יובל דיין שלנו בחרה שלא ללחוץ את ידו של נשיא ארה"ב כי היא אימצה ערך. זו הבחירה שלה – זה לא חשוב אם מי מאיתנו מזדהה עם שמירת נגיעה יותר או פחות, חשוב שמי מאיתנו בוחר בערך ושומר עליו מול כל הלחצים הסביבתיים, מול רעשי הרקע ואפילו מול מעמד כה רם.

היא שרתה את ערכיה בכך שהיא הייתה גאה בהם והציגה אותם בשידור חי מול מיליוני צופים.

יובל דיין העבירה לעולם את המסר שלה – ערכים שאנו בוחרים לא אמורים להיות נתונים לפשרות כדי לרצות אחרים.

אם היא הייתה נעינת ללחץ ולוחצת את ידו של הנשיא ולמחרת נמנעת ללחוץ ידו של גבר אחר... מה זה היה אומר עליה? איזה מסר זה היה מעביר?

היא בחרה בשמירת נגיעה אפילו כשמדובר בנשיא ארה"ב...

מחר אישה אחרת תבחר למשל, בערך של קוד לבוש צנוע... אך תאלץ להתפשר כי נקלעה למסיבת בריכה ולא תרצה להביך את הסביבה....וכך אפשר להמשיך הלאה... למקומות רחוקים יותר, כל אחד על פי דמיונו והקו האדום שהוא עצמו בחר (אונלי פאנס... כמשל).

השאלה היא לא - האם הקו האדום שלה מוצא חן בעיננו או לא - השאלה היא - האם מי שבחר בקו שלו, אמור לחצות אותו בגלל לחץ חברתי?!

האם המסר שאנו רוצים להעביר הוא להתאים את ערכינו לאלו של אחרים או של עצמנו פנימה?

לטעמי, אדם צריך לבחור את ערכיו רק לפי מצפונו האישי ולא בשאלה מה יגידו ואיך יגיבו ועל כך.

אנו כחילונים, מסורתיים וסתם אשדודים גאים, מחזקים את ידך (באופן וירטואלי כמובן).

כך כותבת יובל דיין שלנו בפוסט האישי שלה כשהיא מתנצלת ממש (קיצרנו מעט):

"לפני שבוע שאלו אותי, האם תלחצי את ידו של הנשיא? וחשבתי על זה לעומק.

הרי יש כאן התנגשות בין שני ערכים שברורים לי וחרוטים עמוק בנפשי, שמירת נגיעה -

שאצלי מגיעה גם ממקום דתי, וגם ממקום שרבים לא יבינו, כשמגיל 16.5 אני חשופה לכל כך הרבה אנשים ויש לי רצון לשמור על עצמי באופן מסויים דרך לבוש ומגע, מעולם לא נגעתי בסמים מעולם לא עליתי שיכורה על במה, מעולם לא ראיתם אותי מבזה מישהו..אצילות וכבוד האדם הם ערכי יסוד עליהם התחנכתי ובעתיד עליהם אחנך את ילדיי. אני מבקשת מכל מי שטען שאין לי דרך ארץ, שיחזור בו מדבריו ויתנצל, לא בפניי, אלא בפני ההורים שלי. הם אלו שאמונים על החינוך שלי והם מקבלים ברחוב תמונה שמנותקת מהמציאות ברשתות החברתיות שנות אור.

כולם מחבקים אותם ומבקשים למסור לי אהבה. יותר קל לעשות מדורות ברשת, כי לא רואים אתכם. אבל יש פה בית שלם מאחוריי ושני הורים שיקרים לי מפז, אז אנא מכם.

אל מול הערך השני - של לא להלבין את פניו של האדם ברבים. החלטתי בסופו של דיון פנימי ארוך להודיע מפורשות: אני שומרת נגיעה ולא אוכל לשבור את המילה שלי. מה יגידו כל אלו שסירבתי ללחוץ את ידם? שאין לי מילה?

התייעצתי רבות, איך לעשות זאת בצורה הכי מכובדת ובבקשה תאמינו לי... אני בן אדם רגיש נורא. הבטן התהפכה לי יותר מהפחד הזה של לבייש אותו מאשר מגודל המעמד.

לא נרדמתי כל הלילה, הלב שלי היה על מאתיים ואמרתי לעצמי: מחר כשאת מגיעה לבית הנשיא לחזרה הגנרלית - תדגישי שוב בפני כולם שאת שומרת נגיעה, שיהיה ברור ולא תביכי אף אחד!

מבטיחה לכם עוקבים יקרים שמגודל המעמד הייתי לחוצה פחות מאשר לחיצת היד הזאת. זה כל כך הבהיל אותי בנפש, שאצטרך לבייש מישהו, לא משנה כמה גדול הוא, בפניי כולם, הייתי רגועה ובטוחה שיהיה בסדר.

ושגם אם יקרה משהו, תבינו אותי....

הייתי פשוט בשוק מעוצמת הסערה שנכנסתי אליה...

ועכשיו אני שואלת אתכם. דתיים חילוניים יהודים נוצריים מוסלמיים שמאלנים ימניים, לאחר שצפיתם בסרטון, האם שפת הגוף שלי היתה נראית לכם מתנשאת או מוקירת תודה?

האם נהגתי בברוטליות על הבמה, האם ביזיתי את נשיא ארצות הברית?

האם אני, שקדתי בפניו 3 פעמים והסמקתי, האם אני הלבנתי את פניו ברבים?!?!?!?

לאורך כל ביצוע השיר חייכתי אליו, והעיניים שלי שידרו אחדות.

אני הייתי שם ברגע הזה על הבמה, והוא עבר בצורה טבעית ונינוחה.

ועוד שאלה: אם הייתי לוחצת את ידו והולכת נגד העקרונות שלי, אשכרה הייתם מעריכים אותי יותר? מה היו הכותרות אז, ״דתייה רק לפעמים״, ״דתיה לפי דעתה?״

שוב: וידאתי והדגשתי בפני כולם שלא תתאפשר לחיצת יד, ביקשתי מרן דנקר לגבות אותי על הבמה ולהושיט יד במקומי.

הדבר היחיד שאני מצטערת עליו, זה שהשם שלי קשור במחלוקת. אני כותבת את זה בדמעות ומבקשת מכם בכל לשון של בקשה,

אם אתם רואים עוד אש סביב הנושא הזה

פשוט אל תשתתפו. אל תגיבו ותנו לנושא לדעוך מעצמו.

המטרה שלי היא לעשות טוב. אני שרה מהלב ומהנשמה. אני פשוט לא יודעת לשקר, לא לעצמי ולא לנשיא ארצות הברית. אני מצטערת בפני כל מי שהרגיש מובך, חוזרת ואומרת שלא היתה לי כל כוונה לפגוע, ואני יודעת שאם התקשורת לא היתה דוגמת את הרגע הזה ומעלה אותו לכותרות הוא היה עובר לכם בגרון הכי חלק ואינטואיטיבי שיש. כי אתם מכירים אותי.

גדלתי על ערכים ועקרונות יפים ויקרים מפז

אני אוהבת אתכם ומעריכה את כל אלפי ההודעות והטלפונים שקיבלתי,

בין אם זה ממוסדות דתיים, חילוניים, ארגוני נשים בינלאומיים שמבינים שגוף האישה הוא ברשותה, ואנשים פשוטים כמוני וכמוכם.

בבקשה, בואו נשים את זה מאחורינו. לו יהי"

ואנחנו, צוות אשדוד נט, פטריוטים אשדודים גאים אומרים לך – אין לך על מה להתנצל – תהיי גאה בעצמך, כי אנו גאים בך!