החשיפה של שי גורושין לתיאטרון הגיעה בשלב יחסית מאוחר. כילד שגדל באשדוד, סרטי קולנוע היו נגישים יותר מאשר מופעי במה וחלק ניכר מזמנו הוקדש לצפייה במאות סרטים כשהוא זוכר כל סצנה ומדקלם את המונולוגים בעל פה.

הוא לא חשב שאי פעם יפנה ללימודי משחק אבל הניצוץ תמיד היה שם. "בביה"ס לא הייתה מגמת תיאטרון ובתור אחד ששירת בצבא כלוחם קרבי הכיוון שלי היה בכלל תחום הביטחון" - הוא משתף. "למרות זאת בתיכון וגם בשירות הצבאי הייתי המצחיק של החבר'ה שיודע לצחוק על סיטואציות מהחיים, ככה שמי שמכיר אותי לא מופתע שהפכתי לשחקן".

אחרי הצבא שי נרשם לקורס לימודי משחק מול מצלמה ובהמשך התקבל ללימודי משחק בבית הספר לאומנויות הבמה ״בית צבי״. כדי לכלכל את עצמו הוא היה מנצל את החופשות בין הסמסטרים כדי לחסוך כסף. ״עבדתי כמעט בכל עבודה אפשרית החל מתחום המלצרות ועד התקנת מזגנים״ - הוא אומר.

שי מוסיף ומספר שתחילה ההורים לא היו מרוצים מהכיוון שבחר בגלל החשש הכלכלי. "כמו הרבה הורים אחרים, ההורים שלי העדיפו שאלמד מקצוע יציב עם שכר גבוה, אבל ברגע שהבינו שזה מה שאני רוצה ושום דבר לא יזיז אותי מהמטרה – הם תמכו בי במאתיים אחוז" - הוא אומר.

אחת הדמויות המעניינות שיצא לשי לגלם היא מתוך ההצגה "הבחורים בדלת ממול" בה הוא משחק את ארנולד, דמות בעל הפרעת אישיות גבולית.

"דמותו של ארנולד מתעתעת כי לא תמיד יודעים אם הוא סובל ממחלה נפשית או לא" - הוא מסביר. "המפגש איתו הוא מעין מפגש שלי עם עצמי. כשנכנסתי לדמות של ארנולד הסרתי את כל המגננות והמסכות שבי וכך בא לידי ביטוי צד שהיה חבוי בי".

הצגה נוספת ששיחק בה הייתה "סיפור אהבה בשלושה פרקים". לדבריו מדובר במערכת יחסים בין שני גברים האחד בטוח במיניות שלו ולא חושש להחצין אותה כלפי חוץ והשני (אותו מגלם שי) מאוד מתלבט, מהסס ולא מצליח להחליט.

״גם בדמות הזו יש גרעין שמתחבר לחיים האישיים שלי אבל בשונה ממנה קיבלתי החלטה לחיות בגלוי כביסקסואל" - הוא אומר. "למזלי אני מוקף באנשים תומכים שאוהבים ומקבלים אותי כמו שאני. אבל גם מי שיש לו עין ביקורתית אני תמיד אומר: זה מה שיש. תאהבו או לא תאהבו".

ביוני הקרוב שי ישחק בהצגה ״נדל''ן״ שתעלה ב"בית צבי"- בדרמה משפחתית פיוטית שכתב איש התקשורת רוני קובן בבימויו של ארתור קוגן. במרכז העלילה מאבק משפחתי בין דורות על עתידו של בית בנווה צדק.

שי יגלם את דמותו של אבי, אב משפחה לא יוצלח - איש עסקים ששקוע בחובות לשוק האפור מצד אחד ומצד שני מסובך עם כל הבנקים. "אבי כל הזמן מנסה לפתור את המצב בדרכים מפוקפקות והפעם הדרך היא להרוס את הבית של אמא שלו כשהוא רוצה לבנות בשטח שלה מגדל" - הוא מספר על ההצגה. "העלילה מסתבכת כשהיא נכנסת לקומה ומגיע אח שלו מחוץ לארץ. במהלך המחזה הוא חוצה כל גבול אפשרי עם הילדים שלו ועם אשתו בניסיון נואש להציל את עצמו".

רוני קובן מציג את המחזה כתמונת מראה לחברה הישראלית. אתה מזדהה עם הדברים?

חד משמעית, כן. יש כאן סיפור על מאבקי ירושה, מלחמת קיום במציאות כלכלית לא פשוטה – כל המרכיבים שאזרח בישראל יכול להזדהות איתם. לשמחתי, לי באופן אישי אין במשפחה מריבות על ירושה – משפחה מאוד מגובשת, מכילה ותומכת".

מה החלום שלך בתחום?

"החלום הוא בעיקר לא להפסיק לשחק. להיכנס למקצוע על 100 לעשות תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע במקביל. מצד שני יש גם את הרצון לעשות משהו משלי ולכתוב. יש לי איזה רעיון לסדרה שמתבשל בתקופה האחרונה, זה בתהליכי כתיבה בינתיים והלוואי ומי יתן וזה יעלה על המסך".