ליאו לומד בביה"ס צפרירים אשדוד בכיתה ג'1, יש לו שתי אחיות, תמר (שנה), ולירן  (17.5). הוא בנם של מיטל חלוצי (45) עצמאית, מעצבת ביתנים לתערוכות, גרה באשדוד ואלירן דוד כהן (39) עצמאי, מעצב אירועים, גר בתל אביב.

ספר לנו ליאו, מה קרה לך ב 7 באוקטובר, למה לא רצית לחזור לאשדוד?

"זו היתה שבת שבה הייתי אצל אבא בתל אביב, הורי מנהלים הורות משותפת, והיחסים בניהם מעולים, אז בגלל שבבית של אבא בתל אביב יש ממ"ד ובבית של אמא באשדוד אין ממ"ד, הוחלט שאשאר אצל אבא ולא אחזור לאשדוד, בשלב הזה. דווקא באותה השבת בערב, נפל טיל קרוב מאוד לבית של אבא, שהבהיל אותי מאוד, גם הצופר של האזעקה נשמע מאוד חזק."

האם הרגשת בטוח יותר בגדרה, אצל הדודה עינב?

"כן, כי שם לא היו בכלל טילים, חשבתי ששם אני אהיה יותר רגוע. בגלל שהייתי זמן ארוך מאוד אצל אבא בתל אביב, ופחדתי ממש לצאת מהבית,  ההורים החליטו שאני צריך להתאוורר ולשאוף קצת אויר צח. אצל הדודה עינב, אחות של אמא, הרגשתי גם בטוח, כי יש לה ממ"ד."

מה או מי גרם לך לצייר את גיבור העל שלך?

"כשהיינו אצל דודה עינב, היא שמה לב לתגובות שלי ולפחדים שלי מאזעקות וטילים, אז היא סיפרה לאמא על פרוייקט שהחברה בה היא עובדת עושה למען ילדי העוטף, והציעה לבדוק אולי אפשר להתחיל איתי, הכוונה שאני אהיה סוג של פיילוט לזה, ואני ממש שמח שהרעיון שלה התקבל."

מה המסר העיקרי של גיבור העל שיצרת?

"שהוא יגן עלינו. אני רוצה שהוא יעביר מסר לכולם שהוא פה כדי להגן" מדגיש ליאו, כי הגיבור העל שלו לא נועד להתקפה, אלא אך ורק להגנה."

האם הענקת גם שם לגיבור העל אותו יצרת?

"כן בטח, יש לו שם. קוראים לו "סקיפרמן".

תאר לי את גיבור העל שלך? איך הוא נראה? מה היכולות שלו?

"יש לו תותח לייזר וטילים, יש לו מהצדדים משגרים של קוצים שהוא יכול לעקוץ את מי שנגדו, עם הקוצים. יש לו לייזרים בידיים, וגם פטיש, ויש לו גם מצלמות ברגליים שמסתכלות למטה ומצלמות את החלק התחתון, כי הוא מאוד גבוה ולא רואה, יש לו גם מסכים ברגליים שיוצאים ממנו ומקרינים את כל מה שהמצלמות מצלמות, בנוסף יש לו גם רמקולים בראש, שמגבירים ממש ממש טוב את מה שהמסכים משדרים. הרמקולים שליד הדוקרנים עוזרים לו להתמודד עם יריב בצורה שהוא משמיע קולות ממש ממש חזקים ומחריש אותו, או יצור ליריב כאב ראש כל כך חזק שלא יוכל להמשיך לתקוף. כל המערכות האלה עוזרות לו כדי שהוא ידע אם יש מישהו שמסתתר בשיחים לדוגמא, ורצה לפגוע בו."

מה הקשר שלך לחברת סטרטסיס?

"זוהי החברה בה עובדת הדודה שלי עינב, שם התחיל הפיילוט והפרוייקט שדיברתי עליו קודם."

