"זה יכול לקרות רק במדינת ישראל", אמר בן דודו של ארקדי שהיה המום מכמות האנשים שהגיעו לבר המצווה. האבא שאינו דובר עברית בכה מהתרגשות, נער הבר מצווה נראה בשוק מכמות האהבה שהרעיפו עליו הזרים. הילדים הרימו אותו על הכתפיים ורקדו איתו כאילו הם גדלו ביחד מהגן ושמחו כאילו אין מחר.

השמחה הייתה גדולה ועם ישראל התגלה במלוא הדרו.

האורחים הוזמנו לבר המצווה של ארדי לשעה 17:30, בשעה 20:00 היו במקום רק 7 אנשים, ארקדי בכה, נראה שיום הבר מצווה הולך להיות היום העצוב בחייו.

בשעה 20:05 התפרסמה הידיעה באשדוד נט ובשעה 20:30 כבר המקום היה מפוצץ וכך בכל דקה שעברה עשרות אשדודים נוספים ירדו לשמח את ארקדי.

האשדודים המשיכו לנהור בקבוצות בזה אחר זה גם לאחר השעה 21:00 ו22:00 בערב.

בהפיי דייז, ראיתי הערב נוער נפלא שבא לחגוג ואף אסף כסף למתנות, הורים, ילדים שירדו עם אופניים, צעירים חיילים שהביאו מתנות ומעטפות... עד שהמקום כבר נסגר ע"י השומרים.

לפתע מועדון ההפי דייז באשדוד הפך למקום הכי מבוקש והומה בעיר. מאות שנשארו בחוץ התחננו להיכנס רק כדי לומר מזל טוב לארקדי והם נחסמו ע"י השומרים. גם אולם ענק היה מתקשה להכיל את כמות האנשים והאהבה שהייתה במקום....

המחשבה שעלתה במוחי הייתה - "רק בשביל רגעים כאלו היה שווה להקים את אשדוד נט".

בעלת ההפיי דייז המקסימה החליטה בו במקום לתרום את הערב ואף ביטלה אירוע שהיה אמור להתחיל במקום ב21:30 – "אני לא מוציאה את האנשים הנפלאים האלו", היא הצהירה בפניי.

עמדתי שם עם דמעות בעיניים, גאה בעם שלי, נרגש מתושבי העיר שלי אשדוד. כך חינכו אותי, כך ישראל צריכה להיות, לזה בדיוק התכוון המשורר כשחלם על מדינה יהודית ואכן זה לא יכול לקרות בשום מדינה אחרת בעולם.

תודה לך ארקדי שזכינו בזכותך, ביום בר המצווה שלך, לזכור מי אנחנו ולמה אנחנו כאן.

לחיי העם הזה וכמה טוב שהוא כזה!