מנהל האתר
18.08.10 / 14:01
להאזנה לתוכן:
ופירשו חכמים, שבמלחמת היצר הכתוב מדבר. במלחמה הידועה, מלחמת היצר עם האדם, מלחמה שבכל יום ויום מתגברת ומתחזקת, והיצר הרע שואף ומבקש להכניע באמצעותה את האדם ואלמלא הקב"ה עוזרו, אינו יכול לו.
התורה הקדושה מלמדת אותנו בפסוק נפלא זה
יסוד גדול, שכדי להלחם עם היצר ולהכניעו, לא די שיבנה האדם לעצמו חומה רוחנית בצורה, יקיף את עצמו בה ויסתגר בתוכה, אלא, צריך לצאת מגדרו וממקומו ולהלחם ביצרו, ליזום מלחמה ולערוך עמו קרב, למושכו לבית המדרש, להאבק בו ושם להכניעו.
זה אשר מורה לנו התורה הקדושה: שכאשר תצא למלחמה על היצר, שהוא אוייבך, התוצאה היא: "ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו".
ורק כך, על ידי שתיזום קרב ותצא למלחמה, ניתן לנצח את היצר, אך אם האדם שוקט על שמריו, ולא יוצא במלחמה שהוא עצמו יזם, סופו שהיצר יצליח אט אט לחדור אל מפתחי לבבו, להטיל בו את ארסו ולבסוף חלילה להכניעו. אמרו חכמים במדרש (בראשית רבה, כב): אמר רבי תנחום בר מריון, יש כלבים ברומי, שיודעים להשתדל לפרנסתם בחכמה, כיצד? הולך ויושב הכלב לפני הנחתום (האופה) המוכר פת, והכלב עושה עצמו כאילו הוא מתנמם, כדי שהנחתום לא ישמור את עצמו ממנו.
וכאשר הנחתום רואה שהכלב ישן, מתנמנם אף הוא קמעה ואינו חושש כלל מפני הכלב.
מיד, כאשר הנחתום נרדם על משמרתו, קם הכלב ושומט את כל הכיכרות על הקרקע ומיד הנחתום ניעור משנתו וטורח לאסוף את הכיכרות שנפלו. ביני לביני, חוטף הכלב כיכר אחד לשבור בו את רעבונו ובורח עימו. כמה חכמה ופקחות יש במעשהו של הכלב! הוא אינו נוטל את הכיכר מיד כשהאופה נרדם על משמרתו, כיון שיודע הוא שהאופה ירדוף אחריו ויוציאה ממנו. לכן מתחכם הוא להפוך את כל הכיכרות על הארץ, ובעוד שהאופה טרוד להציל מרדת שחת את כל עמלו ויגיעו, כאשר האופה בהול להציל את עיקר ממנו, מיד לוקח הכלב כיכר אחת בלא ידיעת האופה ובורח לו. אך האמת היא: שפיקחותו וערמתו של הכלב לא הם אלו שעמדו לו להשיג את מאכלו, אלא התנהגותו הרשלנית של האופה. ובזה שלא קידם מלחמה על הכלב, ולא יצא להבריחו מלפני חנותו, בזה נתן לו את הפתח ואיפשר לכלב לנצל את שעת הכושר המתאימה, בזה הביא את המלחמה לפתח חנותו. כי אם היה יוצא במלחמה על הכלב, לא היו עוזרים לו לכלב חכמתו ופקחותו, ולא היה מצליח לקחת גם את הכיכר הבודדת. כן היא מלחמת היצר, חייב האדם לקדם במלחמה את יצרו, ליזום התקפה ולערוך מערכים מולו, ואו אז יכניעו. וזה מה שאמרו חז"ל (ברכות ה, ע"א) לעולם ירגיז אדם יצר הטוב על יצר הרע. ופירש רש"י, ירגיז, יעשה מלחמה עם יצרו. "לעולם" בכל עת, בכל זמן, בכל שעה ובכל מקום, לא ישב האדם בידים חבוקות, לא יחפש את ההסתגרות המגוננת, אלא יאזור כגבר חלציו, ירגיז מלחמה על יצרו, וכך יוכל לנצחו ולהכניעו ולהמליך את היצר הטוב עליו. ולא די שיערוך האדם מלחמה עם יצרו ויצא כנגדו, אלא צריך עוד לחשוב ולחפש תחבולות שיעזרו לו להלחם בוולהכניעו. וכך פירש ה"חתם סופר" את הכתוב "ונתנו ה' אלוקיך בידך ושבית שביו", מהו ושבית שביו? היה לו לכתוב לומר ושבית שבי! אלא, במלחמת היצר יתחכם האדם ללמוד מטכסיסי היצר עצמו, מתחבולותיו ודרכי מלחמתו, ומהם ובהם ילחם עם היצר. כי תצא למלחמה על אויבך, "ושבית שביו" מדרכיו עצמו, מעקשנותו, מדבקותו במטרה, מנסיונותיו הבלתי נלאים ופוסקים.
באותם כלים אתה עצמך צא והלחם בו. וזה מה שאמר דוד המלך עליו השלום בתהילים (פרק קי"ט) "מאוייבי תחכמני מצוותיך כי לעולם היא לי", מיהו האוייב הגדול ביותר שיש לאדם, זהו יצרו המבקש להחטיאו, ודווקא ממנו, מדרכיו ופעולותיו צריך האדם ללמוד ולהתחכם, לקנות דרכי מלחמה ותחבולות, כיצד לקיים את המצוות, "מאוייבי - תחכמני מצוותיך". בימים קדושים אלו, ימי קרבת ה', שאני לדודי ודודי לי. לא די לשבת ולחכות שאור ימים אלו יאיר עלינו מעצמו. אלא נעשה כמאמר הכתוב "נחפשה דרכנו ונחקורה ונשובה", לא די לחפש, אלא גם צריך לחקור לפשפש ולמשמש במעשינו, ואז בע"ה נזכה לשוב בתשובה עד ה'. כהבטחת הנביא הושע "שובה ישראל - עד השם אלוקיך".
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
