כתבה: יוליה פריליק-ניב. 

קרנבל העיצוב Salone del Mobile במילאנו, שנפתח בחודש אפריל השנה, משך אליו גם השנה, כמו בשנים קודמות, את כל החברות הגדולות וגם את המעצבים הצעירים, וכולם היו שם, כולל מגזין סטייל כמובן.

היריד נחלק לחלק הממוסד, הרשמי והמהודק שנערך ב-Fiera שבשולי העיר, ואיגד את המציגים והמוצגים בביתנים בגדלים שונים, ואילו החלק השני - היצרי, הפראי והבועט יותר, פוזר בכמה שכונות ומוקדים ברחבי העיר מילאנו, כשהוא מכונה FuoriSalone (מחוץ לסלונה).

אומנם, רוב החברות הגדולות והנחשבות נמצאות גם פה וגם שם, אך כדאי מאוד לא לוותר על ביקור ב-Fiera - התצוגה המאורגנת המעניקה תשתית טובה, בבחינת Know the rules so you can    play with them. כמובן, שהחברות המרכזיות, דוגמת Kartell, Moroso Capellini, Edra, Vitra, Magis, Diesel, Seletti, Gufram ואחרות הפגינו תצוגת תכלית גדולה וגרנדיוזית בכל המוקדים שבהם נכחו.

ניחוח איטלקי דרמטי

אז מה היה בתערוכה השנה? הנושא המרכזי היה מטבחים וחדרי רחצה, אבל התערוכה כללה הכל מהכל, כי אין טרנד אחד, ועולם העיצוב עובד בכמה מישורים ורבדים, וגם במחזוריות.

עד כמה שהעיצוב האיטלקי פועל ברבדים שונים ובמחזוריות, אפשר היה לראות בתערוכה הנפלאה Stories.Italian Design, שתוצג עד 19 בינואר 2019 ב-Triennale Design Museum. הסיפורים של העיצוב האיטלקי מועברים באמצעות מבחר רחב של חפצים אייקוניים שעוצבו במאה ה-20, והם מספקים ניתוח של סצנת העיצוב העכשווית. אגב, זה המקום לציין כי למרות שדווקא העיצוב הסקנדינבי והנורדי שולט במחוזותינו כעת, בתערוכה הוא דווקא זכה לביטוי מינורי. במילים אחרות - החברות האיטלקיות (ולא רק הן) דווקא מפגינות עיצובים צבעוניים, רהבתניים, גדולים מהחיים, עם לא מעט הומור ואמירה. את המונוכרומטיות החומרית והצבעונית המאופקת הם משאירים לעמיתיהם בצפון אירופה.

בתחום המטבחים וחדרי הרחצה הקו השולט הוא מודרני, נקי וחף מרומנטיקה כפרית. נעשה בו שימוש בחומרים טבעיים, בדגש על אבן, עץ ומתכת, בעוד שדווקא ברהיטים ובחפצים יש חיפוש מתמיד אחר חומרים חדשים. כך למשל, ענקית הפלסטיק Kartell הציגה כיסאות עשויים מעיבוד של פלסטיק ועץ, שממנו נוצר חומר חדש. כפועל יוצא מהכמיהה לחומרים טבעיים במטבחים, הצבעוניות היא רגועה וכהה.

אם אצלנו בארץ עדיין מככבים מטבחים לבנים, ב-Salone ראינו הרבה דרמה במטבח בדמות אפור, שחור, עץ כהה, ירוק כהה, פסטלים מעושנים וכדומה. יוצאי דופן היו המקררים, קולטי האדים והתנורים הצבעוניים של Smeg בשיתוף Dolce & Gabbana.

לצד המגמה של מינימליזם והסתרה של מכשירי החשמל מאחורי דלתות וארונות, יש היום דווקא התעוררות בתחום המדפים הפתוחים. ה-display חוזר במדפים ובארונות גלויים, ויטרינות מחופות זכוכית שקופה (ובהתאמה הספריות הגדולות בסלון) וכדומה, שם מוצגים כלים יפים ואלמנטים קישוטיים. וכן, האיים עדיין שולטים לגמרי כמעט בכל מטבח.

