יום שישי, אשדוד רובע ז'. הקירות מלאים במודעות (פשקווילים) הקוראות לציבור החרדי לצאת
ולהצטרף להפגנת המיליון של החרדים שתתקיים היום, ראשון , בירושלים.

בתוך אותו רובע חרדי ישנו אזור ה"שטיבלעכ", זהו המקום בו מתקיימות תפילות 24\7 , שם הציבור מתקבץ לתפילות ואגב שם מתעדכנים על כל הרכילות מהמגזר.

לאחר ניסיון (כושל) לדובב את החרדי הראשון בעניין חוק הגיוס, השמועה בדבר עיתונאי שמסתובב בשטח, התפשטה ותוך פחות מחצי דקה הוקפו צוות אשדוד נט בעשרות חרדים שבקשו  להביע את מחאתם על התקשורת ועל "הגזרות" המתוכננות.

הראשון שהגיב במרץ היה בחור בשנות ה-30 לחייו, מורה לחינוך מיוחד ובעל תואר שני בחינוך, אב למשפחה מרובת ילדים. הוא (רחמנא ליצלן) עובד בכדי לכלכל את משפחתו, כי אין לו דרך אחרת לפרנס את ילדיו:
"כמובן שהייתי רוצה לשבת וללמוד כל היום אך המציאות לא מאפשרת לי, עשיתי שירות לאומי של שנה בחינוך המיוחד ותרמתי את שלי למדינה. היום אני רוצה להחזיר את התעודה שניתנה לי בעקבות השירות הלאומי, הדבר הגרוע ביותר הוא הכפייה שיאיר לפיד ונפתלי בנט עושים, אני לא כופה עליהם שכל המסעדות בארץ יהיו כשרות, אני לא כופה עליהם להיות חרדים למרות שזו מדינה יהודית, אז למה הם כופים על ציבור שלם לשנות את אורח חייהם? אנחנו הולכים על פי מה שהרבנים שלנו אומרים לנו ושום חבר כנסת או שר בממשלה לא ישנה לנו את החיים, מי שלא חרדי לא יבין זאת" כעס המורה.

בחור אחר, בשנות ה-50 לחייו הסכים להגיב לשאלה -  מדוע הם קוראים לחיילים נאצים:
"החיילים והצבא הם נאצים, הם נאצים בגלל שכמו שהיטלר הרג אנשים כך הצבא הורג לנו את הנשמה, הנשמה שלנו היא לימוד התורה, אנחנו מתקיימים מזה ומדור לדור המצב נהיה יותר גרוע, אם לא נשמור על התורה ולא נהיה קנאים לה היא תעלם לנו וכל הדת בעצם תהפוך למשהו אחר, זאת לא הדת האמתית."

בנושא הדתיים הלאומיים:
"מי שאינו חרדי לא מקיים את התורה כפי שהיא צריכה להיות, סבא שלך (הוא מכוון אליי) היה בקי יותר ממך בתורה, אם לא תלך בדרכו ותעשה כאילו אתה מאמין ותקיים רק מה שנוח לך פה אתה מאבד את הדת, מדור לדור אנחנו מאבדים את הדת והיא הופכת להיות דבר שונה לגמרי מהדורות שקדמו לנו." (אגב סבי עבד לפרנסתו כמו כל היהודים בגולה)

השיחה החלה אט אט להתלקח ובחורי הישיבה הביעו את זעקתם:

"כולנו כואבים על הגזרות שעתידות לבוא עלינו, חלקנו צורחים ושוכבים על הרצפה וחלקנו בוכים מבפנים, אני בטוח שהתקשורת תסקר את אותם חרדים ששורפים מכוניות ומתנהגים בצורה אלימה, כי זו הדרך של התקשורת להציג אותנו אבל אנחנו לא באמת כאלה, אנחנו פשוט מבטאים את הכאב העז שנגרם לנו ופוחדים מהנזק שזה יעשה לעם ישראל."

