ב-17 בספטמבר 2009 המתינה סימונה חיון שבנה אלירן יענה לטלפון. כשהוא לא ענה היא שאלה את חבריו היכן הוא והם ענו לה – כי הוא ירד מהבית עם 10,000 שקל במזומן ביד ואמר להם: 'תזמינו לי על האש, עוד שעה אני חוזר'". הוא עלה על מונית ומאז לא ראו אותו 13 שנה.

"תמיד הייתי לי תקווה שאלירן בחיים. כל דפיקה בדלת הקפיצה אותי", סיפרה חיון. הייתי יוצאת לרחוב, חושבת שעוד רגע אני רואה את אלירן".

5 חודשים לאחר מכן, גופתו נמצאה קבורה לא הרחק מגדר רצועת עזה.

שוטרי תחנת משטרת אשדוד הגיעו לביתה ומסרו לו את בשורת איוב: באו אליי חוקרים הביתה ובישרו לי שמצאו את הגופה של אלירן ושהוא זוהה על פי השיניים", שחזרה חיון זמן קצר לפני מותה. "היה קשה להם לזהות את הגופה. בכיתי. האמנתי שאלוהים יחזיר לי אותו בחיים. התפללתי כל יום בבית כנסת, בכיתי, התפללתי, הדלקתי כל יום נרות. מאז המקרה אני לא מאמינה באלוהים. במשטרה אמרו לי שאלירן נרצח אבל לא יותר מזה. לא מסרו יותר מידע".

האם הפכה עולמות כדי לדעת מי רצח אותו ולמה – מהמשטרה וחוקרים פרטיים ועד לקוראות בקפה ולקבליסטים כדי לנסות להבין  מה עלה בגורלו של בנה. מה עבר עליו ברגעיו האחרונים?

אבל כלום – לא הייתה לה תשובה ולא מסר שייתן מנוחה למחשבות שלא נתנו לה דקה מנוחה.

שנתיים וחצי לאחר שחיון נקבר, אמו קיבלה טלפון בהול מהמכון לרפואה משפטית באבו כביר שהם מצאו חלק מרגלו. בני המשפחה עשו הלוויה שנייה וצירפו את הרגל לקבר.

זמן קצר לאחר מכן נפטר יהודה, אביו של אלירן, משברון לב. האב נקבר ליד בנו.

בשנת 2013 (3 שנים אחרי הרצח) בראיון לאשדוד נט היא סיפרה לנו שמאז האסון חייהם אינם חיים, היא תוך שהיא פורצת בבכי. "כל יום אני חושבת עליו, כל יום אני בוכה. היינו קשורים מאוד. אנחנו לא יודעים שום דבר על מה שקרה. הלכתי בשבוע שעבר לימ"ר וביקשתי את הדו"ח הפתולוגי וסירבו לתת לי. אם היה מדובר בבן של מישהו יותר מקושר או מפורסם, החקירה בטח הייתה מתקדמת אבל אנחנו אנשים צנועים וחסרי אמצעים". 

חיון נפטרה לאחר שלקתה באירוע מוחי בדיוק 13 שנה מהיום בו בנה יצא מביתו ולא חזר. נסיבות הרצח של חיון מעורפלות מאוד. עד היום אין למשטרה מידע חד משמעתי מי רצח את חיון וקבר אותו.

עד היום המשטרה לא איתרה את נהג המונית שלקח אותו לפגישה הגורלית ממנה לא חזר. האם לא קיבלה עד יום מותה את הדוח הפתולוגי שקבע שאת סיבת המוות. המשטרה הטילה צו איסור פרסום על נסיבות המוות. התיק נותר פתוח עד היום עם סימני שאלה רבים.

"פניתי פעמים רבות למשטרת ישראל. כתבתי מכתבים ביקשתי תשובות מה קרה לבן האהוב שלי ולא קיבלתי שום מענה. איבדתי את שמחת החיים שלי. אלירן היה כל עולמי".

13 שנה אחרי, ולמשטרת ישראל עדיין אין קצה חוט מי רצח את חיון, מה הרקע ומי מעורב ברצח והאם מדובר בעבריינים המתגוררים באזור או מחוצה לו.

אחד מחבריו של אלירן אומר - "אני יכול לומר לך בוודאות. אלירן לא עשה פגע באיש. הוא היה בחור טוב שתמיד עזר לכולם. היה נאיבי מאוד, האמין באנשים ואלה בגדו בו וכנראה חיסלו אותו. הכי כואב לי על אימא שלו שנלחמה כמו לביאה לדעת מה עלה בגורלו ומתה בצער ובכאב גדול".