"אין לי מושג קטן אפילו מי מנסה לחסל אותי. הראש שלי רק באשתי שנרצחה ובילדים שצריך לטפל בהם"
26.03.24 / 15:07
זו אחת התשובות הבודדות והעקביות שמוסר שאול פרץ, לחוקרי היחידה המרכזית (ימ"ר) של מרחב לכיש במשטרה בתשאול שנערך לו אחרי שנפצע באורח קל עד בינוני בניסיון לחסל אותו בדירה שבה שהה במעצר בית ברחוב ג'ו עמר באשדוד. באותו אירוע נקבע מותה של רעייתו אלמוג, שלא שרדה את פצעי הירי של המתנקש לבוש מדי מארינס ושעטה רעלה על פניו.
רצח האישה חצה את כל הקווים האדומים ושבר את כל הקודים גם של עולם הפשע.
אור ליברטי, ששימש בעבר כחייל בארגון פשע, מתריע שהעבריינים איבדו כל רסן במלחמת החיסולים: "בעבר לא היו דיבורים אפילו של חיסול או פגיעה בנשים. אם הייתה אישה באזור היו מבטלים את המבצע. מה שקרה באשדוד הותיר אותי בהלם". לדבריו, "העבריינים לא סופרים אף אחד, ולא מפחדים מהמשטרה"
בבית העלמין בראשון לציון נערכה אמש (שני) הלווייתה של אלמוג פרץ ז"ל, אשתו של העבריין שאול פרץ שנרצחה בדירה באשדוד ביום ראשון האחרון. בהלוויה, שנערכה לאחר שגופתה עברה נתיחה במכון לרפואה משפטית באבו כביר, נכחו בלשי היחידה המרכזית במשטרת מרחב לכיש ושוטרים סמויים – מחשש שעבריינים ינסו לפגוע בשאול או בנוכחים במקום.
לדברי קצין במשטרה: "היה חשש שעבריינים יריבים יתערבבו בהלוויה, וינסו 'להשלים את העבודה' ולרצוח את פרץ. גם כשהוא היה מאושפז בבית החולים אסותא לאחר הירי תגברנו שם את האבטחה, לא לקחנו שום סיכון. כבר היו דברים מעולם". כך ב-31 ליולי 2005 נרצח העבריין פנחס בוחבוט בבית החולים שיבא על ידי עבריינים שהתחזו לשוטרים.
פרץ עצמו לא הפסיק לבכות בבית החולים ובחקירותיו הקפיד לספר שאין לו כל מושג מי היה יכול לרצות לחסל אותו וחיסל את רעייתו,למרות שהוא כבר הוזהר עם שחרורו למעצר בית כי הוא מהווה יעד לחיסול.
אור ליברטי, ששימש בעבר כחייל בארגון פשע ונמצא ברמה 6 בדרגת איום שזו הרמה הכי גבוהה, אומר:
"גם בעולם הפשע היו קווים אדומים, אבל הם נחצו מזמן. בעבר לא היו דיבורים אפילו של חיסול או פגיעה בנשים. אם הייתה אישה באזור היו מבטלים את המבצע. החיסולים בזמן האחרון עברו כל קו שאפשר לחצות. עבריין שפותח באש ליד אישה עם הילדים - לא היה קיים דבר כזה, לא בזמנים שלי לפחות. זה ממש מזעזע מה שקורה. אני גם בהלם".
ליברטי מוסיף: "המשטרה, לפי דעתי, מפקירה את כל האנשים שעוזרים להם כמו למשל עדי המדינה. בלעדיהם הם לא יכולים לפעול. לאף אחד מהעבריינים לא אכפת, הם לא סופרים גם את השוטרים. אצלנו למשל בעיר באר שבע אין משילות, אין מישהו שישמור, השוטרים פוחדים בעצמם. אם תגיד שם של עבריין או שם של שוטר יפחדו יותר מהעבריין פה. העבריינים לא סופרים אף אחד. גם לי בעבר נזרקו שלושה רימונים מתחת לבניין. זה היה ניסיון להזהיר אותי. היה גם ניסיון לחסל אותי, וירו על הרכב של אבא שלי. אני תמיד חי בדריכות במיוחד היום שיש לי משפחה וילדים. אני חי בדריכות מחשש שאני אפגע והילדים יישארו ללא אב".
ליברטי מספר ש" הפחד הופך למשהו אחר. אתה כבר חי איתו, זה כבר רגיל ביום-יום: אתה קם, נוקט אמצעי זהירות, הכל מצולם, הכל מתועד בכניסה עם מצלמות. אם יעלה בן אדם מלמטה אני רואה אותו אם אני בא מבחוץ אני רואה אותו, זה תמיד שכפ"צים לשים עליך. להסתובב במקרים מסוימים עם שומרי ראש אם אתה צריך ללכת למקומות ולאירועים"
שאול פרץ נחשב לעבריין מוכר, כמי שמעסיק בשנים האחרונות את הימ"ר של מחוז תל אביב נוכח סכסוך מתמשך שלו עם דניאל זרוג, נאשם במעורבות ברצח של יוסף שריקי ב-2018 בירי שבוצע לעברו, לאחר שזה לא נענה לקריאתו לנתק קשר עם זרוג.
שריקי היה חבר של השניים, אבל דחה את הבקשה של פרץ ושילם על כך בחייו, כך עולה מכתב אישום שהוגש בשעתו.
לפני מספר שבועות שוחרר פרץ למעצר בית בתנאים מחמירים לרבות איזוק אלקטרוני ושתי משגיחות, בהן רעייתו ואחייניתנו החיילת שבאירוע הטראגי, הייתה זו שהגיבה בנחישות, שלפה את הנשק הצבאי שלה ופתחה בירי לעבר החשוד שנמלט מהזירה לא לפני שהפקיר את הנשק שבאמצעותו ביצע את הירי וחיסל את אלמוג בניסיון לפגוע לחסל את בעלה.