מדינות העולם נפגשות בימים אלה במדריד, במסגרת COP25, במטרה להפחית את פליטות גזי החממה וצמצם את ההתחממות הגלובלית (Mitigation) ולעודד את שיתוף הפעולה העולמי. משלחת ישראלית בראשות שר האנרגיה, ד"ר יובל שטייניץ, הכוללת נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, משרד האנרגיה וגורמי ממשלה נוספים, מייצגת את ישראל בדיונים במדריד.

מדינת ישראל נערכת לקראת ההשלכות של שינוי האקלים העולמיים. בהמשך להחלטת ממשלה מס' 4079 שהוביל המשרד להגנת הסביבה ביולי 2018, הוקמה מינהלת להיערכות לשינוי אקלים (Adaptation) בראשות המשרד שבה שותפים נציגים 35 גופים. המינהלת מופקדת על יצירת אסטרטגיה לאומית להיערכות, ומתכללת את יישום תכניות ההיערכות בכלל משרדי הממשלה בישראל.

מטרת החלטת הממשלה היא להבטיח מוכנות גבוהה של מדינת ישראל להשפעות של אקלים משתנה, יישום תכניות פעולה וצעדי מדיניות שיקטינו את הסיכון הבריאותי, הסביבתי והכלכלי, שיביאו לניצול הזדמנויות ותועלות אפשריות הקשורות לשינויי אקלים. המזרח התיכון מזוהה כ-Hot Spot עולמי מבחינת התחממות, כלומר מדובר באזור שיושפע במידה גבוהה יותר משינוי האקלים. הוועידה השבוע במדריד מהווה תזכורת לחובה של מדינות העולם וישראל להיות ערוכים.

בכל הקשור לאדפטציה ולהיערכות לשינויי אקלים בישראל, המשרד להגנת הסביבה מזהה ארבע מגמות אקלימיות בישראל: חם יותר, יבש יותר, קיצוני יותר וגבוה יותר.

חם יותר

לפי דוח השירות המטאורולוגי שפורסם בימים האחרונים, הטמפרטורה הממוצעת בישראל כבר עלתה בכ-1.4 מעלות צלסיוס מאז 1950 וצפויה לעלות בעוד כ-0.9 -1.2 מעלות עד סוף שנת 2050; כלומר צפויה עליה של יותר מ-2 מעלות צלזיוס תוך מאה שנים.

צפויה עלייה בתדירות מספר הימים והלילות החמים בשנה, וירידה בתדירות הימים והלילות הקרים - מגמה קיימת שצפויה להימשך.

יבש יותר

לפי דוח השירות המטאורולוגי, תתרחש הפחתה בכמות המשקעים של יותר מ-15-25% עד סוף המאה. מגמת ההפחתה במשקעים קיימת ב-30 השנה האחרונות וצפויה להמשך.

עלייה במספר הימים היבשים בשנה - מגמה קיימת שצפויה להימשך.

התייבשות של מקורות המים (בדגש על צפון מזרח ישראל, אגן היקוות הכנרת).

קיצוני יותר

צפויה עלייה בשכיחות ובעוצמת גלי חום.

צפויים אירועי שיא של משקעים

צפוי להתרחש שינוי בפיזור המשקעים בפריסה הגיאוגרפית, שינויים בתדירות, משך ועוצמה של אירועי משקעים (כמות גשם רבה יורדת בזמן קצר יותר)

 גבוה יותר

צפויה עלייה הדרגתית של פני הים התיכון

קיימים כיום עדיין פערי מידע בנוגע לגובה עליית המפלס הצפויה בים התיכון ובנוגע לשטח שצפוי להיות מושפע או מוצף בישראל.

ההשפעות הצפויות של המגמות האקלימיות – על קצה המזלג:

על הטבע: התייבשות נחלים ובתי גידול לחים; פגיעה בעמידות המערכות האקולוגיות ובמגוון הביולוגי היבשתי והימי ובשירותי המערכת האקולוגיות לרווחת האדם; שינוי דפוסי נדידת מינים; התגברות שכיחות של שריפות יער וחורש; חדירה והתפרצות של מינים פולשים.

על בריאות הציבור: 

עלייה בשכיחות ובעוצמת גלי חום, תופעה המחמירה במרחב אורבני צפוף ומכונה אי חום עירוני. מחקרים מראים שההבדל בין הטמפרטורה במרחב הפתוח לבין מרכז העיר יכול להגיע עד ל-9 מעלות צלזיוס. האקלים המשתנה מהווה גורם משמעותי ביותר גם בהתפרצות מחלות, למשל אלו המועברות על-ידי עקיצות חרקים (כמו קדחת מערב הנילוס). התפרצות המחלה בישראל הופיעה לאחר תקופה ארוכה של גל  חום כבד. עוד עלולים להתרחש עלייה בזיהום אוויר ומחלות נשימתיות בשל עלייה באבק; עלייה בלחץ נפשי והשפעות פיזיולוגיות הנובעות מעומס החום. בנוסף, אירועי מזג אוויר קיצוניים צפויים להגדיל תחלואה ועומס על בתי החולים.

