בנקאות

המפקח על הבנקים הודיע על שורה של הקלות לציבור המנהל את חשבונותיו בקו העימות, היינו גם אשדוד -

ניתנה הוראה לבנקים להימנע מהגבלת חשבונות המנוהלים בסניפים הנמצאים בטווח האיום או בעלי חשבונות בסניפים כאמור, שהבנק החזיר להם שיקים ללא כיסוי.

מתן אשראי ללקוחות הבנקים תוך חריגה ממסגרת האשראי המאושרת ייעשה על פי שיקול דעתם העסקי של הבנקים, והמגבלות הנובעות מהוראותיו בתחום זה הוסרו, זמנית.

המפקח הקל על תהליך ההצטרפות של לקוחות לשירות קבלת הוראות טלפוניות. הלקוח יוכל לאשר את הסכמתו לבצע הוראות טלפוניות באמצעות המוקדים הטלפוניים של הבנקים, ואישור בדבר ההצטרפות לשירות יימסר ללקוח ב-SMS, דואר אלקטרוני או הודעה טלפונית.

לתשומת ליבכם, בהתאם להודעת המפקח, ההקלות האמורות יבחנו מעת לעת ויעודכנו בהתאם להתפתחויות.

שיקים שיחזרו לחיילי המילואים שגוייסו למבצע צוק איתן במסגרת צו 8 או 9, בתקופה שמיום 8.7.14 ועד 15 ימים מתום שירות המילואים שלו, לא יחושבו במניין השיקים החוזרים לצורכי הכרזה כלקוח מוגבל.

ניתן לפנות למחלקת פניות הציבור אצל המפקח על הבנקים: 02-6552680, הן לקבלת מידע מעודכן והן במקרה של התנהלות בנק בניגוד להוראות לעיל.

משכנתאות

הקפאת תשלומי המשכנתא:

לווים אשר קיבלו הלוואת משכנתא "זכאות" מכוח חוק הלוואות לדיור יוכלו לפנות עד לתאריך ה- 31.8.14 לבנק בו מתנהלת הלוואתם בבקשה לדחות את תשלום שני ההחזרים החודשיים הקרובים (" גרייס"), ללא חקירת יכולת כלכלית.

בנוסף, חלק מהבנקים מציעים הקפאת תשלומי המשכנתא גם ללווים שאין להם הלוואת זכאות, לאלה שהמתגוררים בטווח של 40 ק"מ מרצועת עזה:

-בנק הפועלים – דחיית תשלומי המשכנתא לתקופה של עד שלושה חודשים

-בנק לאומי – אפשרות לדחיית תשלומי המשכנתא לתקופה של עד 3 חודשים, ללא עמלה.

-בנק דיסקונט – דחייה בתשלומי המשכנתא למשך תקופה של חודשיים.

-בנק מזרחי טפחות –  דחייה בתשלומי המשכנתא למשך תקופה של חודשיים.

-

תעסוקה

זכויות עובדים

לפי הודעת משרד הכלכלה מתקופת עמוד ענן, אשר סביר להניח כי תחול גם בימים אלה, על כל העובדים לצאת לעבודה אלא אם כן נקבע אחרת על ידי פיקוד העורף.

איסור פיטורין

באילו מקרים אסור לפטר עובדים?

לפי חוק הגנה על עובדים בשעת חירום, התשס"ו – 2006, אסור לפטר עובד אשר נעדר מעבודתו או לא ביצע את עבודתו בשל הנחיית פיקוד העורף.

האיסור חל גם לגבי עובדי קבלן ועובדי חברות כוח אדם – מעסיק בפועל לא יכול לגרום לפיטוריו של עבוד קבלן כח אדם בשל העדרותו מהעבודה בנסיבות האמורות.

אסור לפטר עובד אשר נעדר מעבודתו לצורך השגחה על ילדו (עד גיל 14) וכן ילד בעל צרכים מיוחדים (עד גיל 21 עם לקות משמעותית שבשלה מוגבלת יכולתו והוא נזקק לחינוך מיוחד) עקב סגירת מוסד החינוך של הילד בשל הוראות פיקוד העורף, ובתנאי שהתקיים אחד מהתנאים הבאים:

הילד נמצא בהחזקתו הבלעדית של ההורה, או שהוא הורה יחיד.

