זה קרה במהלך יום שישי בחודש שעבר. אופיר לביא זכרונו לברכה, יצא לעוד רכיבה שגרתית בדיונה באשדוד, אלא שאף אחד לא תיאר לעצמו את האסון שעתיד להתרחש. אופיר נהרג לאחר שכלי שטח מסוג אר.זד.אר התנגש בו במהירות, והוא רק בן 21.

הנוכחים, ולאחר מכן גם כוחות ההצלה שהתעכבו בשל תנאי הדרך הקשים, ביצעו בו פעולות החייאה במשך שעה ארוכה, אך לא נותר להם אלא לקבוע את מותו.

חשוב לציין כי המשטרה עדיין לא סיימה את החקירה של התאונה הקטלנית, וטרם נקבע חלקו של כל אחד מהמעורבים בתאונה הקטלנית. 

באותו יום שישי, מתברר, הדיונה הייתה עמוסה ברוכבי שטח אשר הגיעו למחות כנגד גדר שהוצבה בשטח ומונעת מהם את הכניסה אליו, אך אין הדבר הדליק נורה אדומה לאיש.

יחד עם אמו לימור, יצאנו אל המקום בו קיפח בנה את חייו, לטענתה, מבלי שאף אחד נותן על כך את הדין. בראיון היא טוענת למחדל של הרשויות וקוראת לפעול כדי למנוע את האסון הבא.

צפו בכתבת הוידאו >>>

את האם השכולה אנחנו פוגשים במפגש השבילים בדיונה בו התרחש האסון הנורא. "אופיר הגיע דרך העיקול" - היא מתארת את השתלשלות האירועים כפי שידועים לה. "הוא לא יכול היה אפילו לפתח מהירות. לאחר מכן הגיע ה-אר.זד.אר במהירות מטורפת, פגע בו והטיח אותו למרחק של 14 מטר", כך לדבריה.

"אתה מגיע ממקום כזה כשאין לך שדה ראייה, מצופה ממך ברמה הבסיסית ביותר להאט" – היא מוסיפה. "אין אחד שהיה כאן ולא אמר שהוא היה לפחות ב-60 קמ"ש, לפחות. עם מיני טנק כזה, אין סיכוי אפילו לג'יפ במצב הזה".

לימור ממשיכה ואומרת: "לא ייתכן שיש מקום במדינה הזאת שאין בו חוק. אנחנו באנו במקרה בשעה יחסית רגועה, שעתיים קודם ולא יכולנו לעמוד פה. גם הרעש היה מטורף, גם המוזיקה בתוך הכלים, ואני לא יודעת אם גם שותים או מעשנים לפני כן".

לדבריה, "התחושה שכל אחד יכול לעשות כרצונו, להגיע עם איזה כלי שהוא רוצה למקום הזה, לנסוע איך שהוא רוצה, באיזו מהירות שהוא רוצה. לפני שלושה שבועות זה היה הבן שלי, אבל זה יכול לקרות בכל רגע נתון".

תוך שאנו מצלמים את הכתבה, הגיח לפתע רכב שטח מסוג אר.זד.אר בדיוק מאותו מקום ממנו הגיע הרכב שפגע באופיר ז"ל. באותם רגעים, קשה היה לנוכחים להסתיר את האימה שחשו, אולי נוכח הנסיבות הטראגיות, אך גם לאור הנסיעה הפראית שהכלי הזה מאפשר לנוהגים בו ומעודד אותם.

כך זה נראה >>>

רוכב טרקטורון שעבר עם שני חברים בסמוך סיפר כי הוא הגיע למקום ביום התאונה, דקות בודדות לאחר שזו התרחשה. "הם עשו הכל כדי להציל את הבן שלך" – הוא אמר לה ללימור. "אני בעצמי עשיתי לו פעולות החייאה ואח"כ גם ליוויתי את כוחות ההצלה, אבל הוא כבר היה ללא דופק".

המפגש המקרי הזה בין האם השכולה לרוכב הטרקטורון שהיה שם ברגעיו האחרונים של בנה, היה עוצמתי ומרגש, והזמן כמו עצר מלכת. חברו של רוכב הטרקטורון, סיפר כי שכל את הוריו בילדותו, ניגש אל לימור, חיזק אותה ולאחר מכן המשיכו השלושה בדרכם.

"לא יכול להיות שאופיר נהרג ככה סתם"

לימור, שבמועד הריאיון עוד לא עבר חודש מהיום בו איבדה את בנה, סיפרה עליו: "אופיר היה ילד של בית. הוא אהב מאוד את הבית והמשפחה, והספורט הזה שנכנס לחייו זה איזשהו חלום ילדות שהיה לו".

