בבית יד לבנים באשדוד מתכוננים במרץ כמו בכל שנה לקראת אירועי יום הזיכרון שיחול בתחילת השבוע. שוש כהן מתנדבת בעיר ובבית יד לבנים בכל הקשור לנושא. עכשיו היא מנסה להעלות לתודעה ואולי אף לזכות בעזרה כדי לעזור לאותם 60 חללים שהוריהם נפטרו, אין כל קשר עם המשפחות ואין מי שידאג לזכרם. לכל חייל שנפטר, המשפחה ממנת נר סולארי בעלות של 140 ₪, הנר הזה נמצא על הקבר במשך כל השנה ודולק ובעצם מעניק זיכרון ראוי ומוכבד לאותו חייל. מי שדואג לרכוש את הנר הן משפחות החייליים הנופלים. הבעיה היא שישנם בעיר 60 חייליים שנפלו וגם משפחותיהם נפטרו ואין קשר עם בני המשפחה והם נאלצים להסתפק בנרות הנשמה ה'רגילים'. "הבעיה עם הנרות האלה", אומרת שוש, "שהם כבים, לפעמים הם אפילו לא מחזיקים מעמד עד לטקס עצמו. כואב לי שיש חייליים שהזיכרון שלהם פחות חזק משל מישהו אחר". אבל מסתבר שמעבר לרצון להעניק זיכרון ראוי לאותם 60 חייליים בודדים, שוש מנסה לקיים את צוואתו של יו"ר יד לבנים בעבר, ישראל כהן ז"ל, שהלך לעולמו בשנה האחרונה. "אני יודעת שזה היה חשוב לו מאד, הוא כבר התחיל תהליך בשביל לסיים את הפרויקט הזה והמוות שלו לצערי קטע את הרעיון". שוש, שהייתה מוקרבת מאד לישראל ז"ל, מתנדבת שנים ארוכות בכל מיני עמותות בעיר וכן גם ביד לבנים, עזר מציון והאגודה למען החייל. "לפני שלוש שנים אני זוכרת שישראל בא אליי עם הרעיון של נר תמיד, נר זיכרון שמחזיק לאורך כל השנה, כבר סגרנו עם אדם שהיה מוכן לספק לנו את הנר עם חריטה של שם החייל, אבל בגלל בעיות מימון זה נעצר".
על איזו עלות מדובר?
"מדובר על עלות של 6000 ₪ עבור 60 החייליים האלה, 140 ₪ לכל נר".
ולא הצלחתם למישהו שיהיה מוכן להשקיע בעניין הזה?
"ניסינו, היו כמה שיחות עם כמה אנשים, אבל לא יותר מזה וחבל שבגלל אותם 6000 ₪ החייליים האלה לא יקבלו את הזיכרון המגיע להם רק בגלל שהוריהם נפטרו". שוש מציינת שהמחיר של 6000 ₪ נכון עד לפני שלוש שנים, "היום", היא אומרת, "אני לא יודעת אם נוספו עוד חייליים, או אולי שהמחיר התשנה, אבל זה פחות או יותר הסכום".
הנושא חשוב לך בגלל שזו לדברייך צוואתו של ישראל, או בגלל שהנושא חשוב לך גם באופן אישי?
"גם וגם, אני הייתי יד ימינו של ישראל ואני יודעת שזה היה משהו שמאד חשוב לו, זה היה החלום שלו, אני לא יכולה להביא את הכסף הזה מהבית שלי וזה כואב לי שאני רואה שהחייליים האלה כביכול שונים מחייליים אחרים. אומרים שיסודות טובים באים מהבית, אני כל הזמן מתעסקת בנושאים של התנדבות, אבא שלי שנפטר כשהייתי בת שנתיים בלבד, היה מעניק ונותן לכולם, אני חושבת שחונכתי על הערכים האלה שהגיעו מהבית, אמא שלי ואחי (ניסים חדד) קיבלו את תואר יקירי העיר בגלל שכל הזמן תרמו ונתנו, אני חונכתי על זה ואני לא מכירה משהו אחר, אני רק רוצה לעזור ומבקשת שיעזרו לי לעזור לזיכרון של אותם חייליים".

"כמו לנעול דלת של בית כנסת"
לסיום מבקשת שוש לפנות לקברניטי העיר על כך שסגרו לה את המשרד שממנו היא הייתה מנהלת את כל נושאי ההתנדבות שלה: "צר לי שסגרו את המשרד, סך הכל המטרה שלי היא רק טובה, היינו מספקים אוכל לנזקקים, עוזרים לחייליים בודדים. חבל שסגרו משרד כזה, זה כמו לנעול דלת של בית כנסת, הכל היה ללא תשלום ועל חשבון הזמן של כל אחד מאיתנו. אני פונה לראש העיר ומבקשת ממנו לעזור לנו בפתיחת המשרד מחדש, אנחנו רוצים לעזור לך לעזור לתושבי העיר, אנחנו הולכים איתך לאורך כל הדרך ונותנים בך אמון".