והנה קשה הלשון שזרש וחכמיו של המן אומרים לו, אם מזרע היהודים מרדכי, וכי הם לא ידעו שמרדכי הוא יהודי ומזרע היהודים הוא, הלא הגיד להם אשר הוא יהודי ( ג'- ד') "וכל עבדי המלך כורעים ומשתחווים להמן ומרדכי לא יכרע ולא ישתחוה", ומה הספק אם מזרע היהודים מרדכי?

אלא אפשר לבאר ולומר, מובא במדרש רבה ( אסתר ט'-ב') שאמרה לו אשתו: אדם זה לא תוכל לו, אם לא תבוא אליו בחכמה, במה שלא ניסו אחד מבני אומתו, שאם תפילו בכבשן האש, כבר הוציאו חנניה מישאל ועזריה לכבשן האש ואם לגוב האריות, כבר עלה דניאל מתוכו ואם תאסרהו בבית האסורים, כבר יצא יוסף מתוכו ואם תדליק תחתיו כבשן של אש, כבר התחנן מנשה ונעתר לו הקב"ה ואם תביא אותו למדבר, כבר פרו ורבו אבותיו במדבר, בכמה ניסיונות התנסו, משה ניצל מחרב פרעה ודוד הרג את גולית באבן ויצחק נמלט מסכין העקדה וכולם עמדו וניצלו ואם עיניו תעוור, הרי שמשון הרג כמה בלי עיניים, עיוור. אלא, מיתה חדשה תעשה לו, שתצלוב ותתלה אותו על עץ, עד היום אף יהודי לא עבר את הדבר הזה וזה דבר חדש שלא התנסו בו אבותיו. "וייטב הדבר לפני המן ויעש העץ".

ולבאר הדברים אפשר לומר, שכל ישועה שעשה הקב"ה לצדיקים שלא כדרך הטבע, נצמח בכח הישועה הזו לבני ישראל, בשעה שיהיה בצרה, להיוושע מהצרה, הישועה והנס זה לא רק לרגע אחד, אלא נזרעה לדורי דורות לבני ישראל.
וזה מה שכתוב בפסוק: (ישעיה י"ב-ג'): "ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה". דישועת ישראל, היא בבחינת מעיין שהוא מוסיף והולך ונובע ממנו מחדש בכל שעה.

ועל דרך משל, למלך שהיה הולך בדרך והיה צמא למים והיו לפניו שתי אפשרויות, או לשלוח שילכו להביא לו מים מהעיר, או לצוות לעבדיו לחפור לו בור שיהיה מים, אמר המלך לעבדיו: תחפרו ותוציאו לי מים מהאדמה, שאלו את המלך: הרי זה יקח יותר זמן, חבל נלך לעיר להביא למלך מים. אמר להם המלך: אני צריך לדאוג לנתינים שלי שיעברו פה אחרי שיהיה להם מים לשתות.
וזה ושאבתם מים בששון ממעייני הישועה, האבות העולם חפרו בורות, אפילו שהיה להם קשה, שיהיה לדורות הבאים מים לשתות, כך האבות סללו ניסים שנעשו להם לדורות הבאים, שיהיה להם קל לעמוד ולהתמודד במשברים ובזמנים קשים שיעברו על עם ישראל.

ולכן יעצה זרש, כי הגזרות והצרות שעברו כבר עליהם וניצלו ממנם עם ישראל, כבר נפתח מעיין הישועה לעם ישראל, ודאי מרדכי ינצל בזכות אבותיו שסללו את הדרך לדורות הבאים. לכן, חשבה בדעתה איך למצוא גזרה שא‏ף אחד מעם ישראל בעבר לא עבר כזאת גזרה ובזה יהיה קשה למרדכי להנצל מאותה גזרה.
‏ועל פי זה אפשר לבאר ולומר, הגמרא במסכת יומא כ"ט אומרת: "למנצח על איילת השחר" ( תהילים כ"ב), אמר רב אסי למה נמשלה אסתר לשחר? לומר לך מה שחר סוף כל הלילות אף אסתר סוף כל הניסים.

וצריך להקשות, מדוע קוראים לאסתר סוף כל הניסים, הרי אנחנו אומרים כל יום בתפילה, "ועל נסיך ועל נפלאותיך שבכל יום עמנו", ואיך אפשר לומר שאסתר סוף כל הניסים?אלא, שהנס האחרון שנעשה עם מרדכי ואסתר, שניצלו מהעץ, סגר את כל הניסים שאבותינו התנסו בכל הניסים, בכל הדורות כולם וכל משבר שיבוא ליהודי יש לו כח לעורר את הנס שהאבות הקדושים עברו בו את אותו נס ולהנצל מכוח אותו גזרה שנגזר על האדם, והגזרה של העץ גבוה שהמן גזר זה היה סוף הניסים, וזה סוף כל הניסים שנעשו ומהיום, יהודי יכול להיוושע מכל משבר ומכל גזרה שגוזרים עליו.

והנה כאשר ראו אז אוהביו שמתחיל כעת מפלת המן, אמרו לו: כי לא רק כעת תהיה ישועה לישראל שמרדכי ינצל מגזרתך, אלא עוד יצמח מזה ישועה לכל הדורות לכלל בני ישראל ומישועה זו יהיה מקור ומעיין לישועות הבאים, כי אסתר סוף כל הניסים שכבר נגמרו ההכנות לכל מיני צרות שירצו שונאי ישראל להביא עליהם, כי הקב"ה זורע צדקות ומצמיח ישועות, שישועה הוא בבחינת בריאה המצמיח גם לעתיד, זה שאמרו אם מזרע היהודים מרדכי, מלשון זריעה, אם מרדכי הוא מאותם יהודים שעל ידם הקב"ה מזריע ישועה גם על העתיד אז אשר התחלת ליפול לפניו, אין זה רק ההתחלה של נפילה כנגדו, נפול תיפול לפניו, נפילה אחרי נפילה, מכאן ולהבא כבר יזרע ישועה לכל מיני הצרות אם ירצה להביא עליהם כי מוכן לפניו הישועה.

ולכן השמחה המיוחדת שיש בפורים,יותר משאר הזמנים, שהיו לישראל צרות וניצלו ממנם, כי עד עכשיו היה מקור להרע לישראל שלא נסלל דרך לעם ישראל ומהרגע, "תקוותם בכל דור ודור" התקוה לכל הדורות כולם להנצל מן הגזרה הזו של המן.
ולא רק זה, אלא באותו זמן בפורים נסגרו כל הגזרות שאפשר לגזור על עם ישראל שיהודי יכול לצאת מכל גזרה ומכל צרה.

לכן אמר "תשועתם הייתה לנצח". שהתשועה של אותו יום נהייתה לנצח.