מה הדודה עינב עשתה, כדי להרגיע אותך?

" אמא ואני היינו אצל הדודה עינב, כמה ימים בכל פעם, לסירוגין, ובתל אביב אצל אבא. זה עזר לי להחליף אוירה ולהתרענן בכל פעם מחדש."

האם אתה אוהב את גיבור העל/התוצר יצרו עבורך בחברת סטרטסיס?

"כן, הוא ממש עומד בציפיות שלי, חוץ ממנו קיבלתי מחברת סטרטסיס גם גלימה עם הדפס של הגיבור שלי וגם מדליה."

האם הוא מלווה אותך בזמנים מסויימים או כל הזמן?

"אני כל הזמן איתו, חוץ משעות בית הספר. אני משאיר אותו בבית, כדי שלא ילך לי לאיבוד, או יהרס, וגם כי לא מרשים להביא לביה"ס."

איך אתה ממליץ לחברים שלך להתמודד עם הפחדים שלהם?

"שיפנו אלי, אני יכול לקשר אותם עם הדודה עינב כדי שייצרו גם להם גיבור על משלהם." ענה ליאו במהירות הבזק.

ואם לא יתאפשר להכין לכל החברים שירצו גיבור על, ביקשתי לדייק, מה בכל זאת תוכל להמליץ להם לעשות כדי להרגע?

"אני אמליץ להם לצייר ולנשום עמוק."

גם האם, מיטל חלוצי, השתתפה בראיון, וענתה אף היא על כמה שאלות:

מיטל, ספרי לנו בבקשה, מה גרם לך לעזוב את הבית באשדוד ב 7 באוקטובר?

"בהתחלה ישר, כבר במוצאי אותה שבת, עברתי לביתו של אבא של ליאו בתל אביב. רציתי להיות לידו, וראיתי את המצוקה שלו. גרתי איתם במשך שבועיים ואז הרגשתי שאני חייבת לחזור לפינה שלי, בבית באשדוד, לא שינו לי הטילים ולא האזעקות. הרגשתי שאני פשוט חייבת לחזור אל הבית שלי, אז חזרתי לתקופה מסויימת וליאו נשאר בתל אביב עם אבא שלו. משם בעצם, לאורך תקופה, לסירוגין, הייתי מגיעה יחד עם ליאו לעינב להתאווררות, ולאחר מכן ליאו חזר לתל אביב ואני לאשדוד וחוזר חלילה. חזרנו סופית לאשדוד רק אחרי עסקאות החטופים שיצאו אל הפועל, כמעט חודשיים אחרי שעזבנו את הבית."

איך זיהיתם את המצוקה הרגשית של ליאו ובמה התבטאה?

"במוצאי שבת, כשנפל טיל ליד הבית בתל אביב, ליאו דיבר איתי ושמעתי בקול שלו שהוא מאוד רועד, זיהיתי שהוא מתחיל לבכות מלחץ ובהלה ולכן ידעתי שאני צריכה לנסוע ולהיות איתו שם פיזית. ברגע האמת, כשנשמעו אזעקות, הוא הראשון שרץ לממ"ד והתכסה עד מעל הראש מרוב פחד, ניתן היה להרגיש את דפיקות הלב המואצות, והוא כל הזמן היה דרוך, מתי זה יקרה, אם יקרה בזמן מקלחת, לא הסכים לצאת מהבית. גם תחנונים ונסיון להציע לו גלידה בחנות המכולת שליד הבית, או לרדת לגינה לשחק עם חברים נתקלו בסירוב מוחלט מצידו של ליאו."

  ובכל זאת, איך הצלחתם להרגיע אותו?

"בין שאר הדברים, אמי שגרה בצפון, בקריות, שלחה לנו חבילה לעודד אותנו במלחמה, עם כל מיני חטיפים ודברים טובים שהיא הכינה וגם שלחה לליאו מתנה 2 חבילות צעצועים של חיילים וטנקים, והוא שיחק בזה המון. זה באיזה שהוא מקום נתן לו תחושת בטחון של שליטה במצב. הוא זה שמחליט כיצד יגמר הקרב."

