תשע שנים חלפו מאז נילקח מאתנו אבי היקר יהי זכרו ברוך שהיה איש משכמו ומעלה ואהוב על כל מי שהכירו. הותיר חלל כה גדול  ובעיקר  את אימי  שתיבדל לחיים ארוכים  אלמנה. הגעגוע  ליקיר בשר מבשרך כה גדול  וכה כואב. יש הפוקדים  את  קבר יקירם פעם בשנה ויש  העושים זאת  תכוף יותר אנחנו נמנים  על אלה  המבקרים  יותר לבקשת אימי .  בשבוע  שעבר  ציינו את יום השנה התשיעי  למותו של  אבי  ז"ל .חלפה לה עוד שנה והזמן לא מכהה את הכאב, האובדן והגעגוע. אי לכך   ברצוני לשתף אתכם בעוולה מהסוג השפל ביותר אשר קידמה את פנינו  - על מצבתו של אבי ז"ל הדבקנו בדבק חזק  (לפני 9 שנים) פרחים מפוסלים מעשה ידי אימי האומנית בצבעים שאבי מאד אהב בחייו ואשר פסלה  באהבתה הגדולה.

כאמור  מידי תקופה אנו מבקרים בבית העלמין ומסדרים  בנוסף לזר  הקראמי /פיסולי   הדבוק  בדבק  מיוחד  על המצבה   -  סידורי פרחים חיים. כשהגענו הבנו מיד  "ששודדי קברים" יש גם כיום ובאשדוד עירי ולא רק בקברי המלכים במצרים העתיקה. בן בלייעל  העז  לעקור את הפרחים מעל המצבה ולנכס אותם לעצמו .

אימי כל כך נפגעה מכך ואנו כל המשפחה הוכינו בתדהמה.  ליפני  חודש  הפרחים המפוסלים  היו  שם.  מבירור  קצר  נודע לי  שבשעות הליל  מסתובבים אנשים  בין הקברים  ומה שניתן  לקחת  נילקח  כגון מתכות   בתי הנרות ועוד.  נשאלת השאלה מה יעשה  גנב  /שודד  עם יצירה אומנותית עשויה  קרמיקה   שהייתה מונחת על  קבר  שבו קבור  אדם .האם  ימכור את היצירה  והקונה  לא יידע  שהיא  נעקרה  ממצבה? או  שמא  יקשט  הגנב  את ביתו  ביצירה  שהייתה  דבוקה  , למצבת קבר  והוא חמד  אותה לעצמו  .

איך ייתכן   שמישהו ,בן אנוש  בין אם הזדמן  לבית העלמין  כמבקר ובין אם  הוא  גנב מקצועי  ,חומד פריט  הנמצא   מחובר למצבה??? הדבר נשגב מבינת  כולנו.  בטוחתני  שיש קוראים  שירימו  גבה ויאמרו : "אז  מה ",ואילו אחרים  יסננו בין שינהם : "אין מה לעשות  תופעה מגונה שלא ניתן למגר אותה  במחוזותינו"

אני  בחרתי לספר  את הסיפור ולהעלות לסדר היום  תופעה  מבישה  זו  מכיוון  שליבי  נשבר בקרבי לנוכח עיצבונה של אמי  ואינני יודעת אם  יעמוד לה כוחה לפסל  בשנית . ומן הסתם  בוודאי  יש עוד  סיפורי   גניבות כאלה  ואחרים.

ורדה גנזך פרסמה את מכתבה גם בפייסבוק, זו זכתה לתגובות רבות, בין השאר מאנשים אחרים שקברי יקריהם הושחתו בצורה דומה.