לפני שנתיים התאבד בנה בעקבות סטטוס בפייסבוק - כעת מנסה למנוע את הטרגדיה הבאה
05.02.13 / 06:47
לימור מזרחי, אימו של דוידאל, נער בן 15 שהתאבד לפני שנתיים בתגובה לשלושה סטאטוסים פוגעניים שכתבו לו חבריו לכיתה בפייסבוק, נפגשה אתמול עם מאות תלמידים ממקיף ה' ויעצה להם איך לא ליפול לאותו 'בור' טכנולוגי
תלמידי שכבה ט' שהאזינו בדומיה לסיפור הטראגי והמצמרר, 'הפציצו' אותה בשאלות ולימור חילקה להם טיפים לתלמידים שפוגעים בהם, לתלמידים ש'יושבים על הגדר' ולא מדווחים על ההצקות כלפי חבריהם וגם למתעללים. המפגש התקיים במסגרת שבוע האינטרנט הבטוח ולאחר המפגש הטעון, תלמידי מקיף ה' המשיכו לסדנאות הדרכה לשימוש בטוח פייסבוק בהדרכת מדריכי עמותת עם ישראל אחת.
במקרה של דוידאל ז"ל, שאחותו בת ה-12 גילתה אותו כשהוא תלוי באמבטיה כמה דקות לפני השעה שלוש אחה"צ, התברר כי על מסך הפייסבוק הפתוח בחדרו התנוססו שלושה סטאטוסים פוגעניים: "אני לא רוצח אותך כי אני לא צער בעלי חיים", "יש לך הומור מצחיק, תוריד את הר' וא הח' , אתה הומו מציק", ו"לייק, לייק, לייק, WWW.GAMADIM.COM".
לימור מזרחי: "זה היה ה'פינאלה' לכל מה שקרה לדוידאל". בדיעבד התברר כי בנה בעל קומתו הנמוכה היה קורבן להתעללות יום יומית מצד 10 תלמידים בבית ספרו. התלמידים ידעו אך כיוון שנתנאל התנהג כרגיל ולא גילה סימני מצוקה, הוריו לא ידעו על כך.
האם לימור: "דוידאל לא פעל בצורה נכונה. אל תנסו להתמודד עם זה לבד. שתפו לפחות חבר אחד במצוקות. שתפו מבוגר אחד בביה"ס, זה יכול להיות המחנך, המורה לספורט או המורה לאנגלית. ספרו להורים. גם אם זה יצער אותם זה עדיף על מצבי ששדוידאל איננו".
"לדווח על ילד שפוגעים בו פיזית, מילולית או בפייסבוק זה לא הלשנה, זה דיווח שמציל חיים. הלשנה זה כאשר חבר לכיתה מעתיק במבחן ואתם מלשינים למורה. אני יודעת שלדיווח יש מחיר חברתי, אז תעשו זאת באנונימיות. תשאירו מכתב במגירה, בתיבה. תחשבו מה אתם יכולים לעשות כדי שלא תתפרק עוד משפחה. במקרה של נתנאל לא היה צדיק אחד בסדום שידווח".
"אני לא יודעת איזה דוידאל מסתתר פה בקרב התלמידים באולם, ואני פונה למתעללים: אם יש מישהו שלא יודע לשמור על ידיו, רגליו או פיו, אני אומרת לך: שמור את הידיים בכיסים".
התלמידים שאלו מה עשו למתעללים? האם הוריהם ביקרו אותם בשבעה? האם מציקים גם לילדיה האחרים? איך פעל ביה"ס? איך הגיבו המורים? האם דיברת עם המתעללים? האם הרגשת משהו חריג במצבי הרוח של דוידאל? מה עושים אם מישהו מציק ולא מוכן להוריד את הסטאטוס?
מתברר כי במקרה של דוידאל החוק לא אפשר לטפל במתעללים, מלבד רישום פלילי, אך לאחרונה החוק שונה. פקד גלעד האן, חוקר פשעי אינטרנט: "כשיש מקרה כזה אנחנו מחרימים את המחשבים, מפרקי את הדיסק הקשיח ומשחזרים גם מידע שנמחק, גם אם הוא פורמט. היום ניתן להגיש תלונה במשטרה על סטאטוס פוגעני וגם מי ששיתף הסטאטוס הוא שותף לעבירה ונפתח נגדו תיק פלילי".
האם לימור מזרחי: "מי שפותחים לו תיק פלילי לא יכול להתגייס ליחידה נבחרת, לא יכול לעבוד בעבודה ממשלתית, לא יכול להתקבל לקיבוץ. זה כתם שחור לכל החיים". בסיום המפגש האם העניקה מתנה לספריית מקיף ה', ספר זיכרון והנצחה של דוידאל וביקשה מהתלמידים לקחת אפילו דבר אחד מהספר.