יאיר הרוש , ידיעות אשדוד, מביא את סיפורם של הארג מולאביי ובנה.

לפני כחודש פשטה משטרת ההגירה על דירתה השכורה של מולאביי שברובע ב'. האישה, שהגיעה מאתיופיה כמבקשת מקלט לפני תשע שנים, שהתה בארץ בשנה וחצי האחרונות ללא אשרות בתוקף. יחד איתה מתגורר בנה, אותו ילדה בארץ לאב אריתראי (שכבר אינו בקשר עמה) עימו היא התגוררה עימו  תקופה ממושכת.

הבן חלה במחלת כליות ובמחלת עור וטופל תרופתית. אנשים אספו עבורם כסף וסייעו לה בשכירות, והאם התקיימה מעבודות מזדמנות.

כשניסתה לחדש את אשרת השהייה הוסבר לה שהדבר בלתי אפשרי, ועליה לעזוב את הארץ עם בנה.

היא פנתה למשרד הפנים בטענה שאינה יכולה לעזוב כי בנה חולה.: "אין לי משפחה שם ואין לי לאן לחזור. אני אוהבת את ישראל ורוצה לגור פה, כדי שיסייעו לי ויתמכו בי. מצדי למות פה".

לאחר השימוע הצליח עו"ד מסלה  שייצג אותה, לעכב את גירושה, והיא ובנה נשלחו למתקן הכליאה גבעון.

לאחרונה התקבלה החלטה מצד המדינה להתחשב במולאביי ולשחררה. האישור תקף לחודש ימים ובסיומו תצטרך לחדש את האשרה לחצי שנה.

על השהות במתקן המעצר אמרה:
 "התנאים היו קשים מאוד, זה היה זוועה. מה שהחזיק אותי היה האופטימיות וההירתמות של השכנים ושל עורך הדין וגם הליווי התקשורתי. זה הגיע עד לחו"ל, כשחברות שברחו למדינות אחרות, כמו קנדה, שמעו על המקרה".

בני אדנה, תושב אשדוד שסייע לה לשכור דירה וגם מימן את הליווי המשפטי מספר:

 "אני לא רק שכן, והילד שלה הוא כמו הבן שלי, הם בני בית. באותו בוקר שבאו לקחת אותם היה לי קשה לראות את זה. מאז שנכלאו הייתי בכל יום ראשון בביקור במתקן הכליאה".

הבן נחום מתכונן לעלות לכיתה ב' בבית הספר אחדות. הוא אמר כי הוא מתרגש לקראת פתיחת שנת הלימודים ושמח לחזור לאשדוד, בעיקר לאחר השהות במתקן הכליאה. "לא הצלחתי לישון שם", סיפר. "זה היה מפחיד והאוכל לא היה טוב. היה משעמם שם, כל היום שיחקנו בחצר".

עו"ד מסלה מסר בתגובה:

"אנחנו מדינה שעברה הרבה תלאות, ואסור לפגוע באף אדם. צריך לתת יחס הולם לכל אדם באשר הוא. אני שמח שמשרד הפנים שקל להאריך לה את אשרת השהייה".