כן, המגמה הבוטנית של שילוב צמחייה רעננה בתוך הבתים ממשיכה ללוות את התערוכה גם השנה. כמעט בכל תצוגה, בעיר או ב-Fiera, שולבה צמחייה ובשפע. החלק FTK - Technology For the Kitchen כולל את החידושים הטכנולוגיים הכי עדכניים בתחום המטבחים, מקולטי אדים שהם גופי תאורה מעוצבים, דרך משטחים שהם הכיריים בעצם, תנורים שיודעים מתי להפסיק לאפות, כאלו שאופים בו זמנית ובנפרד שני מאכלים שונים, ועד גדג'טים סופר חכמים.

בחדרי הרחצה הוצגו לא מעט חיבורים מעניינים של חומרים שבעבר לא דמיינו להכניס לחדרי רחצה, כמו טפטים לקירות (עמידים ללחות כמובן), שלל מתכות, עץ, גופי תאורה ואף טקסטיל בדמות שטיחים או אמבטיה עטופה בבד אריג. חדר רחצה כסביבת מגורים שלמה הוצג בביתן של antoniolupi, לצד אמבטיות וכיורים מפוסלים, מקלחונים וברזים עכשוויים, וגם סדרת מראות המשלבות קולאז'ים בסגנון צילומים בשחור-לבן, כמו גם שימוש ניכר בשיש טבעי מוחלק ובעץ טבעי, יחד עם קרילסטל-פלנק ועיצובים על טוהרת השרף השקוף. גם קונספט של Tec-design וספא ביתי הוצג בביתן של Dornbracht, שמטרתו לייצר חוויה רב חושית, מתוך התייחסות לצרכים האישיים של כל משתמש. אפשרויות הרחצה מותאמות להרגלי החיים, תחת מושג ה-wellness, בעולם תובעני ולחוץ.

העתיד נמצא בפרטים הקטנים

לצד המטבחים הבומבסטיים שהוצגו בתערוכה - חלומו של כל בשלן - הייתה התייחסות לא מעטה לחיים אורבניים, פונקציונליים, כאלו הלוקחים בחשבון שרובנו חיים בדירות זעירות בערים צפופות, ולא באחוזות רחבות ידיים.

חברת Mini Living של תאגיד הרכב BMW (זרוע הנדל"ן הצעירה של מותג העל) הציגה יחידות דיור קומפקטיות, שיוקמו בעוד פחות משנה בלב שנגחאי. תחת הסיסמה Build by all הם מציעים לצעירים דירות, אם אפשר לקרוא לזה כך, בנות 30-15 מ"ר כשהמטבח, חללי הסעודה והאירוח, המרפסות, חדרי הרחצה ופונקציות נוספות הן משותפות לכלל הדיירים. שישה בניינים ובהם 60 דירות כבר בעבודה, וכל דייר יוכל לבחור את צבע הדירה שלו מתוך מבחר של כמה צבעי פסטל רגועים, כשהרוב מוקדש לאחסון פונקציונאלי, והלינה היא במיטת גלריה. על האסתטיקה הנהדרת אין ויכוח, אולם עולות שאלות של פרטיות, התחשבות באחר, וגם יש בצעד משום ירייה ברגל של החברות המסחריות, שרק מעוניינות שנקנה עוד ועוד פריטים. 

תחום הרהיטים המתקפלים, אלו המקדשים כל מטר רבוע בדירה לניצול מקסימאלי, כיכב גם הוא בתערוכה, כשאחת ההברקות היא Kitchen Box של Clei שכשמו כן הוא: מטבח שלם המתקפל לקופסה קטנה וכלל אפילו את כל מכשירי החשמל, כשהיחידה סגורה נראה שאין מטבח כלל בדירה.

