שלי יחימוביץ בחרה באשדוד...אז אשדוד נט בחר להתייחס ולכבד את הערב שהיא הפיקה בעירנו.

הכנס נועד להציג את ה"תוכנית לכלכלה הוגנת" של מפלגת העבודה. יו"ר העבודה התקבלה בהתלהבות כשדיברה על הגבלת שכר הטייקונים, על חיסול תופעת עובדי הקבלן ועל פערי השכר בישראל של נתניהו.

"אנחנו רוצים ערכים של שוויון לכל בני האדם, רוצים את הזכות לחיות חיים נורמאליים שאינם רק חיים של הישרדות:  הזכות ללכת לקולנוע, לטוס לחו"ל בזול פעם בכמה שנים, לקנות גיטרה או משחק מחשב לילד. הזכות לקנות גם מילקי וגם עוף וגם אבוקדו. הזכות לשקט נפשי שיאפשר לנו לתכנן את החיים. הזכות לשגשג ולחיות חיים של תרבות ומדע והשכלה ולתרום למדינה. אבל קודם כל המדינה צריכה להעניק לנו את הבסיס.

הבעיות שלנו כחברה הן קשות ועמוקות - אבל הן ניתנות לפתרון. מדינת ישראל שקשה לחיות בה, שהאזרחים נשחקים בה. מדינה שסועה ומפולגת ללא ערבות הדדית - היא לא מדינה שחייבת להיות. אנחנו הולכים ביחד לשנות את המצב. לייצר צמיחה אמיתית שמרחיבה את מעמד הביניים ולא מקטינה אותו"

לפי חזונם של  נתניהו ואנשיו - מדינת ישראל מתנהלת כמו עסק'. ואני שמעתי ולא האמנתי. זה החזון? בשביל זה הורי ניצולי השואה עלו לארץ?  כדי לחיות בתאגיד עסקי ממונף?

בתקופת המיתון ב-67 לא הייתה עבודה בבניין במרכז - אז כל המשפחה עברה לבאר שבע כדי שאבא יוכלל להמשיך לעבוד בבניין. וחיינו חיים מכובדים. היה אוכל בבית ונסעתי פעם בשנה לבית הבראה, וחסכו לנו כסף לאוניברסיטה ממשכורת של פועל בנין ומחצי משרה של מורה. ההורים שלי ידעו שכשקשה - לכולם קשה. הייתה ערבות הדדית ושותפות. והם היו בטוחים שמצבי ומצב האחים שלי יהיה הרבה יותר טוב. הייתה להם תקווה.

תראו מה קרה לאנשים שעובדים בעשור השחור של בנימין נתניהו. עשור שהתחיל כשנתניהו היה שר אוצר והביא את התוכנית להבראת כלכלת ישראל. התוכנית של הגדלת הפערים וצמצום מעמד הביניים. מתקופת נתניהו - גם העובדים קשה לפרנסתם מתקשים לפרנס את משפחתם.

אנחנו, לעומתו מציגים פה תוכנית מספרית ומעשית. עם מקורות תקציביים. אנחנו נוטלים על עצמנו משימות של הגדלת הנטו של ההכנסה המשפחתית. אנחנו לא באים ואומרים נחלק כסף. זו תוכנית לחברת מופת. חברה ברוח חזון הנביאים".

אני מאמינה בסוציאל-דמוקרטיה, שמשמעותה כלכלה הוגנת וחברה צודקת, ואיזון חכם בין שוק חופשי משגשג, פורח ויזמי, לבין ממשלה האחראית לאזרחיה ומחלקת את משאבי המדינה באחריות ובתבונה". 

היא הוסיפה כי "הזכות לדיור, לפרנסה, לביטחון תזונתי ופיסי, לבריאות, לחינוך, למשפט צדק, להזדקנות בכבוד - הן זכויות יסוד". 

תוכנית המפלגה מתמקדת בצמצום הפערים החברתיים בישראל והיא בעלת חמש נקודות עיקריות: 
שימוש בכספי המסים להגדלת ההוצאה האזרחית ולהענקת  חינוך איכותי חינם, שירותי בריאות זולים וטובים ותחבורה ציבורית אמינה יותר, שיורידו את רמת ההוצאות של משפחה ויגדילו את הכנסתה. 

שכר הוגן עבור עבודה קשה - צמצום דרמטי של תופעת עובדי הקבלן, תגבור אכיפת חוקי עבודה, צמצום פערי שכר והעלאת שכר מינימום. וגם רגולציה אפקטיבית על שוק ההון  והגברת אחריות המדינה על הבטחת החיסכון הפנסיוני של הציבור. 

הורדת מחירי הדיור על-ידי בנייה ושיווק של אלפי יחידות דיור חדשות לשוק, והורדת מחירי המזון באמצעות פיקוח על המחירים ומע"מ מופחת. 

מאבק בריכוזיות, עידוד התעשייה היצרנית (היי-טק ולואו-טק) והשקעה נמרצת בעסקים קטנים ובינוניים. 

ולבסוף, מיסוי הוגן הכולל העלאת המיסוי על בעלי הממון ועל האלפיון העליון של החברות הרווחיות; הפחתת המסים העקיפים והלא-צודקים (מע"מ מופחת על מוצרי יסוד), העלאת התמלוגים והמיסוי על אוצרות הטבע של המדינה ושימוש ברווחים מהפקת מחצבי המדינה לטובת כלל האזרחים.