לפנינו עוד ימים אחדים עד שתהיה תפנית גדולה כלשהי במהלך "צוק איתן". התפנית הגדולה תהיה – הפסקת אש או כניסה קרקעית. 

צה"ל והשב"כ ימשיכו ככל הנראה במתקפת החיסולים שמלחיצה מאוד את העזתים ומכשירה את הקרקע לכניסה קרקעית חלקה יותר אם אכן יוחלט על כך.

הרמטכ"ל, גנץ אמר הבוקר - "שום דבר לא עוצר אותנו מלהמשיך קדימה. צה"ל לא צריך קש שישבור את גב הגמל בשביל תמרון קרקעי אלא הנחיה מדינית"

מדוע נדרשת כניסה קרקעית:

החשש הגדול של ישראל הוא מפני מנהרות תקיפה רבות שחמאס חפר כדי לעבור באמצעותן מתחת לגדר המערכת המקיפה את הרצועה. המנהרות האלה הן הסיבה העיקרית לכך שבצה"ל לוחצים לצאת למבצע קרקעי שיאפשר לחשוף ולהשמיד אותן.
בחמאס הקימו כוח מיוחד לפריצה מהמנהרות, ואין סיכוי להתגבר לגמרי על האיום בלי פעילות בשטח.
לעומת זאת, בצה"ל מודעים לכך שהמנהרות האלו מהוות סכנה לכוחות שיכנסו קרקעית כיוון שמוטמנות בהן כמויות גדולות של חומרי נפץ.

בצה"ל כבר הפנימו שהפצצות כבדות מהאוויר אומנם גורמות הרס, והחיסול מהאוויר של חוליות שיגור, לא מביאים ולא יוכלו להביא לניצחון מוחץ.  
החמאס התכונן היטב בשנים והחודשים האחרונים להתקפות מהאוויר – הוא חפר רשת מנהרות מסועפת והטמין כמעט את כל המשגרים ואת מערך השיגור מתחת לקרקע - מכאן שאין לו בעיה להמשיך ולירות כמויות גדולות של רקטות מכל הסוגים.

האפקט הפסיכולוגי של החיסולים הממוקדים:

בין ההפצצות מהאוויר והיבשה לבין הכניסה הקרקעית, צה"ל משקיע יותר ויותר בסיכולים ממוקדים - חיסול פעילי השטח ומפקדי השטח של הארגון.
חיסולים ממוקדים אלו מצמצמים את מספר הפעילים שיודעים לתפעל את המשגרים ולחמשם מחדש, אבל חשוב מכך – יוצרים  אפקט פסיכולוגי ומוראלי של האוכלוסייה על ארגוני הטרור ומלחיצים את מקבלי ההחלטות אשר מבינים שיומם קרב ובא כל עוד הלחימה נמשכת.

לצה"ל ושב"כ יש מידע איכותי המאפשר לדעת איפה הם נמצאים הטרוריסטים בזמן אמת, לוודא שאינם בקרבת ילדים/ נשים ואז לפגוע בהם. אתמול למשל , בוצעו חמישה סיכולים ממוקדים כאלו.

זו הייתה מכה קשה למערכה הארגונית ובעיקר ליוקרה של הארגונים שמפקדיהם מחוסלים כמו זבובים לאור היום בלב לבה של האוכלוסייה האזרחית. חיסולים אלו גם מעלים את כוח ההרתעה של הצבא ומוכיחים יכולת גבוהה לחסל פעילי טרור מבלי לפגוע בחפים מפשע.

מדוע החמאס חייב ללכת על כל הקופה:

החמאס נחלש מיום ליום. הוא מבין שכדי להתגבר על כיפת ברזל והמרחבים המוגנים, יש צורך לירות בצרורות מספר רב של טילים בכל פעם. אך גם אלו לא מצליחים להביא לנזק ממשי למדינת ישראל שהעורף שלה מוכיח יכולת עמידות מדהימה.

ברצועה יש רק כמה מאות רקטות ארוכות טווח. הם כבר השתמשו בשליש מהכמות, וכמות נוספת הושמדה בתוך המשגרים ובאתרי האחסנה על הקרקע. לכן כשהם זקוקים למטחים של מספר רב של רקטות הם חוזרים לגראד - שהטווח המקסימלי שלו הוא 40 ק"מ – והם יורים ועוד ירו עשרות ממנו בעת ובעונה אחת, לאזורים  הכי רחוקים שאפשר מבחינתם – אשדוד ובאר שבע.

ככל שהלחימה תמשיך, כך החמאס יאבד את השפנים בכובע ולכן הם ינסו בימים הקרובים להגיע להפסקת אש, או נכון יותר לומר, ינסו שמישהו יביא להם סולם לרדת מהעץ.

ועד אז? הם ינסו בכל כוחם להשיג הישג משמעותי שבעקבותיו הם יוכלו להציג את עצמם כמנצחים כלפי האוכלוסייה שלהם.

אם לא יהיה להם הישג משמעותי, הם מבינים שהסיפור שלהם נגמר – ללא תמיכה כספית, ללא יכולת לשלם משכורות וללא יוקרה. כל זאת כאשר המצרים מחרימים אותם ובעולם הערבי מפנים להם גב.