יותם כותב מלחין ומנגן כארבע שנים. בזמן המילואים והלחימה, לאחר השביעי באוקטובר דברים נכנסו אצלו לפרופורציה, כך הוא מספר. "הבנתי שזה הזמן להגשים חלומות ואת עצמי.  מי שמכיר אותי יודע שלהוציא שיר זה אחד הדברים שהכי רציתי. יש המון שירים שנכתבו גם על המלחמה עצמה שירי אהבה אך ההחלטה איזה שיר יצא ראשון הייתה קלה מבחינתי, אין כמו אמא בעולם והיא תמיד תהיה במקום ראשון, חוץ מזה שהשיר מהווה סגירת מעגל מטורפת עבורי", הוסיף.

זהו  שיר תפילה לבורא עולם שישמור על אמא ויוציא אותה מזה, שיר תקווה. לצערי הגדול השיר הזה לאחר מותה הפך לשיר זכרון ונחמה שעכשיו הוא שומר עליה יותר קרוב אליו. אמא שלי טובה הייתה קרן אור טהורה שהמשפחה הייתה הדבר הכי יקר לה ובראש ובראשונה אנחנו הילדים שלה כמו כל אמא.

"במהלך הפקת השיר ניסינו להכניס את זה פנימה ולהעביר את המאזין רכבת הרים של רגשות שנעים בין עצב לבין שמחה שמתפרצת בפזמון השני ביחד עם קולות תפילה שמזכירים את יום שישי המשפחתי", מתאר יותם את התהליך, ומוסיף "אם יש בי תפילה קטנה זה שהשיר הזה יוכל לגעת בכל אחד שאיבד מישהו אם זה מהמלחמה הנוראית שעוברת עלינו או אם זה במהלך החיים עצמם. הייתי רוצה שאנשים ישמעו את השיר הזה כשהם מחבקים את אמא שלהם או את האהובים שלהם ומתרגשים איתי ביחד."

יותם אח בכור במשפחה. תחתיו עוד 3 אחים שהקטן בהם עומד לסיים כיתה ח. אביהם, רון, שעד לאחרונה היה סמנכ"ל בחברת פריוריטי, משמש היום כיועץ בתחום ושותף בחברת טיולים.

הנצחת אמו, טובה ארביב ז"ל, היא עיקר עיסוקו של יותם. "הרבה ממה שאני עושה היום זה נסיון להנציח אותה גם בירושת העסק שלה, חברה לבניית אפליקציות לאוטומציה של תהליכים בהנהלת חשבונות Tova Solutions שנקראת על שמה. בחודשים הקרובים אנחנו הולכים לצאת עם פתרון שיעשה מהפכה בתהליכי קליטת החשבונית אל תוך מערכת ניהול העסק. הרוח של אמא וערכיה מובילים את החברה ואותי ומקווים בעזרת השם להגיע רחוק."

על מחלת יעקב קרויצפלד מסבירה, באתר האיגוד הנוירולוגי בישראל, הד”ר נורית עומר, נוירולוגית בכירה, מרפאת CJD במרכז לנוירולוגיה קוגנטיבית, בי”ח איכילוב: "ברחבי העולם מחלת קרויצפלד יעקב נחשבת למחלה נדירה. עם זאת, בישראל קיים הצבר הגדול ביותר של תת הסוג הגנטי של המחלה, ולכן בארץ שכיחות המחלה המשפחתית גבוהה במיוחד. המוטציה השכיחה בישראל נקראת E200K, והיא רווחת בעיקר בקרב יהודים ממוצא לובי ותוניסאי. המוטציה מורשת באופן דומיננטי – כלומר, מספיק שאחד ההורים יהיה נשא כדי להעביר אותה הלאה לצאצאיו, ובמשפחות בהן נישא הגן המוטנטי, המחלה לרוב מתבטאת בכל דור. בקרב הנשאים למוטציה, הרוב המוחלט יפתח את המחלה במהלך החיים, כאשר הגיל הממוצע להופעת התסמינים הוא גיל 60, עם טווח שנע בין 92-32 שנה. ההערכה היא שבישראל חיים כיום אלפי נשאים של המוטציה, ומדי שנה נפטרים בארץ כמה עשרות בני אדם כתוצאה מהמחלה."