מקיף י' מונה קרוב ל- 1100 תלמידים, שרובם מתפרסים על פני שלושה מסלולים: מסלול מופ"ת, מסלול בנות ומסלול של ישיבה. אחוז הזכאים לבגרות עמד בשנה שעברה על 63 אחוז. בעקבות הכתבה מהשבוע שעבר החליט מנהל המקיף להזמין את כתב המגזין לשיחה ובה לשטוח את טענותיו ולנסות להסביר את הפעילות הנעשית בביה"ס. "אני מכיר את היסטוריה של המקיף, אני ידעתי שאני אצטרך לעבוד קשה ואני אכן עובד קשה, אני לא מטאטא או מטייח את המצב וברור לי שצריך לפתור הרבה דברים, אך מאידך יש במהלך השנה הזאת הרבה הישגיים טובים שחשוב שידעו אותם".

עמר, נמצא כבר 20 שנה בתחום החינוך ושנה תשיעית בניהול, השנה כאמור הוא ישלים שנה ראשונה במקיף י' באשדוד. "הציעו לי את האתגר הזה בקיץ ולא ידעתי כמה מאתגר זה יהיה, אבל אני חושב שאתגר זה מהות התפקיד של איש חינוך". עמר מנסה לעמוד על הקשיים המובנים שיש לו בתוך המקיף: "צריך לזכור שאנחנו מקבלים את התלמידים מהחינוך הדתי אחרי שלא קיבלו אותם בישיבה או באולפנ"א, כך שמנקודת ההתחלה הסינון שלנו פחות טוב מאחרים". עמר מנסה להסביר את האג'נדה שלו בכל מה שקשור לחינוך בכלל וחינוך דתי בפרט: "טענתי שביה"ס דתי צריך לייצג משהו אחר ונוסף. ביה"ס דתי אמור להוות מקום שיציג גם ערכים של מעבר לבית ספר רגיל". בניגוד אולי לתנאים בבתי ספר אחרים במקיף י', התנאים לעיתים מקשים, שני מגרשי כדורסל משמשים את כל 1100 התלמידים שיש במקיף, ללא אולם ספורט מתאים וללא אולם כנסים. "הרבה פעמיים שתי כיתות מקיימות ביחד שיעור ספורט על המגרש, כל כיתה תופסת חצי אחד", אומר עמר. שלא לדבר על העובדה שכל שנה שרוצים לקיים טקס צריך להוריד כמעט 900 ילדים לרחבה בחצר".

עמר עונה גם על מקרי האלימות שצוינו בעיתון בשבוע שעבר, על המקרה של הנער בנצי הוא אומר: "שני הנערים הוענשו, אנחנו עובדים על פי נהלים. יש הרבה מקרים שבהם אנחנו רוצים לפעול אבל לא תמיד יכולים. גם במקרה של הנער שהפיל את המורה מהכיסא הוא סולק מביה"ס ועזרנו לו למצוא מסגרת חלופית".

עמר מדבר על מבנה ביה"ס שכולל את שלושת המסלולים: "רוב המסלולים מספקים לנו שקט. אנחנו נמצאים בחוסר של 6 כיתות. אנחנו מקיף דתי ואחרי 7 שנים עוד לנו בביה"ס בית כנסת בתוך שטח בית הספר". עמר טוען שהוא אינו טומן את ראשו בחול ומודע לבעיות ואף מנסה לפתור אותם בכל דרך, "האני מאמין שלי אומר שצירך לשים את התלמיד במרכז, אני כאן כאן רק כדי שהילד יצליח. יש לנו מערך תגבור מצוין מהעירייה וממינהל החינוך שאני לא חושב שיש כמוהו בארץ. כולם מחבקים את בית הספר ומבנים שיש עוד הרבה עבודה. אני מאמין שאם אני ארים את הידית של הדלי למעלה גם התחתית תעלה, לכן צריך לחזק את כולם והם ימשכו את השאר למעלה".

עמר שולח גם ביקורת מרומזת על תהליך הענישה והידיים הכבולות שלו כביכול: "קח את המקרה של השמונה (מג'ר) שקרה הרבה לפני בואי לביה"ס. כולם ללא יוצא מן הכלל חזרו ללמוד בביה"ס והתדמית שלהם אף התחזקה, אז מי בדיוק הרוויח ומי ניצח במהלך הזה?".

לקראת שנה הבאה והרצון לשנות אומר עמר: "אני בהחלט חשוב שצירך לעשות איזה שהוא שינוי גם במבנה הארגוני של בית הספר, בהחלט יכול להיות שיהיו מורים שלא יישארו בשנה הבאה".