האם הגרושה צריכה לשלם את חובות הבעל מלפני הגירושים?
03.03.16 / 11:32
אישה שהתגרשה לפני כשנה ומצאה עצמה עם חוב של 80,000 שקל לבנק ששייך לגרוש שלה לבדו, מבקשת שהחוב ישולם במסגרת דמי מזונות
האישה עתרה לבית הדין לסווג את החוב לבנק כחוב מזונות של בעלה לשעבר, שכיום – לאחר שהוכרז כפושט רגל – אין לה סיכוי לגבות ממנו את הכסף.
עם נישואיהם, בעלה גרר לחשבון המשותף שלהם, חובות קודמים, עוד מתקופת הרווקות.
בהסכם הגירושין הוא התחייב לפרוע אותם... אלא שבפועל לא עשה כן והשאיר אותה עם חובות כבדים שרובצים עליה.
הגרוש הודה כי ההלוואה ניטלה לכיסוי חובותיו ואישר כי התחייב לכסות את החוב, אך אין לו אפשרות לעמוד בהתחייבות שלו.
הגבר הציע שהאישה תגיע להסדר תשלומים עם הבנק.
האישה טענה כי אם בית הדין יכריז על החוב כחוב מזונות, יחולו עליו הוראות מיוחדות והוא יהיה קודם לכל חוב אחר, כך שתהיה לה עדיפות על יתר הנושים של הגרוש.
דייני בית הדין הרבני האזורי באשדוד, הרב מיכאל צדוק (אב בית הדין), הרב אלימלך וסרמן והרב אריאל שוייצר בחנו האם מבחינה הלכתית אפשר להמיר חוב אזרחי רגיל לחוב מזונות והגיעו למסקנה שהדבר אפשרי, אך בבית הדין הרבני בלבד, ורק אם לחוב הרגיל יש קשר כלשהו לחוב המזונות.
הקשר בין החוב בבנק למזונות:
אם האישה תידרש לשלם כספים מדי חודש – זה עלול לפגוע בילדים המשותפים.
הבעייה להיענות לבקשתה.
החוב כלפי הבנק עוד לא התגבש.
האישה שותפה לחוב מאחר ואפשרה לבעלה לגרור את חובותיו לחשבון המשותף ונטלה יחד עמו את ההלוואה לכיסויים – אותה הלוואה שבגינה נוצר החוב.
רק לאחר שיינתן פסק דין שמחייב את האישה להחזיר לבנק כספים היא תוכל לגבות מבעלה לשעבר את מה שחויבה בו בהתאם להסכם.
בית הדין לא מצא מקום להעדיף את החוב כלפי האישה (שעוד לא התגבש כאמור) על פני חובות אחרים, שנוצרו עוד לפני שהשניים נישאו.
ייתכן שאחרי הגעה להסדר עם הבנק ניתן היה להמיר את התשלומים החודשיים ולהתייחס אליהם כחוב מזונות, ואולם ההלכה קובעת כי בית הדין אינו רשאי להתערב לטובת אחד הנושים ולהקדים את גבייתו אם אין לו זכות כזו בדין.
במקרה הנוכחי החובות של הבעל נוצרו הרבה לפני הנישואים וודאי לפני חתימת הסכם הגירושין, ומשכך, הוא מאוחר לחובות כלפי הנושים אחרים.
על כן, גם מבחינת זמנים אין לחוב כלפי האישה כל עדיפות על פני חובות שנוצרו לפני.