כמעט ואין אשדודי שלא מכיר את "באבו שקל", שנים רבות בצמתים ימים כלילות, ימי שמש כימי גשם - הוא קיבץ נדבות בצמתים ברחבי העיר כשכל מבוקשו היה – רק שקל אחד אחד (עם תנועת האצבע המורמת הידועה שלו). לרוב היה אפשר למצוא אותו בצומת בבני ברית פינת שד' ירושלים או פינת דב גור, אך לא מעט פעמים הוא נדד לצמתים אחרים בסביבה ואט אט הוא הפך לאייקון מקומי, אם תרצו סלב שהשמעות עליו עפות מסיפורי אגדה על המיליונר מקבץ הנדבות  ועד סיפורים כיד הדימיון הטובה.

במשך השנים רצו שמועות וקונספירציות כאלו ואחרות על כך שמחזה מקבץ הנדבות של באבו היה בסה"כ תדמית חיצונית שהאיש המבוגר טיפח בשביל לגעת בליבם של העוברים והשבים, בעוד הוא לכשלעצמו אדם עשיר הנוהג לנסוע על רכבי יוקרה, אך טענה זו כמובן לא אמת.

קיץ, חורף, סתיו ואביב, בוקר וערב ואפילו בלילות, היה אפשר לפגוש באיש עם הזקן הלבן, לבוש בחולצה לבנה,  ויוצא לצומת כמכוח ההרגל.

עם העוברים והשבים הוא לא נהג להרבות במילים, אך אם הייתם מבקשים יפה הייתם זוכים לצרור ברכות שישטוף אתכם כמו באוטוסטרדה עם הברכה הידועה לילדים: "6 גברת, 6 אדוני".

ביוטיוב מצאנו תיעוד שלו שהעלה משתמש בשם igalk12 כשבאבו שוטף אותו בברכות חמות >>>

חדי העין יכלו להבחין שבאבו הרזה באופן דרסטי ופתאומי בשנים האחרונות, אולם לא ברור מה הייתה הסיבה לכך והאם הוא נמצא בקו הבריאות.

לאחרונה במערכת אשדוד נט תהינו לאן נעלם האיש ומה עלה בגורלו. יצאנו לחפש אחריו ושאלנו עוברי אורח במקומות שבהם הוא נהג לקבץ נדבות, אך מלבד הסכמה עם כך שבאבו שקל נעלם – לא קיבלנו ולו פיסת מידע בנוגע לגורלו של האיש.

אם שמעתם משהו או שאתם יודעים מה עלה בגורלו - נשמח לדעת...אנחנו רק מקווים שהוא בריא ושלם ושלא חסר לו דבר.

מתוך כתבה שהתפרסמה באתר אשדוד נט בשנת 2010:

מיהו האיש עם השיער הלבן ומהי משמעות האצבע המונפת?

הקבצן הכי מפורסם בעיר הוא האיש הזקן עם השיער הלבן. כמו לכל המפורסמים יש לו את הסגנון שלו – אם לאלון מזרחי הכדורגלן יש את תנועת האווירון, לקבצן הזקן יש את תנועת האצבע המונפת.

מי האיש?
הניסיונות לדלות פרטים מהקבצן הזקן, עולים בתוהו, אחרי מספר ניסיונות, הוא מבין שאנחנו לא כאן בשביל להרוס לו את הפרנסה, אלא רק סקרנים לגבי חייו כקבצן מפורסם.

את שמו הוא לא מתלהב להגיד, גם אחרי שאנחנו מבטיחים לו שהוא יישאר אנונימי על גבי העיתון. "אני לא רוצה", הוא אומר. "יש לי משפחה בעיר ולא נעים לי".

למה הוא בצומת? "זה לא קל, ניסיתי הרבה דברים וזה המפלט האחרון שלי. אני גם לא תמיד בא לכאן, כי לפעמים מכירים אותי וזה לא נעים".

הקונספט המסחרי:
יש שאומרים כי האצבע המונפת היא כאילו מבקשת - "רק שקל אחד בבקשה". כלומר הקונספט העסקי שלו הוא לבקש מעט ולקבל הרבה.
"מה הסיפור עם האצבע"? אנחנו שואלים את הקבצן הזקן. הוא מחייך חיוך מריר ואומר: "לא יודע, בהתחלה הייתי מרים אותה, אבל לאט לאט הבנתי שכבר הרבה יותר קל להשאיר אותה למעלה, ככה מכירים אותי".

מעין סמל מסחרי שלך? "לא יודע, אולי".

אזורי פעילות (לוקיישן):
"אזור העבודה" שלו הוא ברחובות שד' ירושלים ושד' הרצל, לעיתים קרובות הוא מופיע גם בצומת הראשית של רובע ו'. כלומר האיש פרוס יפה ברחבי העיר.

סגנון לבוש (סטיילינג):
הסטיילינג של הקבצן הזקן הוא פשוט מושלם: לבוש ברישול. תמיד עם חולצה לבנה מלוכלכת, כפתורים עליונים פתוחים. צד אחד של החולצה יוצא בדיוק מזהיר מתוך מכנסיים קרועות, בצבע שחור. על ראשו מתנוססת כיפה שחורה. הלבוש הנ"ל משתלב נפלא עם המראה המבוגר, השיער הלבן הפרוע והמבט הקודר.
בתפיסה עסקית - לא יכולנו לעצב אותו טוב יותר.

טקסטים מילוליים:
הוא כמעט ואינו מדבר. מבחינתו, ברגע שהוא הבין שכסף הוא לא יראה, אז הוא מקסימום מהנהן לשלום ועובר למכונית הבאה בתור.

סגנון עבודה:
האיש מאוד מנומס, משתדל לא להפריע. הוא לא נדחף, לא מציק, לא מישר מבט לעיני הנהגים. הוא רק מניף את האצבע וממתין שיקראו לו לקחת את הכסף.

כמה הוא עושה ביום?

אפשר להתפרנס מקיבוץ נדבות? אנו מעיזים לשאול אותו והוא משיב בחוסר רצון מופגן: "אני מכיר את כל הסיפורים על זה שיש לנו, הקבצנים, בית גדול ורכב גדול, אבל זה לא ככה, בעיקר עושים את זה בשביל לחיות בכבוד". (אם הוא מכיר את הסיפורים...כלומר הוא מעורה חברתית...)
בכבוד?! לא עדיף למצוא עבודה? בנקודה הזו הקבצן הזקן מעט מתעצבן ומפנה את מבטו אל הרכבים כדי לנסות לקחת עוד כמה שקלים בשביל לסגור את היום.

כשאנו ממשיכים להציק ולשאול כמה הוא "מרוויח" ביום הוא עונה: "לא הרבה, למרות שיש ימים שבהם אני יכול לחייך קצת". כמה זה קצת? "100-200 ₪".