לפני שנה דיווח אשדוד על הקשיים במציאת מסגרת חינוכית לילדה בת 14, שסובלת מהפרעה חברתית מסוג PDD. חלפה שנה, הנערה כבר בת 15 ומתברר ששנה שלמה שהילדה יושבת בביתה ואת אף גורם זה לא ממש מעניין. האמא נאבקת כדי למצוא מסגרת לביתה, אך נדמה לה שהמאבק שלה הוא נגד תחנות רוח. 

י' מאשדוד, נערה בת 15 אובחנה רק בקיץ בשנה שעברה כמי שיש לה הפרעה התפתחותית נרחבת (PDD) והיא זקוקה למסגרת מתאימה עבורה. ההפרעה מתבטאת אצל י' כבעיה חברתית וחוסר יכולת לתקשר חברתית עם בני גילה. "הבת שלי למדה במסגרת רגילה עד כיתה ד' והיא הייתה באמת מצוינת בלימודים. היא סבלה מבעיות חברתיות, היא לא הסתדרה עם בני גילה ואצל המורה שלה ישר נדלקה נורה שהיא חריגה. שלחו אותנו לפסיכיאטר שהחל לתת לה תרופות כמו רטלין, שכלל לא התאימו לה. ראיתי מה התרופות עשו לבת שלי. העבירו אותה מבית הספר הרגיל למסגרות מיוחדות, אך בהיעדר טיפול ראוי לבעיה שלה, היא המשיכה בהפרעה שלה ביתר שאת", כך מספרת אמא של י'.

לדברי האם, ביתה עברה כבר 12 מסגרות שונות של חינוך מיוחד, ביניהם מסגרת של מגן הלב באזור התעשיה באשדוד, אליה מגיעים בעלי פיגור שכלי עם בעיות תפקוד קשות. "המקום לחלוטין לא התאים לה. היא ילדה חכמה, מתפקדת ומוכשרת. הבעיה היחידה שתמיד הייתה עוד מהגן זה הבעיה החברתית. היא פשוט לא יודעת איך מתנהגים ואיך יוצרים קשרים בחברה. במשך כל השנים הללו איש לא איבחן אותה כראוי, עד שיום אחד לקחתי אותה איתי לפגישה אצל פסיכולוגית שאיבחנה את הבן שלי, והיא מיד ראתה שמשהו לא תקין עם הילדה. כשסיפרתי לה שהיא אובחנה כסובלת מבעיות קשב וריכוז, היא הייתה המומה. היא עשתה לה אבחון וגילתה שמדובר בילדה מוכשרת עם בעיה חברתית נטו (סוג של הפרעת PDD). פסיכיאטר שבדק את האיבחון של הפסיכולוגית אישר את האבחנה". 

צפו בדברי האם - הבת יושבת כבר מעל שנה בבית:

אלא שמאז שאובחנה י' היא נותרה ללא כל מסגרת חינוכית המתאימה לנערה מסוגה, וכבר שנה שהיא יושבת בבית, מחכה שמישהו יתעורר מהאטימות שלו. דווקא ברגעים בהם מערכת החינוך אמורה לחבק את האחר והשונה, דווקא ברגע זה נשלחה אימא של הנערה לחפש בעצמה מסגרת לימודית לביתה.

האמא מספרת לאשדוד נט: "מאז האיבחון אמרו לנו שהיא לא יכולה להמשיך במסגרת שהייתה אלה למצוא מסגרת חלופית. שלחו אותי לחפש לילדה מוסד חינוכי שיסכים לקבל אותה. הייתי בהרבה מאוד מוסדות חינוך, דיברתי עם מנהל החינוך החרדי בעירייה, אך שום דבר לא קורה".

במוסדות החינוך אליהם פנתה האמא מסבירים לה כי הם לא יכולים לקבל את ביתה למסגרות הלימודיות. בחלק מהמקומות אומרים לאמא כי יש להם מספיק ילדים עם בעיות להתמודד איתם. גם במינהל החינוך החרדי אומרים לאמא כי אין להם פיתרון עבורה, ושתנסה לדבר איתם אחרי סוכות.

"אני מרגישה כמו מקבצת נדבות. מחפשת רחמים שמישהו ירחם עלינו ויכניס את הבת שלי למסגרת לימודית. בכל המקומות אומרים לנו שאין להם מקום לבת שלי, או שאין להם כיתות לימוד מתאימות. מאז תחילת שנת הלימודים אני מנסה לפנות לעירייה, לבתי ספר אבל אין מענה. את אף אחד לא מעניינת הבת שלי, אומרים לי תתמודדי לבד. מדובר בילדה מוכשרת מאוד, היא זקוקה לסייעת שמתמחה בתחום התקשורת שתסייע לה ותעזור לה להשתלב, אני לא רוצה לוותר על הבת שלי, לא רוצה שבגלל שמערכת החינוך לא מוכנה להשקיע בכלים הראויים לבת שלי. אני חושבת שעוד אפשר להצליח איתה, במיוחד שהכשלים במערכת החינוך והאיבחונים הכושלים בתחילת הדרך, הם שמנעו עד היום את הטיפול הראוי בה"..

מעיריית אשדוד נמסר בתגובה: "צר לנו על שבחרת להעלות כתבה לאתר שלכם, קודם שקיבלת את התייחסותנו. במיוחד במקרה הנדון, הידוע ומטופל במינהל החינוך מאז 2013 ולצערנו, על אף הפתרונות שהוצעו בנדון הם נדחו ע"י האם. 

תיעוד הטיפול במקרה הנדון מלמד כי המערכת החינוכית פעלה באינטנסיביות ובמלוא האחריות על מנת לשלב את הילדה במסגרת הנכונה, כאשר טובת הילד עומדת מול עיניהם.

כל ההצעות והפתרונות נדחו ע"י האם, מיידית או לאחר זמן, ולעתים אפילו מבלי ליידע את המערכת. גם הזמנה למפגשים ולישיבות מקצועיות כדי לדון בנדון נדחו והאם סירבה להשתתף בהם. כך גם סירבה לשת"פ עם הקב"סית ומנעה ממנה ביקור בית.

גם למפגש שנקבע להיום עם ההורים, אלו"ט ועו"סית אלו"ט, כדי לקדם את הנושא היא לא הגיעה לאחר שאישרה השתתפות. כולם כמובן הגיעו והמתינו ורק האם לא הגיעה. דפוס התנהגות החוזר על עצמו באופן קבוע.

מפאת השמירה על צנעת הפרט וכבוד הילדה, לא נוכל להרחיב מעבר לנ"ל (תיעוד מפורט בתיק הילדה).

מערכת החינוך פועלת באחריות ובדיסקרטיות וטובת הילד מחייבת שיתוף פעולה של המשפחה".