בן זוגו של העובד לא נעדר מעבודתו על מנת להשגיח על הילד.

הוראה זו אינה חלה במקרה שמקום העבודה של אחד ההורים סיפק סידור נאות להשגחה על הילדים, וגם לא על מי שנקרא לשירות עבודה במפעל חיוני.

האם מותר לפטר לאחר מצב החירום בגלל היעדרות מעבודה?

אסור לפטר עד חודשיים לאחר סיום.

האם ההפסקה ברצף העבודה פוגעת בזכויות העובד?

לא. היעדרות מעבודה בשל המצב הביטחוני ובהתאם להנחיית פיקוד העורף, לא תיראה כהפסקה ברציפות עבודות ולא תפגע בזכויות התלויות בוותק של העובד אצל מעסיקו.

למי אסור להיעדר מהעבודה למרות הנחיית פיקוד העורף?

מי שנקרא לעבודה לפי חוק שירות עבודה בשעת חירום:

שוטר, סוהר, עובד שירות הביטחון הכללי ועובד המוסד למודיעין ותפקידים מיוחדים,

חבר בארגון עזר  ארגון, מוסד, מפעל, יחידה או גוף העושים שירות ציבורי,למשל כמו חברת חשמל או בית משפט , עובד בגוף הצלה (כמו למשל מגן דוד אדום)

לאן יכול לפנות עובד שפוטר?

עובד שפוטר עקב היעדרות בשל מצב ביטחוני יכול לפנות לבית הדין לעבודה, ולתבוע מהמעסיק לבטל את הפיטורים או לחייב לשלם לו בנוסף לפיצויי פיטורין, פיצויים בגין פיטורים בניגוד לדין.

חשוב לשים לב: יש להגיש את התביעה תוך שנה מיום בו נודע לעובד על הפיטורין.

תשלום משכורת

האם עובד שנעדר מעבודתו בשל הוראות פיקוד העורף זכאי לקבל משכורת?

ביום 23.7.14 הסכימו שר האוצר, יו"ר ההסתדרות ויו"ר נשיאות הארגונים העסקיים על מתווה לתשלום פיצויים בשל נזקים עקיפים לתושבי הדרום, בין הטווחים 0-40 ק"מ מגבול רצועת עזה, בעקבות מבצע "צוק איתן".

ההסכם מתייחס לתקופה שבין 8.7.14 ועד 31.8.14 או עד סיום מבצע צוק איתן, המוקדם מבניהם, ומאשר תשלום שכר לעובדים, הנמצאים בטווח 0-40 ק"מ מרצועת עזה, אשר נעדרו מהעבודה בעקבות הנחיית פיקוד העורף, או שנאלצו להיעדר מהעבודה בשל סגירת מוסדות חינוך של ילדיהם, עד גיל 14, בהתאם להנחיית פיקוד העורף.

יודגש כי עד יום 28.7.14 גם הורים אשר נאלצו להיעדר מהעבודה בשל סגירת מוסדות חינוך בהנחית הרשות המקומית יקבלו שכר. ואילו, מיום 28.7.14 עובדים יקבלו שכר רק במקרה שסגירת המוסד החינוכי נעשה בעקבות הנחית פיקוד העורף.

מי צריך לשלם את המשכורת לעובד?

העובדים אמורים לקבל שכר מהמעסיקים כאילו עבדו רגיל, והמעסיקים אמורים לקבל פיצוי על התשלום בעקבות תביעות שיגישו למשרד האוצר.

מהם הימים בגינם העובד צריך לקבל שכר עבודה?

על המעסיקים לשלם לעובדים על כל יום שלא הגיעו לעבודה בגין המצב הביטחוני למעט ההיעדרות בשל מחלה, תאונה, חופשה או מילואים.

