אורין, ילידת אשדוד, בת בכורה להוריה ואחות בכורה לחמשת אחיה. היא למדה בביה"ס מקיף ג' בתכנית בנות למדעים, שהחלה בהיותה בכיתה ח' וכללה בין השאר סיורים לאלתא ועוד, וכבר אז נדבק בה החיידק והיא בחרה בטכ"מ (טכנולוגיות מידע) כמגמה מובילה וסיימה את כיתה יב' עם תעודה במקצוע.

בצבא שירתה ביחידת תקשוב IT כראש צוות, ולאחר שחרורה, עבדה במגזר הפרטי במשך כ 3 שנים עד שהחלה ללמוד באוניברסיטה.

נכון להיום היא מתחילה את השנה הרביעית והאחרונה בלימודי מדעי המחשב + פיתוח משחקי מחשב, "שנה לא קלה, היות ועשיתי המון ימי מילואים מתחילת המלחמה, כחצי שנה, וגם כשאחזור ארצה, אני אמורה לחזור ישר לצבא." מספרת פור.

הקבוצה המקורית שמנתה 5 סטודנטים, שינתה את פניה ברגע האחרון, עקב גיוס של חלק מהסטודנטים, ביטולי טיסות ועוד.

לבסוף התגבש הצוות של השלושה שנסעו לתחרות עם לא מעט חששות, אליהם צוותה בחורה נוספת מהודו.

מספרת אורין: "הגיעו לתחרות למעלה מ 30 קבוצות שונות מכל העולם, רובן עם רעיונות מוכנים. הרגשנו שאין לנו סיכוי. אבל ברגע של הארה לקחנו רעיון ממש פשוט ובנינו אותו מהר. הוא נבחר בגלל פשטותו  ומהסיבה שהוא זול, קל ליישום ולייצור."

"החקלאי קונה סטיקים, שאינם עולים הרבה כסף" מסבירה אורין על המוצר "הם מודדים טמפרטורה, לחות, תנאי קרקע ועוד.

מערכת של בינה מלאכותית לומדת את השטח ומדווחת לחקלאי כמה מים בדיוק הוא צריך עבור הגידולים שלו ובכך יכול לחסוך עד 50% מתצרוכת המים שמשמשים אותו לחקלאות."

"אם נציין את העובדה שכ 70% מתצרוכת המים העולמית מופנית לחקלאות, זהו חסכון עצום בקנה מידה עולמי" היא מסכמת.

ביקשנו לדעת האם הרגישו כישראלים יחס עוין או אי נוחות בקרב המשלחות האחרות: "עוינות ממש לא הרגשנו, להיפך" משתפת פור ומוסיפה "ניהלנו שיחות עמוקות עם חברי משלחות מכל העולם, גם עם צוותים אירניים.

אני מניחה שיש כאלה שדעותיהם עלינו לא טובות, אך כל מי ששמע אותנו, את הסיפורים והרקע האישי, הם הבינו, התעניינו ורצו להבין טוב יותר את הסיטואציה בה אנו חיים.

הרגשנו סוג של שליחות, סוג של דוברים, ואפילו הסברנו בערב סוכות על משמעות החג ומה חוגגים." כשזכו הביעו חברי המשלחת בעברית ובאנגלית את התקווה לשיבת כל החטופים הביתה.

מעבר לכבוד הגדול, בעצם הזכיה במקום הראשון, זכה כל אחד מחברי הקבוצה בפרס כספי בסך 500 אירו.

אורין, ניצלה את ההזדמנות, ובחרה להשתמש בכספי הזכיה על מנת להאריך את זמן השהות בחו"ל ו"לבלות עוד קצת, לפני שאני חוזרת ישר למילואים" אמרה.

אורין,  נחשבת במשפחה כשוברת תקרות הזכוכית. היא הכי אוהבת את "האוכל באשדוד, את כל המטבחים המעולים, את שדרת האוכל, את החופים המרווחים הנוחים הכיפיים."

עם זאת חסרים לדעתה מגורים לצעירים בעיר האהובה עליה, "הנושא הכי כואב הוא לנסות למצוא דירה ולחזור לאשדוד, שהיא ללא ספק עיר מעולה בהשוואה לערים אחרות, וגם בעיות החניה לרכבת או סינכרון לא נכון עם אוטובוסים, מקשה על המשתמשים בתחבורה הציבורית." היא מסכמת.

מקצועית הדמות שהשפיעה עליה במיוחד היא ענת המורה למחשבים בתיכון וברמה האישית זו הסבתא האהובה שלה, "אמא של אבא" אותה היא מתארת כ "האדם הכי חם שפגשתי, זו שתמיד שם בשבילך. היא זו שדחפה אותי ללכת ללמוד באקדמיה, עם כל הקשיים שהיו בדרך, היה לה מאוד חשוב שאלמד."

השבתות תמיד אצל הסבתא (78), "כל המשפחה המורחבת מגיעה, למעלה מ 20 איש בכל שבת, והיא מבשלת הכל לבד, לכולם, פשוט מלכה!"

המטבח האהוב עליה הוא המטבח האיטלקי, לבשל ולאכול, היא אוהבת לצלם במצלמה המקצועית שלה, כתחביב בלבד, בעיקר נופים, לטייל בעולם ולצייר בצבעי מים.

בפלייליסט שלה מופיעים בעיקר שירי פופ באנגלית, שירים ישנים של קולד פליי ועוד, אך לצידם, היא אוהבת מאוד לשמוע גם את טונה ורביד פלוטניק.

(תמונות נוספות באלבום המצורף, באדיבות אורין פור ובאדיבות חברת SICK)