במשך 15 שנה היא חיה עם גבר מכה, עברה טיפולים, נעה בין מקלטים לנשים מוכות וגידלה את חמשת בנותיה: אחרי שנים של הסתרה ובושה, עינת פלמן מאשדוד חושפת בסרט דוקו קצר בן כשמונה דקות את סיפורה האישי. הסרט מתפרסם לראשונה דווקא היום - יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים.

צפו >>

"אני, עינת פלמן, נפגעת אלימות" – היא מצהירה בריש גלה במהלך הסרט. "במשך 15 שנה חייתי עם אדם אלים, בניתי מלא חומות סביבי, לא שיתפתי ולא דיברתי. לא העזתי לחלום. כנראה שהייתי מכורה לכאב. הייתי במעין לופ שבמשך 15 שנה לא הצלחתי לצאת ממנו והיום אני מסוגלת לדבר על הדברים, לבכות על מה שלא העזתי לבכות אז".

"משהו בי עדיין חושב שאנשים יאמרו עליי בלב "איזו מסכנה". ואני ממש לא כזאת" – היא מוסיפה, "אני אם חד הורית, גרושה גאה, יש לי חמש בנות מקסימות ומה שחשוב זה שהיום טוב לי! אני אוהבת את החיים שלי. ההישג הכי גדול שלי הוא שהבנות בריאות, חיות ושלמות. זה לא מובן מאליו. אני חושבת שכל הכבוד לי".

בפוסט מרגש וחודר אחותה אורית משתפת בתחושות הקשות ובחוויה מנקודת מבטה בתור אחותה של עינת, תוך שמבקשת בדבריה להעלות את המודעות וקוראת לשינוי. 

כך היא כתבה:

"כבר אחרי חצות והתאריך התחלף ל-25 בנובמבר - יום המאבק הבינלאומי למניעת אלימות נגד נשים. לצערי בישראל של 2019 יום אחד לא מספיק. בעקבות השנים האחרונות והאירועים האחרונים נדרשת שתהיה זאת שנת המאבק הבינלאומי, אבל במציאות הפוליטית הכה סבוכה שלנו ובהעדר תקציבים וכוח אדם, לא נותר לנו אלא להיות אנחנו המושיעים והמושיעות של עצמנו.

הסטטיסטיקה מראה שאחת מכל 7 נשים היא אישה נפגעת אלימות, 1 מ-7! תנסו לשחק 7 בום כשאתם/ן מדמיינים/ות את כל הנשים שאתם/ן מכירים/ות וכל אישה שביעית, בום, היא נפגעת אלימות. והאלימות הזאת היא חמקמקה, יש לה פנים רבות. היא יכולה להיות אלימות פיזית, מינית, מילולית, נפשית, כלכלית ועוד...

זו יכולה להיות השכנה שלך, המורה שלך, העובדת הסוציאלית שלך. זאת יכולה להיות חברה שלך, אימא שלך, אחותך. זאת הייתה אחותי. ואחרי שנים של הסתרה ובושה, כי ככה החברה חינכה אותנו, שנים של התמודדות עם קשיים ממסדיים ונפשיים - החלטנו לשים לזה סוף, יחד.

כשמדברים על נשים נפגעות אלימות, כמעט ולא מדברים על המשפחה שלהן, על הסביבה שגם לה ההתמודדות היא לא פשוטה. מצד אחד קשה שלא לשפוט, מצד שני מאוד רוצים לעזור, מצד שלישי תמיד יש את הבושה. כאילו האשמה היא שלה, שלנו כשהיא ממש אבל ממש לא!

לשחרר את המקומות האלו זה תהליך מורכב ולא פשוט שדורש פתיחות גדולה, לב רחב ואוזניים קשובות וגם המון סבלנות, של האישה נפגעת האלימות וגם של הסביבה התומכת שלה. אבל יחד זה אפשרי!

עינת, זהו סרט שנולד בסדנה ליצירה ברשת בהנחיית איתי אשר ולא בכדי חיכיתי עד ל25 בנובמבר כדי לעלות אותו. זהו סרט קצר וקטן על אישה גדולה מהחיים, אחותי.

הסרט מגולל בקצרה 15 שנים של מאבק יומיומי ושל חלומות, של כאב וגבורה, של בכי וצחוק. סרט ששתינו מקוות שיעניק כוחות ויפיח תקווה בנשים, גברים, ילדים וילדות שנמצאות בסיטואציות שנדמות לבלתי אפשריות.

אני רוצה להודות לאחותי האמיצה ולבנות המהממות שלה, חבורת לביאות אמתית, שהסכימו להיחשף עם סיפורן בתקווה שהוא יהווה השראה, ויגע ויגיע למי ולאן שצריך ויעורר מודעות לנושא החשוב הזה".