כמו כן, אדם עם מוגבלות (כהגדרתו בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות), שמוגבלותו מונעת ממנו להגיע למקום העבודה או לשהות בו, משום שאינו יכול לעמוד בהנחיות פיקוד העורף, יקבל ממעסיקו שכר על אותו היום.

מה הרכיבים הכלולים בשכר?

שכר עבודה מלא כולל תנאים סוציאליים למעט: תשלומים חד פעמיים, תשלומים שנתיים, שעות נוספות מדווחות, כונניות, החזרי הוצאות וגילום מס בגינם.

אם חל עליי הסכם קיבוצי שקובע תנאים טובים יותר ממה שקבע החוק? יחול ההסכם הקיבוצי.

 -

פיצויים למעסיקים ולבעלי עסקים

בעל עסק או חברה הנמצאים ביישוב ספר, יוכל לקבל פיצוי מכוח חוק מס רכוש וקרן פיצויים, התשכ"א – 1961.

מי זכאי לפיצוי?
מעסיקים ובעלי עסקים הנמצאים בטווח 0-40 ק"מ מרצועת עזה כלומר גם תושבי אשדוד

מהם הנזקים בגינם ניתן לתבוע פיצוי?
לפי החוק בעלי העסקים יכולים לתבוע "נזק מלחמה" ו"נזק עקיף".  

"נזק מלחמה" הוא נזק שנגרם באופן ישיר לנכס עקב פעולות מלחמה. "נזק עקיף"  הוא כל הפסד או מניעת רווח כתוצאה מנזק מלחמה, או מחמת אי אפשרות לנצל נכסים המצויים בתחום ישוב ספר, עקב פעולות מלחמה.

סוגי נזק עקיף:

מסלול שכר - מעסיק יוכל לדרוש פיצויים במסלול זה בגין שכר ששילם עבור ימי היעדרות עובדים שנבעו כתוצאה מהמצב הביטחוני (העידרויות של עובדים בהתאם להנחיות לעיל) ובהתאם לתנאים שייקבעו בתקנות.

מסלול מחזורים - בעל העסק יוכל להגיש תביעה לקבלת פיצויים בגין ירידה במחזור העסקי בשל המצב הביטחוני, בהתאם לדיווח השוטף של העוסק למע"מ (חד חודשי או דו- חודשי). הנוסחה תכלול השוואת המחזור העסקי בהתאם לשיטת הדיווח כאמור, לעומת תקופה מקבילה אשתקד.

מסלול הוצאות - בעל העסק יוכל להגיש תביעה לקבלת פיצוי בגין הנזק התפעולי שנגרם לעסק בתקופה הרלבנטית. מסלול זה נקבע במטרה לפצות על הוצאות עודפות של העסק שנוצרו כדי  לשמור על המחזור הרגיל שלו בזמן המבצע.

מסלולים לענפים ייחודיים: לגבי ענפים ייחודיים כגון מפעילי אולמות אירועים, בתי מלון וחקלאים יופעלו מסלולים ייחודיים כדי לתת מענה לאופי הענף (ביטול הזמנות בבתי מלון ואולמות אירועים) והתייחסות לענפים השונים בחקלאות.

מהו הפיצוי?

מנגנון המדויק לפיצוי טרם נקבע, אך יש להניח כי הוא יהיה דומה לזה שהיה במבצע עופרת יצוקה. במבצע עופרת יצוקה נקבע הליך מזורז שמטרתו לסייע במהירות לתשלום פיצויים לבעלי העסקים באזור. במסגרת הליך זה, שולמה מקדמה שסכומה נמוך מבין אלה: 75% מסכום התביעה, 50% ממחזור ההכנסות של העסק בתקופה המקבילה ב-2006 או שני מיליון שקל.  סכום הנזק שנקבע בתביעה חושב בהתאם לאובדן הרווח או ההפסד שנגרם לבעל העסק, לרבות הוצאות שוטפות שהוציא כדי לאפשר את המשך תפעול העסק.

יש להניח שרשות המסים תפרסם בהמשך הנחיות וטפסים לשם הגשת התביעה, יש להתעדכן באתר רשות המסים, באתר משרד התמ"ת ובכלי התקשורת.

