רגעים מותחים ומורטי עצבים עברו על סיון אטנר, כוכבת "שנות ה-80" מאשדוד, בתחילת השבוע בבית החולים, עת כרתה ללדת את ילדה השני. בזמן הלידה הדופק של העובר הואט עד כדי שהרופאים החליטו להבהילה לחדר הניתוח ולבצע ניתוח חירום על מנת להוציא את התינוק במהירות האפשרית בריא ושלם.

בעוד הצוות הרפואי החל בהכנתה של אטנר לניתוח, חמה ניגש אליה עם הטלפון והודיע כי מישהו רוצה לברך אותה. בצד השני: הרב יאשיהו פינטו, מברך אותה ואת התינוק כשכולם בחדר מאזינים. ואז זה קרה – הרופאים, למרבה תדהמתם, מבחינים כי הדופק של העובר התייצב ולאחר בדיקה נוספת מחליטים לוותר על ניתוח החירום ולילדה בלידה רגילה.

כך פרסמה אטנר בפייסבוק:

"חייבת לשתף אתכם בנס שעברתי אתמול ובהשגחה פרטית: "ישועת ה׳ כהרף עין". ביום שישי אני לוקחת על עצמי לקרוא את ספר דברים ומתפללת ללידה קלה, בריאה, וידיים מלאות.

יום שני (16/12) 10:00 בבוקר, מגיעה לבית חולים אחרי ירידת מים, פתיחה של 3 ס"מ, מכניסים אותי לחדר לידה להכין אותי ללידה, בין לבין לוקחת כבר אפידורל וממתינה בסבלנות לפתיחה מלאה, פתאום רואים במוניטור האטות רציניות בדופק של העובר ואני רק עם פתיחה 4 ס"מ.

הדופק מסרב להתייצב, נכנסים עוד ועוד רופאים מתייעצים בניהם ופתאום הבשורה שכל כך חששתי ממנה: "מכניסים אותה לניתוח חירום". באותו רגע חשכו עיניי, הלחץ הגיע ומיד חיברו אותי לחמצן. בינתיים מנסים לייצב את הדופק ומכינים אותי לניתוח כמה שיותר מהר...

רופא בכיר: "אנחנו עושים את הניתוח כי אין לנו ברירה אחרת, אנחנו רוצים להוציא את התינוק במהירות האפשרית בריא ושלם!" 7 רופאים, המשפחה שממתינה בחוץ בלחץ והיסטריה וסניטר אחד שבא לקחת אותי לחדר ניתוח (בכל הזמן הזה הדופק לא מפסיק להיעלם ולא להתייצב).

פתאום משמיים חמי היקר ‏אומר לי: "מישהו רוצה לברך אותך בטלפון"...הטלפון על רמקול וכולם שומעים את קולו של רבנו הצדיק הרב יאשיהו פינטו (שנמצא במרוקו) מברך אותי ואת התינוק... בשניות האלה הייתה דממה בחדר, השיחה מסתיימת.

ואז לעיניי כל הרופאים והאחיות, הנס הגדול קורה - הדופק חוזר להיות סדיר ומתייצב תוך שניות, הרופא הבכיר מבקש לבדוק פתיחה בפעם האחרונה לפני הניתוח. הוא בודק ונדהם: "פתיחה מלאה" - הוא אומר שניות לפני שלקחו אותי לניתוח, "עצרו את הניתוח. הדופק חזר להיות תקין, ננסה פעם אחת ליילד אותה. אם אנחנו לא מצליחים הולכים לניתוח".

באותם רגעים בכוחות האחרונים שיש לי בגוף (עם חמצן, סחרחורות, לחץ...), אני מתעוררת לחיים כמו פנתרה, מקבלת כוחות מחודשים מהקדוש ברוך הוא ואני מתחילה ללחוץ, והעיניים לא יורדות מהדופק של העובר שממשיך להיות סדיר, תוך חמש לחיצות התינוק היה בחוץ.

הרופאים היו המומים: "בדבר כזה, הרבה זמן לא נתקלנו". תמיד ידעתי שיש ניסים, אבל אחרי מה שראיתי היום אני עוד יותר מאמינה...מה שקרה היום זה פשוט נס..."

תודה רבה לך בורא עולם שבשמיים על השגחה פרטית, תודה למשפחות המדהימות שלי ולבעלי המושלם שלא זזו ממני לשנייה...ותודה לך נסיך קטן שלי שהפכת אותי לאימא בפעם השנייה".

שיהיה במזל!