חברות נוספות הציגו את האפשרות של צורת חיים פונקציונלית ועם זאת מעוצבת. כך למשל, חברת המטבחים היפנית Sanwa, שאף זכתה בפרס על תרומה יוצאת מהכלל לעולם הריהוט והעיצוב במהדורה ה-57 של ה-Salone. החברה הציגה מטבח מינימליסטי, בעל מאפיינים עדינים ונקיים השאובים מהתרבות היפנית, ועם זאת נוח ופונקציונלי. המטבח המצומצם בלט במיוחד לאור העובדה שסביבו הוצבו מטבחים גדולים, בומבסטיים, שרובנו יכולים רק לחלום על מקום עבורם בבית ממוצע.

חברת Celer Furniture הצעירה הציגה במתחם המעצבים הצעירים מטבח מודולארי להרכבה עצמית בשם CucinaLeggera, העשוי עץ טבעי עם חיבורים יציבים וקלים לתפעול - פתרון מעולה לצעירים ברחבי העולם. המעצב אף זכה בפרס במסגרת SaloneSatellite - מתחם המעצבים הצעירים, שהוקדש השנה לאפריקה ולאמריקה הלטינית, אך כלל מעצבים מכל העולם.

המיצג של Vitra חשף 200 פריטים אייקוניים, בין אם אלה עוצבו בשנות ה-50 ובין אם כאלו שנותרו במגירה או פרויקטים עתידיים ברמת אבטיפוס. Robert Stadler, האוצר של התערוכה Typecasting, שהתקיימה בתוך אצטדיון ספורט ברובע הבררה, מאמין שאפשר לקטלג אדם לפי סגנון הריהוט שהוא מעדיף.

פרויקט קטן נוסף הוצג במתחם העיצוב המרהיב Rossana Orlandi בעיר. חללים-חללים הוקדשו לשלל מעצבים מבטיחים (ומקיימים), ואחד מהם היה של חברת גוגל, שהציגה את תערוכת Softwear, בשיתוף כוהנת הטרנדים לי אדלקורט, בדגש על איך הטכנולוגיה יכולה וצריכה להשתלב בחיינו בצניעות ובמידה, מבלי לאיים או להשתלט. 

ב-Via Tortona 31 הציגה החברה הגרמנית Containerwerk דירה קטנה ומעוצבת לעילא בתוך מכולות, תחת הסיסמה future is living in a cube. בדירה יש הכל, עד רמת מכשירי החשמל והאביזרים. ביטוי נוסף לחללים זעירים הן המחיצות הרבות שהוצגו בתערוכה עצמה, בעיקר במתחם המעצבים הצעירים SaloneSatellite, וגם במיצגים ברחבי העיר. כמעט בכל פינה נראו פרגודים ומחיצות משלל חומרים (זכוכית, ברזל, בטון, אריג, קש, פלסטיק ועוד) מתוך תפיסה שהבתים מולטי-פונקציונליים ושנשהה בעתיד יותר בבתים (עבודה מרחוק) ונרצה לבדל את הסביבות השונות.

מחיצות ייחודיות בקו מודרני נראו בבית האצולה Palazzo Clerici מהמאה ה-17, שבו הוצגו הרהיטים המודרניים של המותג הדני HAY, בשיתוף חברת Sonos וענקית חללי העבודה השיתופיים WeWork. הניגוד שבין הפאר העתיק של המבנה, שהיה אחד המפוארים במילאנו בשעתו, לבין הרהיטים והחפצים המודרניים יצרו תצוגה מרשימה במיוחד, כשאת החלל הגדול מחלקות מחיצות זכוכית מפוספסת, שנועדו להעניק אינטימיות גם בחלל כה רחב. דוגמה נוספת הוצגה ב-Palazzo Francesco Turati, אף הוא בית מידות מילאנזי קלאסי, שאומץ בחום בידי Dutch pavilion (המעצב הישראלי צור רשף), בו מוצגים פריטים מודרניים המתבססים על התרבות המסורתית של הולנד, בעיקר בתקופת תור הזהב. לצד כלי חרסינה בסגנון דלפט של ROYAL DELFT, שטיחים מסורתיים שפעם חיפו שולחנות אוכל וכיום מעובדים בתוך שולחן אוכל עם חיפוי עמיד שעיצב Ruben van Megen ועוד, נראו מחיצות פונקציונליות בסגנון מודרני בתוך החלל העתיק של Studio Edward van Vliet, שבעזרתן הקימו מעין מלון מפואר המשלב חדש וישן, והן שימשו לחלוקת החלל לאזורים של פרטי-משותף.

