לאחר שנגנבה לאוזנינו שמועה על המקום החדש, נציגות של אשדוד נט, יצאה אל מרכזון רובע א', כדי לחוות את החוויה הנוסטלגית של בית התה בשעות הבוקר ולשבת במקום שאנחנו או אבותינו או גם וגם, נהגו לשבת שם, כדי לפגוש את כולם ("כל המי ומי באשדוד"  ישבו או עברו דרך בית הקפה, בעודם עורכים קניות במרכזון שהיה אז המקום בשנות ה60,70,80).

המיקום של בית הקפה, מספר את סיפורה של אשדוד, העץ הפיקוס העתיק ביותר (שאגדות רבות נרקמו סביבו וזיווגים רבים נוצרו תחתיו) שכמו נלקח מערבות ברזיל ושיש לו אנרגיה שלא ניתן להסביר, רק מעצם הישיבה סביבו. 

התיישבנו ובקשנו מדניאל, הבעלים, להגיש לנו מה שהוא מבין.

לא ציפנו להרבה, כי לא מדובר בבית קפה מקצועי כמו של רשת ארומה ודומות לה... להפתעתנו היה טעים, מאוד טעים ומיוחד, שונה ממה שאנחנו רגלים - התה (הכי אקזוטי שטעמנו), המנות המיוחדות של הפטריות, של גבינת הקממבר המותכת עם עגבניות השרי, לצד הלחמים הקלויים והחביתה הפשוטה, עשו את שלהם ביג טיים.

ישבנו בניחותא סביב שולחן וכיסאות שכמו נלקחו משוק הפישפישים, הבטנו בהולכים ושבים בתוך המרכזון, שמשום מה לא בקרנו בו עידן ועידנים, ונזכרנו כמה הוא מיוחד. המקום שהכי מזוהה עם אשדוד של פעם, נתן לנו תחושה, כאילו אנחנו במדינה אחרת... אבל הבנו שהתחושה שלנו היא בעצם של תקופה אחרת, הרגשנו כמו נמצאים בתמונות שחור לבן, כשרק המנות שהזמנו היו בצבע.

לקפוץ לבית התה, ספוקי, או אם תרצו, בית הקפה עדן של היום, זו חוויה שאתם צריכים לחוות בלי הרבה ציפיות, פשוט לקבוע עם חברים, או להזמין את הדור החדש שילדתם באשדוד, או אולי כדי להתחבר לאגדת העץ העתיק והעוצמתי, לשבת לצילו ולהזמין אהבה, לנשום אותו ואת האווירה מסביב ולחזור הבייתה עם חיוך ואנרגיה של אשדוד הקטנה, היפה והתמימה של פעם.

שימו לב - המקום נפתח משעה 10:00 ועד אמצע הלילה

לילות ספוקי:

אגב, בערב המקום משתנה והופך לשאנטי, סטייל רוחניק של המזרח הרחוק, עם קוקטלים מיוחדים, מוזיקה בהתאם והמון צעירים ברחבה הגדולה שרוצים טעימה נוספת מהטיול של אחרי הצבא.