שמעון אטיאס, דודה של עמית בוסקילה הי"ד מבקש: "הכירו בי כאב שכול"
11.01.25 / 07:13
הוא מגיע פעמיים ביום לקברה, לנקות, להתייחד ולהתאחד עם אחייניתו עמית בוסקילה הי"ד, שנרצחה במסיבה ברעים ביום שבת הארור של השבעה באוקטובר 23. בימים אלה מבקש שמעון אטיאס להכיר בו כאב שכול. "אני הייתי האדם הכי חזק וחם בחייה, כשגופתה של עמית חזרה ארצה, קרסתי נפשית" אומר אטיאס בראיון לאשדוד נט
שמעון אטיאס מאשדוד, אינו מסוגל לההתנתק מהיום הארור של השבעה באוקטובר 2023, בו אחייניתו, עמית בוסקילה, נרצחה על ידי מחבלים בני עוולה.
שמעון, הדוד שגידל את עמית והיה דמות מפתח משמעותית בחייה, מבקש, לאחרונה, לקבל הכרה כאב שכול.
הטלפון הראשון של עמית בוסקילה ב-7 באוקטובר היה אליו הדוד שלה, שמעון אטיאס. לאורך כל חייה, שנגדעו באכזריות, הוא היה זה שגידל אותה ושימש לה דמות אב.
גופתה של עמית נחטפה לעזה, וכעת אחרי המאבק להשבתה והאבל הכבד שמעון מוצא את עצמו במלחמה מול הבירוקרטיה - שלא מכירה בו כאב שכול. "גם בחייה וגם במותה אני אדאג לה" הוא אומר.
הדוד, אשר היווה עמוד התווך של הבית, כבר לא אותו אדם שלפני הירצחה של עמית, שהיה עבורה דמות אב. הוא מספר בקול חנוק כיצד הצער והאובדן הקשה ריסק את הנפש ושהמשפחה אינה מצליחה להתאושש ממנו.
שמעון הפך דמות אב לעמית, שגדלה ללא אב מגיל ארבעה חודשים, עוד לפני שהפך לאבא בעצמו. מבחינתו היתה ילדתו הבכורה, הוא לקח אותה תחת חסותו, ליווה אותה בכל שלב ושלב בחייה, לכיתה א', למסיבות סיום, אסיפות הורים ומספר הטלפון שלו תמיד היה רשום למקרה הצורך, לכל הגורמים.
עמית מצידה, התייחסה אליו כאב, ביקשה את רשותו ואישורו בכל צעד שלה בחיים, גם לעשות קעקוע. המחוייבות של אטיאס לעמית היתה ללא גבולות, ומבחינתו היא היתה הבת שלו לכל דבר ועניין.
כשעמית ניסתה לברוח ממסיבת הנובה, הטלפון הראשון שהיא חייגה אליו היה של שמעון. הוא שמע את הזוועות והאימה שעברו הבנות תוך כדי, בשידור חי, עד שהשיחה נותקה.
מהרגע הראשון יצא למאבק להשבתה של עמית, והיה בין הקולות הבולטים בו. בתחילה, המידע שקיבלו היה כי עמית חיה בשבי, ושמעון לא הפסיק להילחם להשבתה.
לאחר מספר חודשים הגיעו אל המשפחה קצינים בכירים מהמודיעין והודיעו כי היה טעות בזיהוי וכשהוחזרה גופתה של עמית, לא האמין אטיאס והתעקש לזהות את עמית בעצמו ולאשר.
שמעון מספר כי כל הבית התפרק מאז, הוא בעצמו חי על כדורים ואינו יכול לתפקד. הוא אינו מוכר כנפגע פעולות איבה ונאלץ לנהל מאבק מול הרשויות להכרה בו כאב שכול, היות והוא היה דמות האב עבורה מאז נולדה.
"איך אני יכול להיות עמוד התווך של המשפחה, כשאני בעצמי מפורק?" הוא שואל ודמעות חונקות את גרונו. "אני נלחם שיכירו בי אב שכול כי אני האבא של עמית, לא הביולוגי, אבל האבא שגידל אותה מגיל ארבעה חודשים, והיה בכל צומת דרכים בחייה" הוא אומר בכאב, אולם החוק היבש אינו מכיר בו.
ההכרה בו כנפגע פעולות איבה תיתן לו, לדבריו, אפשרות להשתקם, להשלים ואף לתת שלווה ונחת לעמית, זה מה שהיא היתה מצפה ממנו. "איבדתי פה את הילדה היקרה שלי ואני מקווה שהצדק יעשה" הוא מסכם.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
