הכי יהודי וציוני שיש:

כפר סילבר הוא פנימייה לנערים ונערות בגילאים 12-18, מתוכם ארבע קבוצות נעל"ה (נוער עולה לפני הורים)  כפר הנוער מהווה עבורם בית חם ובית ראשון במדינת ישראל.

התלמידים אשר מגיעים לפנימייה מגיעים לארץ ישראל מתוך רצון ציוני וזהות יהודית . לכולם יש משפחות אשר חיות בחו"ל  וחלקם גם קרובי משפחה בארץ.

קטיה ליטבק מנהלת הפנימיה שעלתה במסגרת פרויקט נעל"ה לישראל ב1999 ואף נשואה לבוגר נעל"ה, מספרת:

היעדים של צוות הכפר  זה לספק עבורם בית חם, אוהב ותומך, להביא אותם למועד של קבלת אזרחות כאזרחים טובים, גאים, מחוברים למדינה ולערכי יהדות וציונות. להכין אותם לחיים עצמאים עם מתן כלים , הקניית שפה עברית, תעודת בגרות, הכוונה לשירות משמעותי בצה"ל והשכלה גבוה.

בסוף יב' כ98% מקבלים אזרחות ונשארים בארץ, עם אחוזי  גיוס מאוד גבוהים.

בזמן שתלמידי הפנימיה הישראלים יוצאים לבקר את המשפחות ולהתאוורר, רוב תלמידי נעל"ה שאין להם קרובי משפחה, נשארים בפנימייה. ומכאן בא הצורך לשלב את התלמידים שיצאו לבקר במשפחות מארחות ,בכדיי  שיוכלו לתת תחושה של בית בחגים, הפינה החמה, החיבוק, המאכלים השונים. והווי של מסורת יהודית ציונית.

המשפחה המארחת מהווה מקור תמיכה עצום לבני הנוער, הקשר האישי שנשמר לשנים, אותה משפחה שמגיעה לטקס בצבא, מלווה לחופה, יחד בכל החגים.

בזכות המשפחות אלו  ואנשים המדהימים ניתן להגיד שילדים לא מרגישים בודדים בארץ, הם מרגישים שמדינה מקבלת אותם והם מקבלים אותה בחזרה, מרגישים בטוחים ובזכות דוגמא אישית נהנים  גם כאזרחים תורמים למדינה וחברה.

כפר סילבר מקיימים סדר פסח ל חניכי הפנימייה. ישנם ילדים שזה הסדר היחידי שישתתפו בו, אך העדיפות היא שבני הנוער יהיה בחיק של משפחה חמה ובאווירת חג ישראלית/יהודית.

חניכות שקיבלו משפחות מארחות משתפות בחוויה:

מריה ברבניק כיום לומדת בכיתה יא' ומתחנכת אצלנו שנה שלישית בכפר סילבר.

מאשה עלתה ברוסיה מעיר ניזני נובגורות. ברגע שהגיעה לכפר מאשה ביקשה מהצוות למצוא לה משפחה מארחת, היא שמעה מהרבה בוגרי נעל"ה על המשפחות על החוויה שהם עברו ועל הקשר שנוצר. מאשה קיבלה משפחה נהדרת ממושב גאה - שרה ודורון דוד -  אשר מארחים ילדי נעל"ה לא פעם ראשונה. בעבר היו עוד 2 חניכות שהתארחו ועד היום בקשר מתמיד עם המשפחה.

מאשה מהתחלה מאוד חששה כי משפחה דוברת עברית, מתארת את הקושי של השפה, התקשורת הייתה דרך תנועות, קצת אנגלית אבל בעיקר דרך חיבוק וחיוך. כיום מאשה מספרת שהם לא משפחה מארחת אלא קרובי משפחה. "הם מכירים אותי היטב, תומכים בי, עוזרים לי אני מרגישה בת בית וחלק מהם.

במשפחה יש שני בנים גדולים שלא גרים ועוד בת שהיא ממש חברה שלי, אנחנו כל הזמן בקשר, כשאני מגיעה אנחנו מבשלות, מדברות, אני יכולה להתייעץ איתה.."

מאשה נזכרת בחוויית סדר פסח ראשונה בארץ אצל משפחה. " הגיעה כל המשפחה הגדולה, אחים אחיות, ילדים, ערכנו שולחן מאוד גדול, קראנו אגדה, דיברנו צחקנו, חיפשנו אפיקומן, חוויה מאוד עוצמתית וזאת שנה שישית ברצף שאהיה חלק ממנה.

סשה גטובה לומדת בכיתה י' שנה שניה בכפר עלתה לארץ מבלורוסיה מעיר מינסק. בבלורוסיה נשארו אבא סבתא וסבא, אמה נפטרה לפני כ 10 שנים. לסשה היה חשוב לעלות לארץ ללמוד ולבנות עתיד טוב יותר, זאת מדינה יחידה שנותנת הזדמנות לממש את היכולות ולבנות עתיד טוב.

כשקיבלתי משפחה מארחת נורא שמחתי והתרגשתי, שנה שעברה נורא רציתי משפחה מארחת והשנה כשקיבלתי הייתי מאושרת. נורא קשה להיות כל הזמן באותו מקום, לא לצאת ופתאום אני מקבלת משפחה ויש אנשים שאני גם יכולה לדאוג להם ולאהוב אותם. לפני פגישה ראשונה נורא דאגתי , איך הסתדר איך אהיה איך אתקשר איתם. משפחה קיבלה אותי בזרועות פתוחות, מיד הרגשתי בת בית, עשו לי  קבלת פנים מרשימה ומיוחדת, אחד הילדים כתב לי מכתב ועשה מארז ממתקים. לאחר ביקור אני כל היום בקשר עם המשפחה מתכתבת כל יום ובקוצר רוח מחכה להתארח.

ליצירת קשר לאירוח בני נוער לשבתות ולחגים - 08-6776100/ 0506858585 (שמעון סלומון מנהל הכפר)