רוחמה מלכא שנולדה בכפר גורמה - ב-1934 כך כתוב בתעודת הזהות ויש אומרים שנולדה שלוש שנים קודם- במרוקו בו מצוי קברו של רבי יצחק אבוחצירא . השנה חגגה   חמישים שנה לעלייתה לישראל. ב1963 הגיעה לפרדס חנה וכבר שם הייתה משימתית כשקבעה והיא גם הצליחה להעביר את משפחתה לאשדוד ב1967 שנחשבה בעיניה כמקום טוב וראוי לגדל בו את ילדיה בסביבה טובה.

במרוקו ילדה את סימונה, מוטי ( מהמשכן/אנדלוסית,) נעמי, דוד וגיטה. בישראל ילדה את יחיאל מהרשות למאבק בהתמכרויות ואת חיה ממועצת הפועלים. אליהם נוספו ילדיו של אביהם -בעלה יעקב שגם אותם גידלה באהבה רבה כשכולם בתא משפחתי גדול, שמח ואוהב. לימים הייתה לשחקנית קולנוע וטלויזיה מצליחה על אף שלא ידעה קרוא וכתוב בעברית. הסרט הראשון בתפקיד מרכזי היה אל עצמי לפי ספרה של הסופרת גלילה רון פדר והאחרון מתוך תשעה סרטים היה

בסרטה של רונית אלקבץ שבעה בו שיחקה דמות אמא מרכזית שהתאפיינה  באופי של מקרבת לבבות ומסדירה שלום בין הנפשות הפועלות שבעלילת הסרט.

ב-1989 נבחרה כאשת השנה באשדוד בעיקר בזכות הפרסום הרב  לו זכתה מהיותה שחקנית קולנוע מיוחדת ואהובה. ראש העיר דאז אריה אזולאי כיבד אותה בטקס מרשים בקולנוע אסתר המיתולוגי.

בעלה ואבי ילדיה יעקב ז״ל נפטר לפני שנים רבות  שהיה דמות עדינה וחביבה אהובה  מאוד וידוע כסנדלר אומן במיוחד לנעליים מיוחדות לנכים בכפות הרגליים. שהופנו על ידי רופאים אורתופדיים מכל הארץ.

רוחמה הייתה ידועה בשמחת החיים שלה, בכל שבת חג, שימחה והילולא היא שרה ופייטה. והייתה מנוייה נאמנה של התזמורת האנדלוסית הישראלית  אשדוד שתמיד נהנתה מזה שבנה מוטי יחד עם חברו יחיאל לסרי הם שייסדו וניהלו אותה.

רוחמה הקפידה על כל מנהגיה הטובים של קהילת יהודי מרוקו ושילבה בחיי המשפחה את המוסיקה המנהגים ומטעמי הכפר גורמה שבסהרה יחד עם הניגונים והפיוטים הטעמים והמנהגים של יהודי העיר מקנס אליה עברה כשנישאה  ליעקב ז״ל ב1954

אולם נראה שמפעל חייה האמיתי היו ילדיה נכדיה וניניה הרבים אותם דחפה תמיד למצוינות, מצליחנות ותמיד יחד עם הקפדה על משפחתיות. תמיד יזמה התכנסויות  אצלה בבית ותמיד עם מוסיקה פיוטים סיפורים ומטעמים רבים.

תמיד הקפידה לברך את מדינת ישראל שדואגת  לכל יהודי מהעולם. וכשהיו קיטורים על עוולות ועיוותים בחברה הישראלית תמיד קטעה את השיחות האלה בקביעה שרק בישראל המדינה דואגת לדיור, לבריאות, לחינוך ואין פה אף אדם ללא קורת גג או ללא חינוך או טיפול רפואי.

היא טענה שעם  כל הגעגועים למרוקו ולזיכרונות הטובים משם אין כמו מדינת ישראל: ״