"הוא ילד אחראי מאוד, אמיץ, ילד שאהב את החיים" – היא הוסיפה. "היו לו תכניות. הוא ידע מה הוא רוצה לעשות בחיים, איך להתפתח...בעוד שנה-שנה וחצי הוא רצה להתחתן. הכל היה כבר מסודר להם בראש...והוא היה רגע לפני".

הנגשת שטח הדיונה לרכיבה בטוחה 

לשאלתנו, מה לדעתה יהיה נכון למקום הזה השיבה לימור: "צריך לבוא ולהנגיש את המקום הזה ובכלל את הספורט הזה בצורה הגיונית. שבכל זאת, שמי שנכנס לפה ירגיש את האקסטרים שלו, אבל עד גבול מסוים. לשים גדר מסביב לדיונה זה בטח לא פתרון, הרי באותו יום שישי כולם הגיעו לכאן כדי למחות על כך".

מה שלימור מציעה במילים אחרות הוא למעשה הסדרה חוקית של שטח הדיונה על ידי הסדרת שבילים מסומנים לרכיבת שטח באופן כזה שלא ייסכן את משתמשי הדרך השונים, כולל הצבת תמרורי תנועה ואכיפה שתבוצע במקום.

"הספורט קיים והוא ימשיך להתקיים, אבל מה שקורה פה זה פשוט לקחת את הכלי וללכת לרצוח, זה הכל!" - היא אומרת. "ג'ונגל מתחת לאף של המשטרה ושל העירייה ושל כל הרשויות. הבנתי שהיו כאן עוד פציעות, וגם נהרגו כאן עוד אנשים...אז מה?! נהרגים אנשים, ומה אתם עושים עם הדבר הזה? מחכים שעוד מישהו ייהרג?!".

עו"ד ניסים אוזנה ממשרד עורכי דין אילוז-ספיבק אוזנה, אשר מייצג את המשפחה, מסר: "הדיונה הגדולה זהו תא שטח שאין לו אבא ואין לו אמא. כלל הרשויות מתחמקות מלקחת אחריות ולטפל במקום הזה ולהסדיר אותו".

לדבריו, "ישנה אוכלוסייה מאוד גדולה של רוכבי שטח שנהנים מהמקום הזה, אבל מה שהכי מפחיד הוא שאין כאן שום חוק. כל אחד יכול לנסוע איך שבא לא, מאיפה שבא לו וכמה שבא לו".

"לא ייתכן שרוכב פגע ברוכב אחר, ופשוט לא יישא באחריות לכך" – הוא מוסיף. "אנחנו באמת מקווים ומצפים, גם ממשטרת ישראל ומכל הרשויות, שייקחו פה חלק. אנחנו רוצים שאופיר זכרו לברכה יהיה ההרוג האחרון. לא ייתכן שהדיונה הגדולה תמשיך לגבות את חייהם של אזרחים".

הגדר שאולי תמנע את האסון הבא בינתיים מתעכבת

בניסיון להבין האם נעשתה איזושהי פעולה ברמה המקומית כדי למנוע את האסון הבא, פנינו לעיריית אשדוד וזו השיבה כי הוקמה גדר סביב הדיונה אשר נועדה למנוע את הכניסה אליה, זאת על פי תוואי שקבעה רשות הטבע והגנים...אלא שבפועל השטח פרוץ ולא הוצבה בו שום גדר למעט זו שהוקמה במסגרת העבודות שמבוצעות בסמוך. מבירור שערכנו מול רשות הטבע והגנים, אגב, התברר כי בקשתם להציב גדר ועוד על חשבונתם - נדחתה. 

מעיריית אשדוד נמסר: "אנו מצטערים על האסון הטראגי שבגינו נהרג רוכב בדיונה. זו הזדמנות לקרוא לכל מי שמשתמש בכל סוג של כלי רכב, לנהוג באחריות ולא לסכן את עצמו והסביבה. גידור הדיונה תוכנן ובוצע על פי הנחיות של הרט"ג (רשות הטבע והגנים), על פי המתווה והמיקום שהם קבעו. עיריית אשדוד הסכימה לגידור, לאחר ניסיון מוצלח בניצנים, ודאגה שמפתחות לשערי המתחם המגודר יהיו בידי גופי ההצלה: מד"א כיבוי אש והמשטרה".

מרשות הטבע והגנים נמסר: "רשות הטבע והגנים ביצעה חסימה בגבולות שמורת הטבע (דרומית לאשדוד) לכניסת כלי רכב, ופתחה למעשה את השמורה להולכי רגל. הרשות ביקשה את אישור עיריית אשדוד לבצע חסימה בשטחה של העיר ועל חשבון רשות הטבע והגנים. לצערנו לא קיבלנו תשובה חיובית לבקשה זאת".

ממשטרת ישראל נמסר: "הנושא עוד נמצא בחקירה".