ביום רביעי ה-26 בדצמבר עתיד להתקיים מסדר הכנפיים המסורתי של חיל האוויר- סיום קורס טיס מחזור 177. בין המסיימים: סגן ר', בן 21 מאשדוד בוגר מקיף ט', המסיים את הקורס במגמת קרב.

הוא האח האמצעי בין ארבעה אחים, אשר גדל ונולד באשדוד כל חיי ויסיים את קורס הטיס כטייס קרב.

אך סגן ר' לא תמיד חשב שיגיע לתפקיד הזה. לפני שהתגייס לצה"ל עסק בהרבה ספורט כמו כושר ואימון הגוף, קרוספיט, טיפוס, פארקור, ולמעשה הכין את עצמו לגיוס ליחידה קרבית כגון סיירות, או חטיבות חי"ר. "זה בא מתוך שאיפה להגיע למקום קרבי כמו סיירת, לא חשבתי בכלל על קורס טיס.ידעתי שמה שיתנו לי הכי גבוה אני אלך עליו. " הוא אומר.

"אחרי שעברתי את הגיבוש והמיונים זה גרם לי יותר לחשוב על זה. לפני הגיוס שלי היה לי חבר שגם היה בקורס טיס שהוא לא סיים לאחר שכבר היה כמה חודשים בתוך הקורס.הוא אמר לי לבוא ולנסות קצת, ואמרתי למה לא.הוא די השפיע על זה. לא ידעתי בכלל על הקורס והיתי נעול, התלבטתי מאד." הוא מוסיף.

אך אין ספק שהיו לו רגעים מאתגרים מאד בקורס שהציבו אותו מול קשיים רבים: "כשעמדנו לקבל את סיכת המ"מ צוות אוויר,אחרי 10 חודשים בוקר,  אז היה לי מאד קשה מנטלית ואינטנסיבי. כל הזמן אמרתי לעצמי שאני רוצה לקבל את הסיכה, וזה עזר לי לדחוף את עצמי קדימה. היתי חושב על זה כל הזמן. גם השלב שבו מתחילים ללמוד איך לטוס היה קצת קשה. היתי מהפחות מוצלחים והיה לי קשה להכנס לזה והיה לי חשש שהם לא יתנו לי לעלות על מטוס יותר. אמרתי שאעשה כל מה שאפשר כדי להצליח , ועבדתי מאד קשה. ואחרי שעשיתי את הטיסת סולו הראשונה שלי קיבלתי תחושת מסוגלות מטורפת ורק פרחתי. "

את הכוחות שלו, הוא מספר כי הוא מקבל בין היתר בדמות תמיכה קרובה מהבית.

"סבא שלי בפן האישי מאד סייע לי במהלך הקורס. כל הזמן אמרתי לעצמי מה סבא שלי היה עושה פשוט כי הוא בן אדם ממש טוב. הוא ממש עוזר, ולא נותן לדברים להשפיע עליו ואני לומד ממנו הרבה. אני יודע

שבסוף מסיימים את הקורס ועוברים את כל האתגרים. יש פה הרבה נקודות ציון שאתה רוצה להגיע אליהם, במקום להסתכל על ה-3 שנים קדימה בתור נקודת ציון אחת רחוקה יש לך נקודות ציון קרובות, אתה צריך לסיים כל שלב בעיתו. אני בן אדם שמאד אוהב אתגרים. "

ועל המשך שירותו הצבאי מוסיף סגן ר':

"מעכשיו בהסתכלות רחוקה אני לא חושב על המשך במסלול פיקודי בצבא, בגלל שזה לא היה החלום שלי מלכתחילה והיו לי הרבה חלומות מלפניי ואני רוצה להגשים אותם.אני מתכנן ללמוד באוניברסיטה ואני עדיין רוצה לעשות זאת."

לאחר 3 שנות קורס טיס, הוא סוף סוף עתיד לעמוד על רחבת המסדרים ברביעי הבא כטייס קרב ולקבל את כנפי הטיסה, והוא מעיד כי ההתרגשות היא גדולה.

"מצד אחד אני רואה בזה זכות מאד גדולה בעיקר בכובד האחריות. זה מאד מורגש . בכללי זו אחריות שנותנים לך לקחת כלי כזה לצאת למשימות להגן על המדינה, זה מאד מתחדד בסוף הקורס- כשמסתיים שלב האימונים וההדרכות ועכשיו מתחיל השלב האמיתי. זה גורם לאיזו שהיא גאווה שבחרו בך. " הוא מוסיף: "זה משרת את כל המדינה וזה הרבה פעמים גם מלחיץ כי האחריות על הכתפיים היא גדולה, לפני גיחה חשובה או לפני משימה מהותית שאתה מבין שאתה צריך לבצע את המשימה ולחזור בשלום, לפעמים לפני שאף אחד ידע. עובדים על לנתב את הלחץ למקום שמשאיר אותך דרוך ומחודד לאורך המשימה ולא למקום שיכביד עליך שיפריע לך. בסוף יש משימה מתוכננת לפרטי פרטים וצריך להגיב לשינויים ואתה לא יכול להיות מוסח דעת ,לא לחשוב על משפחה, לא חברים- אתה 100 אחוז כול כולך בגיחה. שום חשש קטן לא צריך להפריע".

על החיבור שלו לעיר הוא מספר לסיכום:

"אני מתכנן להמשיך לגור באשדוד, זו עיר מדהימה בעיניי יש בה מיני צבעים וגזעים ודתות שאפשר לראות. כל העיר הזו מנגנת יחד באיזו הרמוניה יפה. העיר עובדת מאד טוב בעיניי."