הצעות הגשה ושיתופי פעולה

נדמה שהתצוגות המרשימות ביותר הן אלו המספקות הצעת הגשה: חללים אמיתיים שנראים כמו דירת החלומות האולטימטיבית, אך לא כזו המנקרת עיניים או עמוסה בבלינג-בלינג קיטשי. למשל ה-Superloft של קפליני במתחם העיצוב SuperStudio, מספק הצעת הגשה לבית שכולו מרוהט בפריטים המדהימים של בית העיצוב קפליני, פרי יצירתם של מעצבים בינלאומיים רבים שעיצבו עבור המותג. דירה נוספת שהיוותה מוקד להתרחשות היא דירה בעיצוב חברת Boffi בשיתוף DePadova, באזור Brera הטרנדי. הקירות המחוספסים והישנים היוו תפאורה מדויקת לרהיטים המודרניים והכהים שהוצבו ביניהם.

לצד כל אלו, אירועי שבוע העיצוב במילאנו הם חגיגה של שיתופי פעולה גשטלטיים. נדמה שהגדילו לעשות סטודיו Marcel Wanders וחברת העיצוב שלו - moooi (הפועלים בנפרד), שהציגו שורה ארוכה של פרויקטים עצמאיים ומשותפים, בהם שיתופי פעולה עם אלסי, לואי ויטון, נטוצ'י ועוד. ובהתאמה, חבר כל מעצב על למותג על, כדי להנפיק קולקציה או פריט - מסיגריה אלקטרונית שעיצב קארים ראשיד לאייקוס ועד שידות בחיפוי פירות עסיסיים של פאולה נבונה ל-De Rosso.

חברת moooi הציגה במתחם הטורטונה בתערוכה ולקחה את המבקרים למסע מסביב לעולם, תוך ניגוב האבק מארכיוני המוזיאונים, במטרה לחשוף אוצרות יקרים ביותר, שלא יסולאו בפז: ציורים של בעלי חיים שנכחדו. בהשראת הציורים של החיות הנכחדות, יצרו מעצבי החברה קולקציה חדשה של בדים, עורות, טפטים ושטיחים, במטרה להחיות מחדש את בעלי החיים שנכחדו. המראה האקזוטי והמהות עוברים כחוט השני דרך כל חלל התצוגה, ממקסמים את השפה העיצובית החדשה של Moooi, אשר אינה מתמקדת בריהוט בלבד, אלא הופכת לטוטאל לוק מושלם.

בנוסף, אם בשנה שעברה עסקו ביתר שאת בסוגיה הבוערת של הפליטים, הרי שהשנה לא היה אזכור לכך. לא שבעיית הפליטים נפתרה, היא כנראה כבר לא באופנה. הנושאים האקטואליים שעסקו בהם היו בעיקר סביבתיים - מיחזור חומרים (פלסטיק בעיקר) וקיימות. פרויקט הדגל של ה-Salone הוקם בפיאצה דל דומו, בטבורה של העיר, תחת השם Living Nature. חממת ענק חולקה לארבעה אזורי אקלים שונים, המייצגים את עונות השנה. המטרה היתה להראות שיש הרמוניה בין מרחבים עירוניים מובהקים, כמו מרכז העיר, לבין טבע ומזג אוויר, תוך הצעת פתרונות ברי קיימא להשגת איזון של המערכת האקולוגית, שהחיים המודרניים הרחיקו מאיתנו.