על הכלכלה:

לשינוי האקלים יש השפעה שלילית לאורך זמן על התפוקה הריאלית במדינות ומגזרים כלכליים שונים, ועל תפוקת העבודה והמעסיקים. ההערכות הן כי משבר האקלים יכווץ את הכלכלה העולמית עד סוף המאה וגם את כלכלתה של ישראל.

על החברה:

עלולה להתרחש פגיעה מוגברת בשכבות החלשות, ובייחוד בקרב נשים, ילדים, חולים ואוכלוסייה מבוגרת. מדינות אחדות צופות להתגברות האלימות במרחב הציבורי.

על תשתיות: עלייה באירועי שיא של משקעים מעלה את הסיכון להצפות, נזק לתשתיות ולרכוש; צפי לפגיעה במתקנים, תחבורה, תקשורת, מערכות מים וניהול פסולת. עליית מפלס הים צפויה לגרום לפגיעה בתשתיות לאורך החופים (למשל תחנות כוח, מתקני התפלה, נמלים).

על ביטחון אישי ולאומי:

עלייה בתדירות השריפות, צפי לפגיעה בביטחון האנרגטי, באספקת מזון ובמי שתיה ראויים. אי יציבות גיאו-פוליטית: השפעת שינויי אקלים על מדינות שכנות עלולה להוביל לאיום אסטרטגי - מתח בגבולות, גלי הגירה ממדינות מתפתחות (בעיקר מיבשת אפריקה). לחץ בין-לאומי.

על החקלאות:

השפעה על יבולים חקלאיים (כמות, איכות, סוגי הגידולים החקלאיים), השפעה על משקי החי, התפשטות וריבוי מזיקים, סחף קרקעות. התחזית לעלייה באירועי הקיצון תגדיל את עלויות הביטוח החקלאי לנזקי טבע ולאסונות טבע.

השפעות על משק המים ומשק האנרגיה: ירידה במילוי חוזר של מקורות מים טבעיים, זיהום מקורות מים; עליה במליחות מי תהום וירידה באיכותם. ירידה בפוטנציאל הפקת מים; צפויה הפחתה משמעותית בכמות המים באגן ההיקוות של הכנרת ושינויים במליחות מי הכינרת; עליה בביקוש למים; עלייה בצריכת אנרגיה, עלייה בתדירות הפסקות החשמל.

מחויבות ישראל להיערכות לקראת הסתגלות לשינוי אקלים נכללת במספר מסמכים, בהם:

אמנת האקלים – הסכם פריז: הפחתת פליטות והגבלת העלייה בטמפרטורה העולמית הממוצעת לעד שתי מעלות צלזיוס מעל לטמפרטורה טרום העידן התעשייתי, תוך שאיפה להציב בהמשך יעד שאפתני יותר – של 1.5 מעלות צלזיוס.

החלטת ממשלת ישראל 4079 : היערכות ישראל להסתגלות לשינויי אקלים: יישום ההמלצות לממשלה לאסטרטגיה ותכנית פעולה לאומית

מטרות לפיתוח מקיים (SDGs) : המדינות החברות באו"ם פיתחו מקבץ של 17 מטרות לפיתוח מקיים  Sustainable  Goals Development  בתחומים כמו מיגור העוני, בריאות, מערכות אקולוגיות, מגדר, אי שוויון ועוד. מטרה 13 עוסקת בשינוי אקלים וקובעת שיש לנקוט פעולות דחופות למאבק בשינוי האקלים ובהשלכותיו.

מטרות גלובליות להפחתת הסיכון מאסונות: (Sendai Framework for Disaster Risk Reduction 2015-2030) הסכם התנדבותי שנתמך על ידי העצרת הכללית של האו"ם שמטרתו לצמצם משמעותית את הסיכון מאסונות ואת איבוד חיי אדם, פרנסה, פגיעה בבריאות ופגיעה בנכסים כלכליים, פיזיים, חברתיים, תרבותיים וסביבתיים של אנשים, עסקים, קהילות ומדינות.

מסגרת להיערכות אזורית לשינויי אקלים בים התיכון ואזורי החוף: המדינות החברות באמנת ברצלונה לשמירה על סביבת ים התיכון ואזור החוף אימצו את אסטרטגיית פיתוח בר קיימא. היעד הרביעי של האסטרטגיה נותן עדיפות לנושא שינוי האקלים בים התיכון.