איך נוצר החיבור עם חברת "סטרטסיס" וכיצד?

"הוא צייר ציור על דף, ומשם עינב הדודה קידמה את זה."

מה לדעתך עשה החיבור המקורי של חברת "סטרטסיס" לליאו, והאם זה עזר לו להתמודד עם הפחדים?

"אני חושבת שקודם כל הפרוייקט הזה הוא יפה, הוא נהדר, הוא מבורך, הוא נותן המון ביטחון לילד, כי אני חושבת שכל אחד רוצה בעצם להיות איפה שהוא גיבור על. וברגע שהדמיון שלך הופך למציאות ויש לך ביד דמות פיסית שאתה יכול להחזיק, לחבק, להניח אותה או ללוות אותך בכל מיני מקומות, זה נותן לילד המון המון בטחון."

ומה קורה עם העניין החברתי?

"זהו דור שחווה את הקורונה, עכשיו המלחמה, לימודים בזום, לקום באמצע זום כי יש אזעקה, יש לימודים, אין לימודים, כל החינוך והעניין החברתי נפגע, אין ספק בכלל."

מה תרצי להוסיף מיטל?

"אני רוצה לסיים את הראיון הזה בתקווה ובתפילה שכל הילדים יחושו בטוחים ושהחטופים יחזרו אלינו במהירה, שהחיילים יחזרו בשלום ממשימותיהם ושתהיה פה במדינה אהבה, לא יותר!"

ואנחנו מוסיפים תפילה ותקווה  שחג החירות המתקרב ובא, יהיה באמת חג חירות, אמן כן יהי רצון!

משתפת אותנו זהר דובלין, מחברת סטרטסיס: "הניסיון לייצר שגרה לאנשי קיבוץ זיקים לא פשוט. יש הרבה התמודדויות: רחוק מהבית, עם הטראומה והזכרונות שמלווים, והקושי בהקמה ותפעול של מסגרת חינוכית, אפילו ברמת המגורים הזמניים, חוסר היכולת לבשל לבד, לחזור לעבודה וכו'."

"חברת מדפסות התלת ממד הישראלית סטרטסיס פרסה את חסותה על המפונים מזיקים השוהים בקיבוצים מעלה החמישה ובשדות ים. מערך של 90 מתנדבים מטעם החברה מלווה כבר מספר חודשים את הילדים ואת אנשי זיקים- אם זה עזרה בשעורי חשבון, סדנאות חשיבה חיובית, שיפוץ קו"ח, פרויקט תפירת שמיכות לבני הדור השלישי וכו'."

"אחד הפרויקטים היותר מרגשים הוא "גיבורי התקווה": ילדי קיבוץ זיקים יוצרים בתלת ממד את הגיבורים שלהם. מדובר בפעילות עבור ילדי כיתות ב' וג' שזוכים לצייר את הגיבורים שלהם ואז להדפיס אותם בתלת ממד ולמעשה מפיחים בהם חיים. עשרות ילדים השתתפו בפרויקט, כאשר רגע השיא נערך בטקס חגיגי בשדות ים לפני מספר שבועות במעמד הילדים והוריהם, בו נחשפו התוצרים שיצרו הילדים בתלת מימד. כחלק מהפרויקט הגיעו הילדים גם למשרדי החברה לימי כיף ולמידה על תחום התלת ממד."

אז איך הכל התחיל?

כשפרצה המלחמה עזבו ליאו בן ה 8 ומשפחתו את ביתם באשדוד ועברו להתארח אצל דודתו עינב בגדרה, אשר זיהתה את הקושי של ליאו להתמודד עם המצב. כשליאו היה שומע את האזעקה, הוא היה רץ להתחבא מתחת לשמיכה בממ"ד. עינב ראתה איך הוא מגיב לסיטואציה וכמה הוא פוחד. עינב, שעובדת בחברת "סטרטסיס" החליטה לנסות לסייע לאחיינה. יחד עם הילה דשא ונדיה זינגר-ווגשל, שתי עובדות החברה, צייר ליאו את גיבור-העל שעליו חשב, והוא הודפס עבורו במדפסת תלת-ממד.

