ריטה לוקין (36), בת יחידה, עלתה לארץ מקזחסטן יחד עם הוריה בשנת 1990 וכיום מתגוררת באשדוד, עובדת בחברת ההייטק פלייטיקה ובתחום הפקות האירועים, טבעונית כבר 10 שנים. את דרכה בעולם הדוגמנות והזוהר היא החלה כבר בגיל 15 ובגיל 22 נחשפה לראשונה לאור הזרקורים כשהוכתרה לנערת ישראל בטקס מלכת היופי, לצד מלכת היופי הזוכה - גל גדות.

בעקבות זכייתה בתואר הנכסף זכתה לוקין להשתתף בתחרות מיס עולם בסין, שם פגשה את מי שלימים הפכו חברותיה ובהמשך גם לפרטנריות לאקטיביזם משותף כיום. בשנת 2016 יחד עם הבנות מהתחרות, הקימה את עמותת Mission הבינלאומית שמעצימה נשים וילדים במצוקה.

"הפרויקטים שלנו מאד מגוונים" – היא מספרת על פעילות העמותה, "אנחנו נפגשות פעמיים בשנה, מארגנות ערבי התרמה גדולים באיטליה. חברתי מיס איטליה ולריה אלטובלי נשואה לספורטאי אולימפי כך שגם חבריו הספורטאים עוזרים לנו לארגן ימי ספורט מגניבים לילדים".

צפו בקליפ המרגש שיצרו לאחרונה החברות בעמותה לשיר I am Standing with you של דיאן וורן >>

אלא שפעילותה החברתית למען האחר אינה נעצרת כאן. מאז ילדותה חשה לוקין חיבה רבה לבעלי החיים, אולם מאז נחשפה לזוועות בתעשיית המזון מהחי נפשה לא ידעה מרגוע. את החשיפה לה זכתה בעקבות קריירת הדוגמנות, היא מינפה למאבק בהתעללות בבעלי חיים והעלאת המודעות לסבלם.

"אני פועלת בעיקר לחשיפת האמת והעוולות להן נחשפתי ועדיין נחשפת" – היא אומרת, "זה כולל אין סוף תיעודים וכניסות למקומות בהם מוחזקים בעלי חיים מדוכאים ומנוצלים, חשיפת העוולות שהתעשייה מסתירה, השתתפות במחאות ברחבי העולם ונסיעות לנמל אשדוד וחיפה בזמן שפורקים את אניות המשלוחים החיים (בין התיעודים הקשים שיש)".

"לאחרונה חזרתי מתיעוד בלוס אנג'לס" – הוסיפה, "אותו תיעוד אליו מגיע כל שבוע חואקין פיניקס השחקן וזוכה האוסקר ההוליוודי. גם הפייסבוק שלי פועל 24/7 שם אני מעלה מתכונים מדהימים, המלצות למסעדות, מקומות להתנדב בהם בישראל ורחבי העולם ובעיקר המון מידע על תעשיית המזון ותעשיות אחרות שמנצלות ומתעללות בבעלי חיים".

את חושבת שהזכייה בתואר נערת ישראל השפיעה על מי שאת היום?
"התחרות בהחלט מרחיבה אופקים. נכנסתי תמימה ושקטה ויצאתי מנוסה יותר עם קול, ועם המון חוויות וזיכרונות לכל החיים. המתנה הכי גדולה בעקבות זכייתי הייתה הנסיעה לתחרות מיס עולם בסין וההכרות עם הבנות שהפכו לחברותיי ובהמשך גם לפרטנריות לאקטיביזם משותף כיום".

כיום את מדגמנת?
"עיקר עבודתי כדוגמנית כיום בתצוגות אופנה עם מעצבים איתם עברתי דרך וצילומים עם צלמים איתם אני עובדת שנים. אין לי סוכן קבוע, אני לא הולכת לאודישנים, אלא אם כן מדובר בפרויקט שמפעים אותי - כמו הפרויקט האחרון בו לקחתי חלק - קמפיין לחוות הבריאות מצפה אלומות שהפכה גם למקום קבוע בו אני נחה ונטענת. בנוסף אני עובדת הרבה עם נשות ויצו שמארגנות ימי הפנינג לנשים וכמובן מדגמנת גם בערבי התרמה בהתנדבות".

מה הוביל אותך להפוך טבעונית?
"תמיד אהבתי בעלי חיים וכבר בגיל 5 הייתי עושה שביתות רעב בבית בקזחסטן כשהוריי היו מוסרים את הגורים שהבאתי מהרחוב לאימוץ. בהמשך, בחיי הבוגרים, נחשפתי לזוועות מתעשיית הפרוות ולא הצלחתי להאמין שאדם מסוגל לגרום לכזה גיהינום לחסרי ישע. אז התחילו הצעדים הראשונים אל עבר הטבעונות".

