מדינת ישראל חתומה על הסכמים להקמת שמורות ימיות של לפחות  10% משטח ים התיכון עד 2020. בפועל רק 0.3% משטח ים התיכון של ישראל הוא שמורת טבע ימית.  שינויים גלובליים (התחממות האקלים), דיג יתר, בנייה, הרס בתי גידול, זיהום הים הזרמת ביוב ושפכים תעשייתיים, לכלוך ופלסטיק ועוד מכלים את המשאב החיוני לנו ולחיים בים.

שמורת ימית אבטח: האישורים להקמת שמורה הימית אבטח נמצאים בשלב הפקדה בוועדת התכנון. לפי התכנית הקיימת שמובילה רשות הטבע והגנים, השמורה תמוקם בין אשדוד לאשקלון, כ-300 מטר מקו החוף ועד כשבעה ק"מ ממנו. בתוך כך  "אנשי הים התיכון" דורשים להרחיב את השטח המיועד בטענה כי אינו מספיק כדי להגן על המערכת האקולוגית המצויה בו.  המין המוכר והחושב ביותר באזור שמורת אבטח הוא הדולפין המצוי, מין נדיר שחייב הגנה על מנת שלא יעלם. מינים נוספים באזורים הנמצאים בסכנת הכחדה הם צבי ים ירוקים. לצידם חיים מאות מינים נוספים שאינם מוגנים באף אזור בישראל, כמו סוסוני הים. כמו כן נועדה השמורה לשמור על שונית סלעית קטנה ונדירה מול חופיה הדרומיים של ישראל ועל בית הגידול של הקרקעית החולית שאינו מוגן בשום מקום אחר, וחיים בו עשרות מינים של דגים ובעלי חיים.