כשברק מלמד (45), נשוי פלוס אחד, רק התחיל לחפש אחר הנוסחה האולטימטיבית להמבורגר המושלם מהצומח, הוא לא תיאר לעצמו את המימדים שזה הולך לגדול אליהם.

הכל החל בעקבות עניין בריאותי שצץ לו פתאום כך באמצע החיים, כתוצאה מכך הוא נאלץ לעשות שינוי של 180 מעלות באורח חייו התזונתי ובין היתר הוא הפסיק לאכול בשר. את החיפושים אחר הביס המושלם הוא החל עוד במטבח הביתי, לאחר שהתאכזב מהאלטרנטיבות שהיה לשוק להציע.

"נאלצתי לעשות את מה שצריך בשביל שיהיה לי מה לאכול" – הוא אומר. "בהתחלה זה היה די מתסכל כי אתה לא יודע מה לעשות. כשהלכתי לסופר כדי למצוא איזשהו תחליף, התברר לי שכל התחליפים הם ממש לא בריאים, מאוד מעובדים והטעם והטקסטורה שלהם לא נתנו לי שלווה".

"עכשיו, אני מגיל 6 במטבח, לא טבח בדיוק וגם לא מהנדס מזון, אלא פשוט אדם סקרן" – הוא ממשיך ואומר. "גם כמוזיקאי אגב אתה חוקר ובודק גבולות (למרות שיש גם מוזיקאים שמנגנים רק עם התווים), אז זה היה טבעי בסה"כ שאכנס למטבח ואחפש אחר פתרון".

"חשבתי לעצמי כמה קשה זה יכול להיות, ומסתבר שבלי לדעת התחלתי לעבוד על פתרון לאחד האתגרים הקשים בתעשייה ופיתחתי שיטה שמאפשרת חיבור של רכיבים ועמידתם בתנאי חום גבוה בלי שימוש בביצה או ברכיב מעובד שכל תעשיית הבשר מהצומח נשענת עליו" – הוא מוסיף.

כך האיש שהיה בעברו זכיין של שיפודי התקווה ואף עסק בהמשך בסחר בינלאומי בבשר והתפרנס במשך שנים ממכירת בשר, מצא את עצמו בתור הבעלים של חברת הסטארט-אפ "רילבייט" (הביס האמיתי) שמפתחת המבורגר צמחי.

בקרוב מאוד ייחנך באשדוד מפעל הייצור של החברה אשר לייצר את המוצר שישווק ברשתות השיווק ברחבי הארץ, ברשת הקצביות "מעדני גורמה" ועד סוף השנה ייוצא ללקוח גדול נוסף באירופה. בהמשך השנה מן הסתם, ניתן יהיה למצוא את המוצר גם בסופרים באשדוד.

"כשרק יצאתי לדרך חשבתי על זה שזה צריך להיות טעים וגם מושחת ולא רק בריא" – ברק משתף. "מפה לשם, עבדנו קשה ובסוף גם הגענו לפתרון...היום אני שמח לומר שמבין כל המתחרים אנחנו נמצאים בלבל מאוד מאוד גבוה".

ספר לי,
איך אדם שהתפרנס ממכירת בשר מוצא את עצמו מפתח את ההמבורגר הצמחי הבא?
"זה נכון שעסקתי בסחר בבשר והייתי זכיין של שיפודי התקווה, אבל באופן אבסורדי אף פעם לא אהבתי בשר. ובכל זאת, יצא שהתגלגלתי לתחום, אבל נטו מתוך שיקולים עסקיים. זה הקשר היחיד שלי לבשר...אני לא צרכן גדול של בשר, אני לא אוכל סטייקים לא באמת אוהב המבורגרים מידי".

וואלה.
"כן. שיפודי התקווה בזמנו הייתה הזדמנות עסקית מצוינת, ואחרי זה הבנו שיש צורך מאוד גדול באסיה לבשר. הם לא מצליחים לספק שם בשר לכולם ולכן היה צורך בחברות מהסוג הזה של סחר".

מתי אתה מבין בעצם שהניסוי הזה שעשית במטבח בבית הוא סטארט-אפ?
"האמת שבהתחלה תפסתי את עצמי בכלל כיצרן מזון. הקמתי מפעל קטן בישוב אביחיל שליד נתניה והתחלתי לבנות את מכשירי הייצור, להזמין חומרי גלם, להיפגש עם שפים, מסעדות ולייצר את המוצר. זה הפך להיות סטארט-אפ רק בהמשך כשחממת החדשנות של שטראוס (דה קיטצ'ן) שמעו על זה ואמרו שיש פה משהו יוצא דופן. הם הכניסו לי לראש שמדובר בסטארט-אפ".

מה הביא אותך לאשדוד?
"חממת החדשנות של שטראוס שיושבת כאן וגם העובדה שזו עיר נמל. מעבר לזה, מצאנו כאן שטח שהיה בעבר מפעל מזון ויש לזה משמעויות כלכליות. שמחתי לראות שהעירייה מחבקת יוזמות ומקדמת תעשייה חכמה בעיר. לא שקיבלנו יחס מועדף, אבל בהחלט הרגשנו שמחבקים אותנו".

לדעתך "רילבייט" מתחרה בהמבורגר הבשרי?
"אני לא חושב שאנחנו מתחרים בבשר באופן ישיר, ואפילו לא במתחרים שלנו אם לומר את האמת. זה נכון שאנחנו נמצאים תחת אותה משבצת של חלבון מן הצומח, אבל מה שבאמת מעניין אותנו ומה שאנחנו אובססיביים לגביו הוא לייצר מוצר יוצא דופן ולהדגיש את החשיבות של ה"דרים" שהוא מסמל – להשתמש במעט רכיבים. אנחנו משתמשים בפחות משליש מכמות המצרכים שהמתחרים משתמשים בהם, ולמה זה חשוב? כי יש ל זה המון אימפקט על הסביבה".

אז מה השאיפה?
"להיות הביס של כולם. אני חושב שהבעיה העיקרית היום של מוצרים מהסוג הזה היא שהמחירים מאוד גבוהים. הבעיה השנייה נמצאת בטעם ובטקסטורה שלהם שמנסים להתחרות במוצר מאוד אהוב על החך האנושי – הבשר. המטרה שלנו לייצר משהו שהוא איפשהו באמצע, אבל באופן שהוא יוצא מן הכלל – להיות הכי טעים שאפשר, הכי בריא שאפשר והכי נגיש במחיר – זאת התשובה שלנו – ליצור את הביס הכי טוב לכולם ולא להחליף בשר או לצאת בהכרזות כאלה ואחרות".