איך קיבלו אותך בסביבה?
"בסביבה שלי היו תגובות מעורבות, חלקן מלאות באנטגוניזם אגרסיבי (טבעי בסך הכל, הרי אף אחד לא רוצה לחשוב שהוא סדיסט או מממן כאוס מוחלט) וחלקן בהתעניינות רבה. היום רוב התגובות הן מתעניינות ונפעמות. איך שלא יהיה, מי שלא פוחד לראות את האמת, לא פוחד משינויים, ומוכן לעמוד איתן על עקרונותיו גם מול קהל שצועק בוז, הדרך שלו לטבעונות תהיה טבעית. ובימינו אין יותר קל מזה, בעיקר בארצנו, בכל זאת בירת הטבעונות העולמית. האקטיביסטים עשו עבודה טובה".

מה האתגר הגדול ביותר בדרך?
"מאז התחלתי לצאת לתיעודים וראיתי את הכל במו עיניי עברו כבר 10 שנים בערך, והקושי היחידי בכל התקופה לפגוש את הצד האפל ביותר של האנושות, לשמור על תקווה ולנסות להבין איך בני אדם שמכל בחינה אחרת הם טובים ואכפתיים, ממשיכים לקחת חלק בסדיזם כלפי בעלי חיים לשם הנאה ונוחות. בעיקר כשאלו חברייך או משפחתך".

מדוע הנושא הזה כל כך חשוב בעינייך?
"אני חושבת שהאנושות שכחה שחמלה לא עולה לנו דבר, היא רק גורמת לאלו שבקצה להרגיש מוגנים, יפים, חשובים ואהובים. זה מזין את הנפש וגורם למילוי רגשי. ואם כבר הייתי שואלת הפוך- איך יכול להיות שזה לא חשוב בעיניי מישהו? אני רוצה כבר לחגוג את יום הניצחון על התעשייה הסדיסטית והמיותרת הזו".

איך משתלב עולם הדוגמנות עם אקטיביזם למען בעלי החיים?
"בעיניי, פעילות למען האחר חייבת להשתלב באורח החיים של מי שבוחר להיות פעיל. בזכות קריירת הדוגמנות אני מקבלת לעיתים במה, וזו הזדמנות נהדרת לדבר עבור חסרי הישע. אין לי שום בעיה לנצל את היתרון הזה לטובתם. בנוסף אני מסרבת לדגמן לבוש שעשוי מהחי או להיות פרזנטורית של מוצר כלשהו שלצורך הכנתו מתעללים בבעלי חיים".

יצא לך לפעול גם בזמן משבר הקורונה?
"לא ישבתי דקה. ניצלתי את הזמן לשיחות על הפרויקטים הבאים עם חברותיי ממיס עולם, עשיתי המון כושר ושינעתי תרופות לקשישים".

מה החלום שלך?
"מגיל מאד קטן אני חולמת בלי סוף, זה המנוע הכי חזק שלי להגשים. אני מאד סקרנית, עם רעב מטורף לחיים, לחוויות חדשות, להכרות עם אנשים מעניינים. בזה הרגע אני חולמת על יום בו אשכיר ואן, אפתח חלון, אדליק מוזיקה ים תיכונית ואטייל לי בכל ארה"ב ואלסקה לקינוח. מיד לאחר מכן אני אחלום על אותו סיבוב ביוון, אירופה ואוסטרליה.

ואם להתמקד בחלום אחד גדול הוא כמובן העולם שלנו. אני רוצה להתעורר בבוקר, להכין את השוקו שלי (עם חלב קוקוס כמובן), לפתוח את הפייסבוק ולא לראות יותר שום דבר שקשור לתעשיית הניצול מן החי הסדיסטית והמחריבה, חולמת לצאת מביתי ולא לתיעוד נוסף או מיצג".

איך את רואה את השינוי המיוחל מתממש?
"כשנפסיק לממן תעשייה כה מחריבה ואכזרית, כשנספר לילדים את האמת, נחנך אותם לחמלה כלפי החלש ולא נשקר להם מאיפה מגיע המזון. השינוי בנוי בכל ההחלטות הקטנות שאנחנו עושים בחיים, אם זה ללכת לסופר ולממן את תעשיית החלב האכזרית או לקחת מהמדף חלב סויה וניל, קוקוס, שקדים, ולעשות החלטה יותר טובה. ההחלטות הקטנות הללו בחיים הופכות את העולם לטוב יותר, חומל יותר, והן עושות את השינוי".

איזה מסר היית מעבירה לקוראים?
"תהיו כנים עם עצמכם ותבדילו בין צורך לחשק. לאף אחד אין זכות למנוע צורך של מישהו לטובת סיפוק של חשק, שגם אם בני האדם מפותחים יותר תודעתית, בסבל כולנו שווים. מה גם שבטבעונות לא מוותרים על דבר חוץ מעל התעללות סדיסטית, ועל הדרך מגלים אוכל מדהים ומקבלים בריאות איתנה כבונוס".

"בעיניי המעבר לטבעונות זה פשוט שינוי נוסף, מתבקש ובלתי נמנע" – ביקשה לוקין להוסיף, "יש לכל אחד בחירה בין להיות חלק גאה מחלוצי השינוי ההיסטורי, או להיות חלק מעדר חשוך ומקובע אשר השינוי "נכפה" עליהם עם הזמן".