דו"ח האקלים שפורסם בשבוע שעבר מטעם הגוף החשוב בעולם, האו"ם - עם הסכמה מדעית רחבה מאחוריו קובע כי אסון אקולוגי הוא כבר לא שאלה של האם, אלא רק שאלה של מתי.

על פי הדוח, איחרנו את המועד למניעת נזק אקולוגי כבד, וכל מה שאנחנו יכולים לעשות עכשיו הוא להקדיש את כל המשאבים לצמצום הנזק. אחרת, כבר בעשורים הקרובים נראה את כל ערי החוף בעולם — כן, כולל אשדוד, תל אביב, הרצליה, אשקלון עכו, נתניה ונהריה (חיפה תנצל בזכות הגובה שלה) — שוקעות תחת המים.

כשהים יעלה ב-50-40 סנטימטר

בעקבות הפשרת הקרחונים באנטרקטיקה, הקרח היבשתי בגרינלנד והקרחונים בפסגות ההרים מסביב לעולם, וכן בשל התרחבות מי הים כתוצאה התחזית האופטימית ביותר אומרת כי צפויה עלייה של לפחות 50-40 סנטימטר עד סוף המאה. אבל יש תחזיות יותר מבהילות שמדברות על עלייה של מטרים שלמים תוך עשור ולתחזיות האלו אנחנו לא נכנס כאן, כי הן ממש מבהילות.

התחזית האופטימית ביותר אומרת כי צפויה עלייה של לפחות 50-40 סנטימטר עד סוף המאה. אבל יש תחזיות יותר מבהילות שמדברות על עלייה של מטרים שלמים תוך עשור ולתחזיות האלו אנחנו לא נכנס כאן, כי הן ממש מבהילות.

כשמדובר בעליית מפלס המים בכחצי מטר - אם וכשזה יקרה, מזהירים מדענים, שטח היבשה שיימצא בסכנת הצפה יגדל בכשליש. בשנת 2050,  בני אדם החיים כיום לאורך החופים יתמודדו עם סכנת הצפות.

את ההשפעות של עליית מפלס פני הים אפשר לראות כבר היום במדינות איים שונות ברחבי העולם, כמו מיקרונזיה שבאוקיינוס השקט, שבה שטחם של כמה מהאיים כבר הצטמצם משמעותית וחלק מהם אף החלו להיעלם לחלוטין מהמפה.

עליית פני הים גרמה לרבים לאבד את בתיהם בבנגלדש, והחלה לפגוע גם בחלקים מקו החוף של ארה"ב: העיר מיאמי שבפלורידה, למשל, נאבקת בהצפות שנגרמות בעקבות עליית פני הים. התופעה לא תפסח גם על ישראל, ומפלס הים התיכון בחופי הארץ צפוי לעלות גם הוא.

ד"ר אלעזר במברגר, הבעלים והמהנדס הראשי של חברת הידרומודול שמתמחה בפתרונות ניקוז והידרולוגיה מזהיר:

"אנחנו בישראל לא ערוכים לשטפונות כמו אלה שהיו באירופה, ואנחנו הולכים בעיניים פקוחות לתוך הקיר. במקרה של שיטפון נראה בעיות בכל ערי החוף בישראל כולל בנחל לכיש באשדוד.

ערי החוף מאוד רגישות להצפות. אנחנו יושבים על רצועת חוף שהולכת ומצטופפת והמוצא של הנחלים לים הולך ונסגר. התוואי הטבעי של הנחלים לא מספיק כי הם כלואים בתוך בינוי, וחלקם סתומים בגלל חול שנסחף מהים. בסוף יהיה אירוע קיצון שלא התכוננו אליו".

ערי החוף מאוד רגישות להצפות. אנחנו יושבים על רצועת חוף שהולכת ומצטופפת והמוצא של הנחלים לים הולך ונסגר. התוואי הטבעי של הנחלים לא מספיק כי הם כלואים בתוך בינוי, וחלקם סתומים בגלל חול שנסחף מהים. בסוף יהיה אירוע קיצון שלא התכוננו אליו".

סכנת ההצפות:

עורכי המחקר, שהתפרסם בכתב העת Scientific Reports, טוענים  כי רק כשליש מהסיכון להצפות עתידיות של אזורי החוף נובע מעליית מפלס הים.

שני השלישים האחרים נובעים מעלייה משוערת בגלי גאות קיצוניים בגובהם, מסופות עזות ומגלים גבוהים שנשברים אל החוף. שיטפונות נדירים, שבמהלך ההיסטוריה אירעו אחת למאה שנה בממוצע, צפויים עד סוף המאה להתרחש באזורי חוף רבים אחת לעשור, ואף יותר.

מדענים אומרים כי מדינות העולם יכולות לצמצם במידה ניכרת את סכנת השיטפונות אם יפחיתו במהירות את פליטות גזי החממה, בעיקר משום שהדבר יכול להקטין את סכנת הקריסה של קרחונים באנטארקטיקה — שאם תתרחש, תעלה את מפלס האוקיינוס לגובה רב עוד יותר מהתחזיות.

 העולם התחמם כל כך, עד שאין כל ספק שמפלס מי הים יעלה במידה ניכרת עד שנת 2050, בלי כל תלות במידת פליטות גזי החממה, זה אומר שאנחנו צריכים להתחיל להתכונן כבר עכשיו.

מה עושים?

כל עיתונאי איכות הסביבה יצאו מגדרם בשבוע האחרון כדי להלקות את ישראל על כך שהיא ישנה בעמידה בנוגע ליעדי האקלים שלה, ועי על המדינה להיערך לתחזית הזאת בדחיפות.

בוועידת פריז ב–2015, התחייבה ישראל לרדת מ–9.6 טונות פליטות פחמן לנפש לשנה ב–2015, ל–7.7 טונות לנפש ב–2030.

השנה בישראל קבעו יעד חדש, של הפחתה של 27% בפליטות הפחמן אך לאור עוצמת המשבר, זה נראה לא מספיק וספק אם נוכל לעמוד בו.

כדי להפחית את פליטות הפחמן, ישראל צריכה להעביר את ייצור החשמל לאנרגיות מתחדשות, לחשמל את כל התחבורה, להפחית פליטות בתעשייה, לעבור לבנייה ירוקה חוסכת אנרגיה, ולטפל בפסולת שלה.

היעד של המדינה צריך להיות - כמה שיותר מהכלכלה והתעשיה של ישראל תהיה מבוססת חשמל ושייצור החשמל יהיה עד כמה שאפשר לא מזהם.

ישראל צריכה להקטין את כמות הרכבים בכבישים באמצעות תחבורה ציבורית ירוקה - להוסיף תמריצים למעבר לרכב חשמלי, (הטבות מס, הטלת חובה על יבואני הרכב לייבא רק מכוניות חשמליות ועוד).

גם בתחום הפסולת אנחנו בבעיה - ישראל היא ככל הנראה המדינה המפגרת ביותר בקרב המדינות המפותחות: אנחנו עדיין מטמינים 80% מהפסולת וממחזרים רק 20%, כשלמעשה זה צריך להיות ההפך

המשרד להגנת הסביבה מביע פסימיות לגבי היכולת של המדינה לעמוד ביעדים אלו עד 2030.

במשרד לאיכות הסביבה בישראל מזהירים כבר שנים כי - שינויי האקלים עלולים לפגוע באופן קשה בלמעלה מחמישה מיליון ישראלים באמצעות עליית מפלס פני הים והצפות נחלים בלבד.

ולנו התושבים נותר לקוות שיש מי שידעו מה לעשות ושהאקלים ישנה כיוון