המבוגר מבין כולם,  בעל זקן ארוך ומאפיר, נראה מודאג וכועס, הוא דווקא בחר להתייחס לעניין לימודי הליבה:

 "לימודי ליבה מתחילים מהדברים הנחמדים והפשוטים בבית הספר היסודי של חשבון ואנגלית, הם מסתיימים באוניברסיטה ובהשכלה הגבוהה שם אתה חייב להיחשף לדתות אחרות, לכל מיני פיתויים ושטויות שעלולות לערער את ביטחונך בדת, אז למה? למה לנו להסית את ילדינו מהלימוד הנכון והחשוב, אנחנו רוצים להמשיך את המורשת ולשמור על הדת שלנו כפי שהיא."

ואז הגיע השאלה שהסעירה את הדיון עוד יותר, מה לגבי עבודה?
איך אתם מתפרנסים מאלפי השקלים הבודדים שהמדינה משלמת לכם?
השאלה גררה בעקבותיה המולה. מבליל המילים בחור אחד הצליח להתבטא בבהירות:
"אני עובד ומעלים מס, לא מעניין אותי!  אני אפילו שמח לעשות את זה, כולם עובדים בשחור, גם חילוניים וגם דתיים, אז למה להיתפס עלינו? בגלל שכיף להיכנס בנו? אז גם אני שמח להיכנס בכם... אני עובד בשחור, אם תבוא ותגיד לי שכולם עובדים ומשלמים מיסים אני מוכן לעשות זאת גם אבל אני בטוח שאני לא מיוחד וזה לא קורה רק פה".

המורה לעומתו הסביר שהוא ורבים כמוהו עובדים ומשלמים מיסים וכמו במגזר החילוני יש כאלה שעובדים בשחור ויש כאלה שלא ואין פה עניין שונה מהמגזר החילוני.

כמו בכל תסריט מוצלח, גולת הכותרת של הסיור ברובע החרדי באשדוד התקיימה לקראת סיום הסיור -  בחור חרדי צעיר, שבהמשך התברר כי הוא משרת בימים אלו כחייל בצה"ל, שוחח עם כתבנו וביקש לחשוף משהו שלא סופר בדיון מול כל אותם חרדים ב "שטיבלעכ".
רחוק מההמולה, במקום בו הוא הרגיש נוח לדבר, אמר:
"תכתוב שהם לא בסדר" .

למה?
התשובה שלו הייתה מפתיעה מאוד:
"אני מכיר הרבה חרדים שמקבלים כמה אלפי שקלים ועובדים בשחור, המדינה עוזרת להם והם מתקיימים, אמנם לא בעושר אבל מתקיימים.
 מה שנורא בכל הסיפור הוא... שהם נהנים לצחוק על החיילים "הפראיירים" שמרוויחים 350 שקלים בחודש ומקדישים שלוש שנים שלמות מבלי לראות מזה כל תמורה.
אני נחשב דרד"ק בציבור החרדי (קל דעת), אבא שלי די מתבייש בי ופה באזור לא מתים עליי בלשון המעטה, אם הייתי מגיע למאה שערים הייתי יוצא משם ישר לבית חולים.
אני גאה לשרת את המדינה שדואגת לי ושומרת עליי ויש עוד כמוני, הם מתחבאים, הם מפחדים שינדו אותם, אני לא מפחד אני גאה להיות דתי, חרדי ולשמור על המדינה שלי."

ביום ראשון הקרוב ינהרו אלפים מאשדוד לירושלים להפגין נגד הגיוס. הציבור החילוני כועס על כי אין שיוויון, הם כועסים כי לדעתם לא צריך להיות שיוויון. כל שיחה הופכת לדיון עקר, אף אחד לא יצליח לשכנע את השני.  דעתם של החרדים היא דעת הרבנים. כל עוד הרבנים מזדעקים נגד, נדירים אלו שיסכימו להתבטא כנגד הזרם.

האם החל מיום ראשון נהיה עדים למלחמת אחים? כנראה שכן.

יום שישי בבוקר, יצאו כתב אשדוד נט וצלם המערכת לבקר את השכנים מרובע ז' - אותה מדינה, אותו לאום, אותה עיר, מרחק של מאות מטרים בודדים מפרידים מדירותיהם, אבל תהום כאילו מפרידה ביניהם.

ישנם גורמים בעלי עוצמה שימשיכו לדאוג שהתהום הזאת תמשיך להפריד, אם באמצעות ליבוי שנאה והפחדה. חבל כי יש בניהם כל כך הרבה מן המשותף אבל הפוליטיקה תמיד תדאג להבליט וליצור את השוני.