במסגרת פריסת חסות החברה על חברי קיבוץ זיקים המפונים, החליטו בחברה להרים את הכפפה ולהציע את הפרויקט לילדי ב' וג' המפונים, על מנת לסייע להם להתמודד עם המצב.

על פרוייקט גיבורי התקווה - הגיבורים של ילדי קיבוץ זיקים:

ילדי קיבוץ זיקים, שפונו מעוטף עזה, בעקבות אירועי ה- 7 באוקטובר, השתתפו בשבועות האחרונים בפרוייקט מיוחד שנועד לתת להם תקווה וכוח בדרך ייחודית. במסגרת פרוייקט "גיבורי התקווה", שיזמה מובילת תעשיית מדפסות התלת מימד, סטרטסיס, ילדי כיתות ב' וג' מהקיבוץ ציירו את הגיבורים האישיים שלהם, דמויות מעוררות השראה שמעניקות להם כוח ותקווה.

בקיבוץ שדות ים, בו מתגוררים חלק מחברי קיבוץ זיקים שפונו מבתיהם, נערך טקס חגיגי ומרגש במסגרתו הוענקו לילדים המודלים המודפסים כפי שחלמו וציירו. צוות מתנדבים מחברת סטרטסיס הדפיס את הציורים במדפסות התלת-מימד הייחודיות של החברה והעניק לילדים את הגיבורים שנוצרו ושיוכלו ללוות אותם מעתה. בטקס המרגש השתתפו הוריהם של הילדים, חברי הקיבוץ המתגוררים בשדות ים, חברי הנהלת סטרטסיס, וצוות מתנדבי החברה, כאשר הילדים הציגו בגאווה את גיבוריהם והסבירו את המשמעות שלהם עבורם. את המודלים לילדים העניקה נאוה קזז, סמנכ"לית משאבי האנוש הגלובלית של סטרטסיס.

"פרויקט 'גיבורי התקווה' הוא דוגמה מרגשת לשימוש בטכנולוגיית תלת-מימד למטרה חברתית,"  אמרה רוזה קובלנס, סמנכ"לית קיימות ותקשורת "אנחנו גאים להיות שותפים לחוויה משמעותית זו ומודים לילדי קיבוץ זיקים על האומץ והיצירתיות שהפגינו. אנו תקווה כי פרויקט זה יסייע לחיזוק תחושת הביטחון והתקווה שלהם, ומודים לעשרות עובדי החברה שהתנדבו ועמלו על הפרויקט, כדי לרומם את רוחם של ילדי זיקים".

הפרויקט, שנולד מתוך שיתוף פעולה בין סטרטסיס לקיבוץ זיקים, הוא חלק מתוך תוכנית רחבה יותר של החברה לליווי מפוני הקיבוץ, בין היתר באמצעות עזרה לחברי קיבוץ זיקים – ילדים ומבוגרים -  בשעורי חשבון, סדנאות חשיבה חיובית, שיפוץ קורות חיים, ועוד. נוסף על כך, סטרטסיס פעלה מתחילת המלחמה לסיוע בדרכים שונות: החל מהדפסות ייעודיות עבור כוחות הצלה ורפואה ועד להדפסת מודלים אנטומיים ריאליסטיים, המשמשים בהכנה לניתוחים מורכבים, וכן הדפסה של תבניות יציקה למשתלים ואביזרי עזר כירורגיים מותאמים אישית.

(תמונות נוספות מהפרוייקט המרגש באלבום המצורף, באדיבות סטרטסיס ומיטל חלוצי)