תשלום מסים וביטוח לאומי

בהתאם להודעת רשות המסים, עקב המצב הביטחוני, נדחו מועדי הדיווח והתשלום של הדוחות התקופתיים למע"מ, מקדמות מס הכנסה וכן ניכויי מס הכנסה, למי שמתגורר באזור של 40 ק"מ מרצועת עזה ל- 25 ביולי 2014 (במקום ב- 15 ביולי). 

בהתאם להודעת המוסד לביטוח לאומי, עקב המצב הביטחוני, נדחה מועד הדיווח והתשלום של דמי הביטוח עבור חודש יוני 2014 למעסיקים ולעובדים עצמאיים באזור הדרום, ל- 25 ביולי 2014 (במקום ב- 15 ביולי).

כמו כן, שר האוצר ומנהל רשות המסים החליטו לתת ארכה לתשלום המסים התקופתיים (מע"מ, מקדמות מס הכנסה וניכויי מס הכנסה) לבעלי עסקים בכל רחבי הארץ (למעט אלו בדרום שלהם, כאמור, יש ארכה עד ה-25 ביולי), עד ליום ראשון ה- 20 ביולי 2014.

כמו כן, הנחה מנהל הרשות את מנהלי משרדי מס הכנסה ומע"מ, להפעיל שיקול דעת רחב תוך גילוי הבנה ורגישות בכל הקשור להרחבת ההקלות שניתנו עד כה, בנוגע לטיפול בבקשות לביטול קנסות, הפרשי הצמדה וריבית של בעלי עסקים ומייצגים השוהים בשרות מילואים פעיל בימים אלו ובשל כך נבצר מהם לדווח ולשלם את הדוחות התקופתיים במועד.

-

מקבלי קצבת אבטלה

דורשי העבודה פטורים מהתייצבות ביום שלשכת העבודה סגורה בהתאם להנחיות פיקוד העורף, וזכויותיהם ישמרו. הזכאים יקבלו דמי אבטלה גם כאשר אם לא חתמו בשל סגירת לשכות התעסוקה.

תביעה לדמי אבטלה ניתן להגיש בכל סניפי ביטוח הלאומי, גם אם אין בידם אישור מלשכת שירות התעסוקה על ההתייצבות.

 -

נפגעי הלם וחרדה –

לאן ניתן לפנות

מוקד 118 של משרד הרווחה: מאז תחילת מבצע "צוק איתן" מופעל מוקד טלפוני של משרד הרווחה (118) במתכונת מתוגברת כמוקד חירום לפניות מתושבי הדרום. השיחה למוקד 118 הינה שיחת חינם, המוקד מאויש 24 שעות ביממה, משך כל ימות השבוע ונותן שירות בשפות השונות. כל פנייה המגיעה למוקד החירום 118, זוכה למענה אנושי. הפניות מועברות לפי הצורך להמשך טיפול מול חמ"ל רווחה ברשות המקומית, חמ"ל עירוני ו/או מרכז דחק (מרכז המטפל בנושא של חרדות וטראומות), או לחדר מצב של משרד הרווחה במחוז הרלוונטי.

מרכזי סיוע נפשי: משרד הבריאות והמוסד לביטוח לאומי, בשיתוף עם הרשויות המקומיות, פתחו בדרום הארץ מרכזים למתן סיוע נפשי לנפגעי החרדה. מי שנזקק לקבלת תמיכה נפשית יוכל לקבלה פרטים מדויקים ניתן לקבל במוקדים העירוניים 106, באתר משרד הבריאות.

בנוסף, הוחלט כי כל מבוטח בטווח 40 ק"מ מרצועת עזה שמרפאתו נסגרה יכול לגשת לכל קופת החולים ולבית מרקחת של הקופה הקרובים למקום מגוריו לקבלת שירות רפואי, גם אם אינו מבוטח בקופה זו.

מוקד נט"ל: קו הסיוע של נט"ל פועל במתכונת חירום מתוגברת בשעות היום והלילה לכל מי שזקוק לסיוע נפשי ותמיכה, טלפון 1-800-363-363.

