על פי עובדות כתב האישום, שכרו הנאשמים מבנה באשדוד למשך שלושה חודשים, אשר בעבר שימש כאולם אירועים ונסגר בשל העדר אישורים מתאימים מטעם משרד הבריאות והציגו את המקום כאולם אירועים בשם "אולם המלכים". במסווה של אולם אירועים, פתחו הנאשמים חשבון בנק על שמו של זריהן, הזמינו פנקסי צ'קים שזריהן היה חתום עליהם ופנו לכ-30 בעלי עסקים ונותני שירות שונים, תוך שהם מזדהים בשמות בדויים כמנהלי אולם האירועים, והזמינו סחורות רבות וציוד בהיקף כספי רב.

כתשלום על הטובין שנתקבלו - מסרו הנאשמים לבעלי העסקים ונותני השירות צ'קים על שמו של משה זריהן, למועדים דחויים. רובם של הצ'קים הדחויים לא כובדו בעילה של חוסר כיסוי מספיק מצד חשבון הבנק של משה זריהן, וחוללו.

משניסו בעלי העסקים ונותני השירותים ליצור קשר עם הנאשמים, על מנת לברר את פשר אי כיבודם של הצ'קים, לא עלה הדבר בידם.

ניסיונותיהם של בעלי העסקים ונותני השירותים לקבל לידיהם בחזרה את הציוד או את הסחורה אותם מסרו בידי הנאשמים - עלו בתוהו, שכן הסחורה שהונפקה לאולם האירועים הועלמה, הציוד אשר סופק והותקן במקום פורק, והאולם ננטש.

על פי כתב האישום, שווי הסחורות שסופקו, והציוד אשר קיבלו הנאשמים במרמה עומד על סך של 947,796 ₪.

בנוסף, כפי שעולה מכתבי האישום, ביצע ניסים אלמלך עבירות של סחיטה באיומים. במקרה הראשון - סחט באיומים את בעל אולם האירועים בכוונה להניעו מלדרוש את תשלום החוב לחברת החשמל, כמוסכם בחוזה השכירות, תוך שהוא מאיים עליו כי ישרוף לו את אולם האירועים. במקרה השני - סחט ניסים אלמלך את מנכ"ל חברת "גלורין בע"מ" העוסקת במכירת מכונות לשטיפת רצפות, בכך שאיים עליו שאם לא יענה לאופן התשלום המוצע על ידו, קרי יקבל לידיו צ'ק דחוי על שמו של משה זריהן - ולא כסף מזומן כפי שהוסכם, אזי הוא ישרוף לו את העסק.

כתב האישום מייחס לנאשמים 17 אישומים בעבירות רבות של קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, סחיטה באיומים ועוד. הפרקליטות הגישה לבית המשפט בקשה לעצור את הנאשמים עד תום ההליכים המשפטיים כנגדם.