מאבק בשתי החזיתות: רופא באסותא התבשר כי 8 מבני משפחתו נדבקו בקורונה
11.04.20 / 06:11
ד"ר ברוך ברזון, מומחה לרפואה דחופה באסותא אשדוד, התבשר כי 8 מבני משפחתו ובהם: הוריו, סבו וסבתו שמתגוררים בארה"ב, נדבקו בקורונה. בראיון אישי הוא מספר על החיים בצל מגפת הקורונה בשתי החזיתות וגם על הבשורות הטובות שהגיעו מהמערב, ערב חג הפסח
ימים לא קלים עברו על ד"ר ברוך ברזון (41), מומחה לרפואה דחופה בבית החולים "אסותא" אשדוד. בזמן שהוא נמנה לצד חבריו לעבודה בחזית המאבק בנגיף הקורונה, הוא מתבשר כי שמונה מבני משפחתו נדבקו בנגיף אף הם.
תחילה הוא התבשר כי סבא וסבתא שלו (96 ו-89) שחיים בארה"ב נדבקו בקורונה. לאחר מכן נודע לו על שני זוגות דודים מארה"ב, שנדבקו אף הם בנגיף, ולאחרונה גם הוריו, בני 62 ו-67, שגרים בירושלים. כולם נדבקו, ככל הנראה, מאחת מקרובות המשפחה שחיה בארה"ב והגיעה לביקור בארץ לאחרונה.
כך מצא עצמו ד"ר ברזון מחלק את זמנו בין הבית במודיעין, שם נמצאים אשתו וארבעת ילדיו, לבין המחלקה לרפואה דחופה באסותא אשדוד - המקום בו מקבלים את החולים ומבצעים להם בין היתר הערכה ראשונית ומיון, זאת כשבמקביל הוא מתמודד עם הידיעה כי בני משפחתו נדבקו בנגיף.
"לא ראיתי את ההורים כבר קרוב לחודשיים, וגם אין לי אפשרות לבקר אותם כי הם בבידוד בבית" – הוא מספר. "החולים לא יודעים שלמעשה יש לי שמונה קרובי משפחה שנדבקו גם הם. בחרתי להתמקד בעבודה, לתת את מלוא הכוח כדי להתגבר על הנגיף, אבל ברור שהלב נמצא עם המשפחה ואני עוקב אחר ההחלמה שלהם".
על אף הניסיון הרב שרכש, החיים בצל מגפת הקורונה בשתי החזיתות הביאו לחייו של ד"ר ברזון אתגרים לא פשוטים. "כשהמצב של סבתא שלי החמיר זו באמת הייתה תקופה לא פשוטה" – הוא מספר. "כל המשפחה היינו על הרגליים ודאגנו שתקבל טיפול".
"מצד אחד התייחסתי למצב כרופא" – הוא מוסיף, "אך מצד שני מדובר בסבתא שלי והגבול בין השניים הוא דק מאוד. מצב לא פשוט בכלל. כל זאת כמובן, תוך שעליי להמשיך בעבודה כרגיל ולטפל בחולים אחרים, כשאר חבריי הרופאים שנקראו אל הדגל במלחמה נגד הקורונה".
לדבריו, פרט לחידוד ההנחיות מעת לעת לא היה לו הרבה מה לעשות בעניין המחלה של בני משפחתו. האמנם, במהלך הימים האחרונים הגיעה רוח מבשרת טובות במספר חזיתות במשפחה ולדבריו, הוריו נותרו א-סימפטומטיים במצב קל וגם הדודים והדודות מחלימים לאיטם.
אולם הבשורה הטובה באמת מגיעה דווקא ממערב, ערב חג הפסח. "סבתא שלי, שהייתה רגע לפני חיבור למכונת הנשמה, התגברה על המחלה ושוחררה בערב החג לביתה, וסבא שלי שוחרר למוסד שיקומי לאחר שחל שיפור במצבו" – הוא מספר. "אימי שוחחה עם העוזרת שלה במהלך החג והיא עדכנה אותה שסבתא בבית ואפילו אכלה מצה לכבוד הפסח. מיד היא החלה לבכות מהתרגשות".
ד"ר ברזון, גדל בירושלים, בן למשפחה חרדית אמריקאית, שהחליט להתגייס לצה"ל ושירת בחטיבת הצנחנים. הוא למד רפואה בארה"ב, שם התמחה ברפואה פנימית וחזר ארצה להקים משפחה ולעבוד במערכת הבריאות הישראלית.
את מערכת הבריאות בארה"ב הוא מכיר היטב, ומאחר ויש לו קרובי משפחה שמטופלים בניו-יורק ובישראל במקביל, הוא עוקב אחר הנעשה בשתי המדינות בזמן המשבר. "בכל מה שקשור למלחמה בנגיף בישראל אני הרבה יותר אופטימי" - הוא מסביר. "אני רואה איך המערכת שלנו מבפנים נלחמת בנגיף ובעיניי עושים את כל הפעולות הנכונות כדי להצליח".
"לכן" – הוא מוסיף, "גם להורים שלי שגרים בירושלים אני משדר אופטימיות ויודע שהם בידיים טובות. אבל מצד שני הייתי מאוד מודאג ממה שקורה בארה"ב, שם מטופלים סבא וסבתא שלי ושני דודים. אני מאמין שנצליח להתגבר על זה, ואלו המסרים שאני מעביר גם להורים שלי. הילדים שלי, אשתי ואני אמנם לא חגגנו איתם את חג הפסח, כפי שההנחיות מורות, אבל אנו חושבים עליהם כל הזמן".