בזק אמנם פרשה כבר תשתית סיבים עד לכ-60% ממשקי הבית בישראל, אבל זהו שהיא רק פרשה אותם,  רוב ההשקעה בתחום עוד לפניה. כדי להפוך את הרשת לפעילה החברה נדרשת להשקיע משאבים נוספים בציוד יקר. החברה רואה מול עיניה את המתחרות הקטנות נוגסות בנתח השוק שלה וגורעות עשרות מיליוני שקלים מהכנסותיה, ובכל זאת אינה משיקה את רשת הסיבים שלה.

נראה כי יחלפו עוד חודשים רבים עד שבזק תיכנס לתחום הסיבים.

התשתית של בזק היא מונופול החולש על כ-70% אבל רבים החלו לעבור להוט המספקת תשתית אינטרנט מהירה יותר (בקרוב עד 500 מגה-ביט).

בנוסף עשרות אלפי מנויים עברו לפרטנר וסלקום,בזכות מיזמי פרישת הסיבים האופטיים שלהן בשנתיים האחרונות. תשתית הסיבים האופטיים היא המהירה והיציבה ביותר, והיא נתפשת כטכנולוגיה המובילה בעשרות השנים הקרובות.

גם קבוצת התקשורת הגדולה הנוספת, HOT, לא מצהירה רשמית על היערכות להשקת סיבים אופטיים - בין השאר, מאחר שהיא כבר מציעה מהירות אינטרנט גבוהה שעשויה לייתר את הצורך בסיבים בטווח קצר.

נתונים של OECD לדצמבר ממחישים עד כמה ישראל מפגרת אחר העולם בתחום תשתיות האינטרנט. מסתבר שבכל הקשור למנויי הסיבים האופטיים, ישראל משתרכת הרחק מאחור.

נראה כי בישראל קצב הגידול הוא כנראה הנמוך ביותר בעולם בקרב המדינות המתפתחות בעולם.

החדירה האטית להחריד של התשתית העתידית של סיבים אופטיים עלולה לאיים על מעמדה של ישראל בעתיד.

בזק מממשת את האיום שלה שלא להשיק את תשתית הסיבים שפרשה, בעיקר בשל מחלוקת עם משרד התקשורת סביב כמה דרישות להקלות זאת למרות שהיא מחויבת להציע את שירות הסיבים לכל משק בית בישראל. בבזק דורשים כי משרד התקשורת יעניק הקלות מהותיות ולא יחייב אותה להציע את תשתית הסיבים באזורים בעלי כדאיות נמוכה - למשל במקומות שבהם צפיפות המגורים נמוכה וההחזר על עלויות הפרישה יהיה נמוך.

גם HOT קיבלה באחרונה ממשרד התקשורת הקלה מהותית, כשהותר לה לא לפרוש את על פרישת תשתית הסיבים שלה ב-8% מהיישובים.

הדיון הציבורי סביב חובת הפרישה האוניברסלית נובע מהרצון למנוע את העמקת הפערים בישראל. אלא שבינתיים משרד התקשורת - בעיקר בשל מערכות הבחירות התכופות - משתהה בקבלת הכרעות בעניין, בזק נותרת בצד וישראל צוברת פיגור אחרי העולם.