המשנה בפרקי אבות: עקביא בן מהלאל אומר: הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה, דע מאין באת ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון; מאין באת? מטיפה סרוחה ולאין אתה הולך? לעפר ורימה ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון? לפני הקב"ה.
והנה, כשנתבונן, נמצא שהמשנה זו, כופלת את עצמה; מתחילה הדברים תמוהים, מאין באת לפני מי אתה עתיד וכו' וחוזרת מטיפה סרוחה אל רימה ותולעה- אם כך, מדוע כך פני הדברים? ואפשר לפרש ולאמר, על פי דברנו, עקיבא בן מהלאל מלמד אותנו שתי התפיסות של החיים, או גבורת ה', או מיעוט ערכנו- הוא מתחיל מאין באת, מי האבות הקדושים שלך, צדיקים וחסידים אבותינו הקדושים; לאין אתה הולך, למקום מרומם וגבוה בשמים, לפני מלך מלכי המלכים ודאי שם מעלתך גבוה ורמה.
אך אם דרך הזו של רוממות ה', ויגבה ליבו בדרכי ה', אינה משפיעה ואינה מספיקה, אז באה הדרך השניה, מטיפה סרוחה אל מקום רימה ותולעה וכן אוי לך מיום הדין ומיום המשפט.
וזה אלו שתי הדרכים, אשר ינהג בהם האדם בימים אלו. וכך, מצאנו אצל אברהם אבינו, אשר לוט שהיה יצר הרע של אברהם, אברהם אומר לו "הפרד נא מעלי", אברהם רוצה לחתוך ממנו את היצר הרע ואומר ליצר הרע שהוא לוט, עם הימין, אם אתה רוצה יצה"ר להכניע אותי בגבורת ה', לקלקל אותי בגאווה, אני אלך לשמאל, למיעוט ערכי, מי אני ומה אני טיפה סרוחה, עפר ורימה ואם אתה רוצה היצה"ר להכניע אותי בשמאל, להפיל אותי ליאוש במיעוט ערכי, אני אלך לימין לגבורה ולרוממות ה'.
וכן, זה מה ששולח יעקב לעשו, לפני פגישתם ויהי לי שור וחמור, שור מראה על גבורה, על כח; חמור מראה על ריפיון והתרפסות. זה מה שאומר יעקב לעשו, כל דרך שתבוא אליי, אני מוכן, בכל כח, בשני הדרכים ל- כי תצא למלחמה.
אך, נחדד בנפשינו, שיש שני דרכים שאפשר להתקרב להקב"ה: התעוררות - שאדם מתעורר משמים והיא נקראת התעלותא דלעילא והתעוררות מלמטה והיא נקראת התעוררותא דלמטא וצריך לדעת, שהאדם צריך לפתוח את הפתח הראשון, פיתחו לי כפיתחו של מחט ואני אפתח לכם כפיתחו של אולם ובמיוחד, בחודש אלול, שהאדם צריך לעשות את הצעד הראשון כלפי הקב"ה ודרשו ואמרו אלול ר"ת: אני לדודי ודודי לי - כשנדקדק "אני" צריך להיות ראשון, את הפיתחו לי כפתחו של מחט ואחרי כן, דודי לי, כפיתחו של אולם.
כך מובא בפסוק "וצדקה תהיה לנו כי נשמור", מתי הקב"ה יתן לנו צדקה, שזו קבלת תפילותנו כי נשמור כאשר אנו נחיל ראשונים את התשובה כאשר האדם מתחיל ראשון, הקב"ה מסייע לו מן השמים.

נחזק עצמנו במלאכים טובים, פרקליטים טובים ונתקרב להקב"ה ותפיתלתנו תהיה נפלה נא ביד ה' כי רבים רחמיו
ברכה והצלחה וישועה מרובה וגאולתנו תיהיה גאולה שלמה.

בית הרב.

$(function(){setImageBanner('dc220182-34fa-4f1b-9af4-3721c50d0bde','/dyncontent/2023/2/12/e960374e-11ea-41ca-b46e-f63254187ad1.jpg',15395,'עירייה אייטם כתבה ',525,78,false,20610,'Image','');})