כבר חודש עבר מאז שהחלה אחת המלחמות הקשות שידענו. התחושות הן לא פשוטות לכולנו. עלינו להתמודד עם רגשות של כאב, כעס, חרדה, עצב, ולהצליח לנווט ולתפקד באופן נורמלי, עד כמה שאפשר, כשהאבל הלאומי נוגע בכל אחד ואחת מאיתנו, כשהקרובים לנו נשלחו לשדה הקרב, וכשתחושת חוסר הבטחון היא חלק מהנוף היומיומי שלנו ונמצאת חזק באוויר.

עוד לפני הלחימה, אחת מהסוגיות המשמעותיות בהן עסקתי כמנחת סדנאות להורים הייתה: איך לפתח חוסן בילדים שלנו? במהלך השנים, אף ערכתי מחקר בקרב טייסים ובני משפחתם וניסיתי לברר איתם איך בונים אצל הילדים שלנו אופי ויכולות שיאפשרו להם להתגבר על המכשולים והתחנות המאתגרות שבדרך?

לצערנו, הדילמה הזאת, הפכה בימים האחרונים, לרלוונטית מאין כמוהה. כשקולות הלחימה מהדהדים בכל הארץ, ואי אפשר להרחיק או להסתיר מהילדים שלנו את המתרחש. במציאות שנוצרה, אנו חייבים לקחת את תפקיד המנטורים ולדעת לסייע להם להיות פתוחים עם הרגשות, לנתח איתם את המצב ולהבין יחד מהם הכלים שיכולים לסייע להם לעבור את התקופה הזאת בשלום. יותר מזה, המטרה שלנו היא שאותם כלים ילוו אותם לאורך שנים.

לצורך כך, גיבשתי מספר עקרונות שיכולים לסייע לכם לפתח חוסן אצל הילדים במלחמה וגם בתקופה הלא פשוטה,

1. מחברים לרגש: חשוב מאוד לדבר על רגשות עם הילדים ולתת לגיטימציה לכל קשת הרגשות והתחושות שלהם. בהתחלה תנו להם להביע בעצמם את מה שהם מרגישים. תשאלו אותם שאלות מנחות כלליות, כמו מה את/ה מרגיש עכשיו, איך אתם מרגישים את זה ביום יום, אך נסו לדובב אותם כמה שפחות. אם אתם רואים שיש להם קושי להביע את התחושות שלהם או שמדובר בילדים בגיל צעיר מאוד, נסו לפרוש עבורם את מנעד רגשות כמו כעס, עצב, אכזבה, ואף רגשות מורכבים יותר כמו קנאה, תסכול, חוסר אונים, אהבה, חיבה, והבינו מהם מה נכון עבורם ברגע זה. כדי לעזור להם להיפתח אפשר שגם אתם בתורכם, תביעו בצורה עדינה ואמפתית את מה שאתם מרגישים. נסו לחבר את זה לחוויה שאתם חווים יחד איתם ביום יום, כמו למשל הריצה לממ"ד.

2. דיבור פנימי חיובי: אחד הכלים החשובים ביכולת שלנו לצמוח, להתגבר על מכשולים ולנתח סיטואציות קשות ולצאת מהן מחוזקים. אם נעודד את הילדים מגיל צעיר לערוך דיון עם עצמם, על מנת להבין איך אפשר להתמודד עם המלחמה וסיטואציות מורכבות אחרות בעתיד, כמו כישלון במבחן, הפסד במשחק, ריב עם חבר ועוד, הם יוכלו לחזק את הביטחון, להפחית מתח וחרדה ולחזק את תחושת השליטה. בהתחלה מומלץ לתרגל יחד איתם כמה פעמים דיון כזה בקול, ולהסיק יחד איתם את המסקנות מהאירוע שקרה. למדו אותם לעודד את עצמם להגיד אני מסוגל/ת, אני יכול/ת, במקום להגיד, נמאס לי, אני אף פעם לא מצליח/ה. למדו אותם לזהות את המחשבות האלה, את הדיבור הפנימי השלילי ולהפוך אותו לחיובי, ולפתח אופטימיות.

3. מתחברים לכוחות ולאתגרים: מלמדים את הילדים לזהות את החוזקות שלהם דרך האתגרים שהם צלחו בעבר. מחזירים אותם לסיטואציה בה הם התמודד עם מכשול כלשהו ומדגישים את התכונות שסייעו להם בדרך. "זוכר כשהתחלת לרכוב על האופניים וכל הזמן נפלת, איך לא ויתרת עד שהצלחת זה כי יש לך יכולת התמדה כי אתה לא מוותר" הזכרון החיובי הזה יעודד אותם וימחיש להם שיש להם את הכוחות לעבור גם הקשיים שמלווים במלחמה הנוכחית.

4. מעודדים לעצמאות: לא עושים עבור הילדים פעולות שהם יכולים לבצע בעצמם. חוסר התלות של הילדים בנו, הוא כלי חשוב מאין כמוהו לפיתוח הביטחון העצמאי, היכולות המוטוריות ושלב חשוב בהתפתחות. כמובן, שבתקופה הזו, צריך להיות מאוד עדינים ולמצוא את האיזון הנכון. נסו לקרוא את התחושות של הילד ולהבין מתי זה סתם פינוק ומתי באמת התעורר אצלו קושי אמיתי לבצע פעולות מסוימות בגלל חרדה, פחד מתח ועוד. אבל עם זאת, חשוב לא לוותר להם על פעולות שאתם יודעים שהם יכולים לעשות בעצמם: להתלבש לבד, שירותים, אוכל, ניקיון ועוד. התסכול משפר אותם ומלמד אותם לצמוח מתוך קושי. הופכים את זה לשפה קבועה בבית. כל מכשול זה למידה. אי אפשר ללמוד בלי להיכשל, אי אפשר לצמוח בלי להיות למטה. 

5.  עושים חיבורים: חשוב ללמד את הילדים ליצור חברויות בכל מקום אליו הם הולכים. מחברים אותם לקהילה חוגים, התנדבויות, תנועות נוער כמה שיותר קשר עם הסביבה. החברויות מקטינות את תחושת הבדידות, מפתחות אצלם מיומנויות של תקשורת בין אישית ואת האישיות העצמאית של כל ילד.

חיזוק החוסן הנפשי הוא אחד הכלים המרכזיים להתמודדות עם המלחמה ומשברים

בסופו של דבר, כהורים קשה לנו תמיד להבין בדיוק מה מתחולל בראשם של הילדים שלנו, ואיך הם מנתחים עד הסוף את הסיטואציה שנוצרה. הראייה של כל אדם את המציאות, נובעת מאוסף של מחשבות ואמונות סובייקטיביות, שפיתחנו על עצמנו ועל העולם, מגיל קטן.

המטרה שלנו היא לכוון את הילדים שלנו, לדבר איתם ועם עצמם על רגשות, לפתח חשיבה חיוביות ואופטימית, להיות כמו שיותר עצמאים ופחות תלותיים בנו, ולבנות קשרי חברות עם הסביבה. כל אלה, יסייעו להפחית מתח, חרדה, לחץ וגם יחזקו את החוסן הנפשי והרגשי שלהם, שהוא כל כך קריטי בזמנים כאלה.

הכותבת היא מנחת הורים ופסיכוטרפיסטית, מומחית בטיפול בסיטואציות ומצבים מורכבים במשפחה.