האם יש קשר בין עבודה בגובה לבין אירוע מוחי ?
04.02.20 / 13:42
עובד שהתבקש לבצע עבודה מסוכנת ו"מלחיצה" בגובה של כ-30 מטר, לפתע התמוטט ולקה באירוע מוחי.
העובד טען כי האירוע המוחי נגרם לו כתוצאה מהלחץ הנפשי של העבודה שנדרש לבצע. ביטוח לאומי סירב להכיר במקרה כתאונת עבודה והעובד נאלץ לפנות לבית הדין לעבודה.
התובע כאמור, הגיש תביעה לבית הדין לעבודה להכיר באירוע מוחי בו לקה התובע כתאונת עבודה.
בכתב התביעה שעניינו תאונת עבודה אירוע מוחי, התובע טען כי עבד כפועל בתחנת כח כנהג מלגזה, אחראי על עובדי המשק וגם איש אחזקה.
ביום התאונה נדרש התובע לעלות לגג של אולם הטורבינה של תחנת הכח, על מנת לחסום פתחים עם רשת בגג במטרה למנוע כניסת יונים לתוך האולם דרך הפתחים הללו. לאחר חיתוך הרשת הועלה התובע בעזרת מנוף לגובה 25-30 מטר בתוך "סל", ביחד עם עובד נוסף וכן עם הציוד להתקנת הרשת לגג אולם הטורבינה, על מנת להתקין את הרשת ולהצמידה לגג.
למרות פחדו בגלל היותו בגובה רב והעמידה על הגג מפלסטיק שהכניס את התובע ללחץ נפשי רב, הוא החל לבצע את עבודתו ולהדק את הרשת בחלקה התחתון לגג, כשבנוסף גם נאלץ למשוך כבל מברזל באורך של 6-7 מטר כדי ליישרו, על מנת שניתן יהיה להניח עליו את הרשת ולהדקו.
התובע עלה על הסולם כשהוא אחוז פחד ולחוץ מאוד נפשית מהעבודה שעליו לבצע, כשהמטרה היתה להצמיד את החלק העליון של הרשת לגג.
תוך כדי ביצוע העבודה של הצמדת הרשת בחלקה העליון לגג, חש התובע הרגשת נימול בשפתיים ורעידות וזיעה קרה ואחרי שניות אחדות לא יכול היה להזיז את יד שמאל ואיבד גם את התחושה ברגל שמאלוהתובע נפל מהסולם על הגג. העובד שעבד יחד עם התובע גרר אותו והוא הורד מהגג והועבר מיד לבית החולים. בבית החולים כרמל אובחן כי התובע לקה באירוע מוחי.
התובע טוען כי לקה באירוע מוחי כתוצאה מהעבודה החריגה והקשה פיזית שנאלץ לבצע בגובה רב, כשהוא אינו רגיל לעבוד בגובה אלא רק על הקרקע, כשהעבודה בגובה ועל גג הפלסטיק גרמה לו לפחד גדול וללחץ נפשי רב.
ביטוח לאומי כאמור, דחה את התביעה להכרה כתאונת עבודה וטען כי בניגוד למקרה "קלאסי" של תאונת עבודה נפילה מסולם, מדובר בתהליך תחלואתי רגיל וללא קשר סיבתי בין עבודת התובע. נטען כי התובע נהג לעשן 10 סיגריות ליום.
מאחר ולא היה מדובר בתאונה רגילה של תאונת עבודה נפילה מגובה, בית הדין לעבודה מינה מומחה רפואי מטעמו אשר קבע כי הסיכון להופעת אוטם מוחי עולה פי 14 בשעתיים הראשונות לאחר מאורע טעון רגש שלילי או זעם במידה חריגה. לכן במקרה של התובע המקרה המתואר מתאים הן מבחינת אופיו, הן מבחינה התזמון למתואר במאמר משנת 2004 ומצדיק טענת קשר סיבתי בין האוטם המוחי למתח הנפשי המתואר.
עוד פסק המומחה כי בפנינו מקרה של אדם צעיר ובריא (פרט לעישון), שפיתח אוטם מוחי עם הפרעה מוטורית ותחושתית בגפיים השמאליות תוך כדי עבודה מאומצת באופן חריג לתפקידו ותוך כדי מצב של חרדה משמעותית בשל הימצאותו בגובה רב על סולם לא יציב. בהמשך הבירור הרפואי נמצא שהוא לוקה במום לבבי מולד (PFO) שהוא סיבה ידועה להיווצרות אוטמים מוחיים. לכן השאלה המרכזית בתיק הינה מידת ההשפעה של תנאי העבודה באותו יום (עבודה מאומצת, חרדה) לעומת השפעת המום הלבבי על גרימת האוטם המוחי
מחוות הדעת עלה בבירור, כי קיים קשר סיבתי ברור בין תנאי עבודתו של התובע ביום המקרה, שהיו חריגים באופיים, לבין התרחשות האירוע המוחי, הן בשל גרימת מתח נפשי יוצא דופן, והן בשל העליה בזרימת דם דרך המום הלבבי בשל העבודה המאומצת. לדבריה, הטריגר להופעת האוטם המוחי ביום הספציפי היו האירועים בעבודה באותו היום, אם כי היא לא יכולה לשלול שהתובע היה עלול לפתח אוטם מוחי בזמן אחר כלשהו בשל הסיכון המוגבר הנגזר מהמום הלבבי.
בית הדין לעבודה קיבל את התביעה ופסק כי בנסיבות אלה, לאור העובדה כי התובע ביצע עבודה חריגה שגרמה לו ללחץ נפשי חריג ולפחד רב בזמן ביצוע העבודה בגובה 30 מטר בתוך "סל" ואחר כך כשעמד על הגג והתקין את הרשת והצמידה לגג. מבחינה רפואית קיים קשר סיבתי ברור בין האירוע בעבודה לבין הופעת האוטם המוחי של התובע ועל כן קיים גם קשר סיבתי משפטי כנדרש.
עקבו בפייסבוק
עקבו באינסטגרם