פיצוי למי שנפגע בגופו או בנפשו מי אמור לפצות אותי?

כל אדם שנפגע בפעולת איבה רשאי לתבוע פיצויים ממחלקת נפגעי איבה במוסד לביטוח לאומי.

מהו הפיצוי?

הפיצוי יינתן בהתאם לדרגת הנכות שתקבע במוסד לביטוח לאומי.

כמו כן זכאי נפגע האיבה להטבות בתחומי דיור, תעסוקה, החזרי מס, הנחות הלוואת ומענקים.

מי אמור לשלם את ההוצאות הרפואיות?

אדם שנפגע מירי קטיושה, קאסם, או פעולת איבה אחרת זכאי לכיסוי מלא של כל ההוצאות הרפואיות לטיפול בנזקים הבריאותיים שנגרמו לו.

האם נפגע חרדה זכאי גם לטיפול פסיכולוגי?

נפגעי איבה זכאים לכיסוי רפואי מלא הכולל פגיעה נפשית ולא רק פגיעה פיסית. ביטוח לאומי יממן אפילו טיפול מתחום הרפואה המשלימה וטיפול פיזיותרפיה.

מי נחשב נפגע חרדה?

בהגדרה של נפגע חרדה נמצא כל מי שסובל מתסמונת פוסט טראומה הכוללת בין היתר, סיוטים בלילות, פלאשבקים של המראות הקשים, התקפי חרדה, דיכאון ועוד.

מהו הנוהל להגשת תביעה / לקבלת הפיצוי:

יש להגיש תביעה למוסד לביטוח לאומי.

חשוב מאוד: לשמור על כל הדוחות, הקבלות והמסמכים הרפואיים.

-

צרכנות

בשל המצב הביטחוני מאות התקשרויות צרכניות נמצאות במצב של חוסר וודאות לשני הצדדים – הן לצרכן והן לנותן השירות או המוצר.

מה קורה אם עשיתי עסקה אך זו לא בוצעה?

במצב שבו הצרכן התחייב אך נאלץ לבטל את הזמנת השירות מומלץ להגיע להסכמה עם בעל העסק על דחיית השירות או ביטולו.

חשוב להקפיד שההסכמה תועלה על הכתב על מנת למנוע אי הבנות.

מה קורה עם אין הסכמה?

היועץ המשפטי של "אמון הציבור" מסביר כי בנסיבות שינוי נסיבות שלא היו תלויות בצדדים לבית המשפט יש סמכות לקבוע מי מהצדדים צריך לשלם לצד השני. הפסיקה במקרים אלו אינה אחידה ובית המשפט פוסק כל פעם על נסיבות המקרה הספציפי.

מה קורה אם יש לי מנוי שאיני עושה בו שימוש?

הכוונה היא למשל למנויים לחדר כושר, לקורסים וכד'. במקרה כזה ראוי שחברות יקטינו את התשלומים או יאריכו את תקופת המנוי, אם כי אין להם חובה לעשות זאת.

מה קורה אם הזמנתי מוצר ואספקתו מתעכבת בשל המלחמה?

במקרה כזה זכאי הצרכן, אם המוצר אינו מסופק לו תוך זמן סביר, לבטל את העסקה.

אולם בנסיבות האלו, ראוי לנסות ולגלות התחשבות בצד השני בשל האילוצים הקיימים ואולי לנסות ולהגיע להסכמה בדבר אספקת המוצר בדרך חלופית.

לגבי שאלות נוספות כגון:

מה עושים עם חופשי חודשי של אגד?

מה עושים עם כרטיסי רכבת שנקנו מראש?

מה עושים עם תעודות אחריות של מוצרים שבדיוק פג תוקפם בימים שלאחר המלחמה והיה צורך לעשות בהם שימוש בתקופת המלחמה? למשל מחשבים שנפגעו או התקלקלו שלא בגלל טילים.

יש לפנות לממונה על הגנת הצרכן במשרד הכלכלה.

פקס 02-6662590 דאר אלקטרוני [email protected].